אגוזים ושקדים - למה חשוב להשרות? - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

בפירות יש גרעינים, מהם אמור לצמוח עץ חדש. זה יקרה אם הגרעין יטמן באדמה ויקבל תנאים מתאימים.
ברוב הפירות, הגרעינים במרכז וסביבתם שכבה עבה ומתוקה.
שקדים ואגוזים הם הגרעין. עצי שקד ואגוזים מצמיחים גרעינים עם קליפה.

כולם יודעים שבריא לאכול אותם.
אבל .. רק שהