צמצום החיסונים המומלצים באופן גורף לכל הילדות והילדים הגיע בעקבות למידת תוכניות חיסונים במדינות אחרות והתייעצות עם מומחים מדנמרק, גרמניה ויפן, לצד התיעצות עם מומחי חיסונים ב-CDC וב-FDA.
על התייעצות עם נציגי חברות התרופות ויצרני החיסונים – ויתרו, דיווחה דר' יפה שיר-רז.
מהלך זה החל בצא נשיאותי של טראמפ, שפורסם בדצמבר 2025 והורה לשר הבריאות, רוברט פ. קנדי ג'וניור, ולמנהל CDC ג’ים או’ניל לבחון את תוכנית החיסונים האמריקאית בהשוואה לנעשה במדינות מפותחות, כמו דנמרק, שממליצות על פחות חיסונים ופחות מנות חיסון לילדים.
בתחילת החודש הודיעו גורמי בריאות על צמצום חד במספר החיסונים המומלצים באופן גורף לילדים.
המהלך מייצג שינוי כיוון בגישת בריאות הציבור בארה"ב.
המלצה רחבה תתיחס רק ל- 8 חיסונים לילדים–(לעומת 14 חיסונים מומלצים עד כה).
שאר החיסונים לא בוטלו, אך לא יוצגו כהמלצה אוניברסלית לכל הילדות והילדים. הם יכללו במקרי המלצה ממוקדת או שיקול דעת קליני בשיתוף ההורים. מדובר באימוץ תוכנית החיסונים הדנית.
"לאחר סקירה ממצה, אנו מיישרים קו בין לוח החיסונים לילדים בארצות הברית לבין הקונצנזוס הבינלאומי, תוך חיזוק השקיפות וההסכמה מדעת. החלטה זו מגינה על ילדות וילדים, מכבדת משפחות ומשקמת את האמון בבריאות הציבור".
מעתה, CDC יפסיק להמליץ באופן גורף על חיסונים נגד שפעת, רוטה-וירוס, RSV, הפטיטיס A ומנינגוקוקוס.
לפני מספר שבועות, צומצמו גם ההמלצות לחיסון נגד הפטיטיס B, ולפני כן צומצמו המלצות לחיסוני קורונה, בהתאם להמלצות ועדת ACIP.
ב-CDC מדגישים כי חלק מחיסונים אלה ימשיכו להיות מומלצים לאוכלוסיות מסוימות. לדוגמא, חיסון נגד הפטיטיס B יומלץ למי שנולדו לנשאיות הנגיף.
הדגש עובר למודל של "קבלת החלטה קלינית משותפת", כלומר המלצה להורים להיוועץ ברופא/ה, לשקול רמת סיכון אישי למחלה ולקבל החלטה ספציפית.
ד”ר טרייסי בת’ הוג, המנהלת בפועל של המרכז להערכת תרופות ומחקר ב-FDA, ומרטין קולדורף, שמונה לאחרונה לתפקיד יועץ בכיר במשרד הבריאות האמריקאי, המליצו על אימוץ לוח החיסונים הדני, כגישה מצומצמת וזהירה יותר.
מסמך הערכה שפורסם בחתימתם של ד"ר הוג ופרופ' קולדורף, הבהיר כי יש צורך בעדכון תוכנית החיסונים בגלל: ירידה באמון הציבור במוסדות בריאות הציבור, ירידה בשיעורי ההתחסנות, ראיות שחלק מהחיסונים המומלצים הציעו תועלת מוגבלת ביחס להמלצה הגורפת.
חברות הביטוח ימשיכו לכסות חיסונים ללא השתתפות עצמית, בהתאם לחוק ביטוח הבריאות הפדרלי.
מה נותר בתוכנית החיסונים?
בתוכנית המצומצמת נותרו חיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, המופילוס אינפלואנזה מסוג B, מחלה פנאומוקוקית, פוליו, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, ונגיף הפפילומה האנושי (HPV).
תוכנית החיסונים החדשה מפחיתה את מספר מנות החיסון נגד HPV משתי מנות לאחת, לאחר שמחקרים הראו כי מנה אחת יעילה במידה דומה.
חיסונים חשובים ימשיכו להיות מומלצים, תוך הבחנה בין המלצה גורפת לבין שיקול דעת קליני.
(מקור – זמן אמת)
נקווה שכיוון חיובי זה ימשיך וגיע גם אלינו ויביא לשינוי בעוד תחומים המשפיעים על בריאות הציבור, כגון הקרינה הבלתי מייננת הגבוהה מאד, שהציבור מוקף בה 24/7 (ורבים נפגעים ממנה).
בקישור – דוקו המציג מחקר השוואתי בין מחוסנים ללא מחוסנים –
(אני לא מתנגדת חיסונים, אגב, אבל אני נפגעתי ממערכת הרפואה הקונבנציונלית פגיעות קשות מאד, ואני בעד לבדוק היטב כל דבר ולקבל החלטה מושכלת. המוצג בסרט מדבר בעד עצמו. המחקר להורדה בהמשך)
צילום מסך מהסרט של דל ביגטרי https://www.aninconvenientstudy.com
להלן דו"ח המחקר שהוגש לוועדת הסנאט האמריקאי – ניתוח נתונים של למעלה מ־18,000 ילדים לאורך 10 שנים, הושוו ילדים מחוסנים עם ילדים לא־מחוסנים ממאגר הנתונים של הנרי פורד.
תוצאות מטלטלות. צוות המחקר סירב לפרסם (חובה לצפות בסרט הדוקומנטרי).
גרף מסכם מדוח המחקר – הישרדות ללא מחלות במהלך 10 שנים – השוואה בין מחוסנים (כחול) ללא מחוסנים (אדום). זה תואם ממצאים קודמים – 54% מהילדים בארה"ב עם מחלות כרוניות, 57% מהמחוסנים לעומת 17% מהלא מחוסנים.
עומס החיסונים אינו הבעיה היחידה. הציבור מוקף במפגעים סביבתיים ומזהמים רבים 24/7 (כולל קרינה בלתי מייננת שמחקרים הראו את השפעתה על תפקוד מערכות בגוף ונזקים בריאותיים) ואורח החיים בעייתי וחושף להתפתחות מחלות והפרעות תפקודיות.
המחקר לא פורסם – הסרט מציג את הסיבות, פחדים, אינטרסים. הסיבה הרשמית – המחקר לא טוב (כל המומחים בסרט טענו שהוא טוב ועשוי לפי הנחיות CDC).
בטווח רחב מאד של מחלות, בעיקר אוטואימוניות ונוירופסיכיאטריות – המחוסנים היו חולים יותר.
השפעות החיסונים לא ספציפיות ולא ממוקדות, אבל מסתמנת השפעה על מערכת החיסון ויכולת הגוף לתפקד כיאות אצל ילדים רבים מאד. וחיי משפחות רבות נהרסות.
מחקר רטרוספקטיבי אינו מוכיח סיבתיות, אבל הוא מראה כיוון, מגמה – תופעה שיש להתיחס אליה. הכרחי להתיחס כדי להציל את בריאות ילדי העולם.
דו"ח המחקר – תרגום לעברית
בארץ, בינתיים, דר' גיל יוסף שחר נאלץ להגיש כתב הגנה אחרי 6 שנים של דין משמעתי במשרד הבריאות, רק כי העז להביע שאלות וספקות לגבי בדיקות בטיחות חיסונים (הוא לא קרא נגד חיסונים ואינו מתנגד חיסונים).
מאד מומלץ (ומאד מצער) לקרוא את כתב ההגנה ולהבין את התנהלות משרד הבריאות
ארגון "רופאים למען הסכמה מודעת" (PIC) פרסם כי רוב מקרי הפוליו, שהסתיימו במוות או בשיתוק קבוע, היו אצל אנשים ש:
– עברו כריתת שקדים
– לא נחו לאחר שהחלו להרגיש חולים
למידע על חיסון נגד פוליו (IPV) מידע נוסף באתר זה
https://physiciansforinformedconsent.org/polio-dis/?fbclid=IwY2xjawPgJFhleHRuA2FlbQIxMABicmlkETEwTTdUSTFIWGFCWThUaXJLc3J0YwZhcHBfaWQQMjIyMDM5MTc4ODIwMDg5MgABHpHAgovnyCPp1H4MMD8Dd_1uTaogGRpbE09Vk1HQ5md57LBM80Suwyvse7le_aem_F3boFBV4o3Xy5awBaKBq-Q
ולסיום – הרצאה מרתקת ..
בשנת 2018 בטד פרופ' כריסטינה סטאבל בן מדנמרק הציגה תגלית מחקרית – חיסונים "מאמנים" את מערכת החיסון בצורה שלא היתה צפויה.
היא סיפרה על הבדלים בין חיסונים עם וירוס חי לעומת חיסונים עם וירוס לא חי.
חיסונים עם וירוס מומת גרמו להשפעות שליליות לא ספציפיות ותחלואה ותמותה מוגברים, בעוד חיסונים עם וירוס חי אימנו את מערכת החיסון להתמודד טוב יותר עם פולשים בעתיד ושיפרו את הבריאות של המחוסנים.
החיסונים עם הוירוס הלא חי השפיעו לרעה הרבה יותר על בריאות הבנות. הסיבה עדיין לא ידועה.
(נזכיר כי בנות ונשים לוקות הרבה יותר במחלות אוטואימוניות, תסמונות "לא ספציפיות" ולא מובנות וברגישויות סביבתיות).
"זה כנראה היה מונח שגוי – לקרוא לזה חיסון" – אמר דר' רוברט רדפילד, לשעבר מנהל המרכזים האמריקנים לבקרת מחלות (CDC).
מי שהיה בראש המרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארצות הברית בשבועות הראשונים לאחר ההתרה לשימוש בחירום של החיסון נגד קורונה.
מתוך דבריו ..
"החיסון מעולם לא היה צריך להיות חובה [mandated].
הוא מעולם לא נועד למנוע הדבקה.
הוא לא מנע הדבקה.
זה היה כנראה מונח שגוי [misnomer] – לקרוא לו 'חיסון'.
ריאלית, הוא יותר כמו תרופה. הוא לא עוצר הדבקה.
ילדים מעולם לא היו צריכים להתחסן.
לא היה צריך לחייב אנשים להתחסן כדי שיוכלו ללכת לעבודה ולמוסדות חינוך.
סיימתי את תפקידי [כמנהל CDC] ב-20 בינואר [2021]. למרבה הצער, הייתה לי השפעה מועטה מאוד על מדיניות החיסונים. אבל טענתי שצריך להשתמש בחיסון באוכלוסיות פגיעות. להפיץ אותו בבתי אבות. בבתי דיור מוגן.
[אמרתי] אל תחייבו את החיסון הזה. הוא לא שייך לילדים. הייתה פה חריגה ניכרת מסמכות [a lot of overreach]…
טכנולוגיית mRNA הייתה חדשה… אנחנו לא יודעים את כל ההשלכות השליליות הפוטנציאליות שלה…
דיברתי עם FDA על זה, כשאני נותן חיסון mRNA, אני לא יודע כמה חלבון ספייק אתם מייצרים. אני הופך את הגוף שלכם למפעל לחלבון ספייק… אני לא יודע במשך כמה זמן אתם מייצרים אותו… ואני לא יודע לאן הוא מתפזר בגוף. אני חושב שאנחנו צריכים לדעת את כל הדברים האלה.
במרפאה שלי יש עכשיו כמות נכבדה של אנשים שנפגעו מהחיסון, ממש חולים ממנו. החיים שלהם השתבשו לחלוטין."
משרד הבריאות ורבים מעולם הרפואה תוהים מדוע חלק ניכר בציבור איבד אמון בחיסונים ובהמלצות משרד הבריאות בכלל.
כשחוזרים וטוענים כי תכשיר ניסיוני בטוח יותר מחיסוני השגרה ומשוים יעילות לחיסונים כמו חיסון לפוליו ומשמיצים כ"מתנגדי חיסונים" כל מי שמעז לשאול שאלות על מחקרי בטיחות, ברור שהציבור יאבד אמון ברפואה הממוסדת.
הבעיה לא היתה השיח, דר' נחמן אש יקר. הבעיה היתה העדר השיח.
רבים ורבות מעולם המחקר המדעי, רופאות ורופאים עובדי cdc, שהתחסנו וחיסנו את ילדיהם בכל החיסונים, בוחנים כעת היטב את כל המאמרים והמידע בנושא. בדיוק כי לא היה שיח וכי לא הועבר מידע אמין. לא היו מחקרי בטיחות והכל הודתק והוסתר. מדובר בהונאה.
כאשר אין מקום לדעות, להבעת ספק והעלאת שאלות במע וברפואה – אין שיח. זו שליטה כוחנית.
רפואה לא יכולה להתבסס על כוחנות, תעמולה, יחצנות והשתקה. תקופה ארוכה זה המצב, בגלל קשרים לא תקינים עם התעשייה, עם עולם הפארמה שמשחית את המדע ואת הרפואה.
זו הפרת הברית עם הציבור, שרוצה טיפול אמין והקשבה.
הגיע לשנות את הגישה.
סקר אמון הציבור בחיסונים בישראל 2025 – דר' עדי ניב יגודה
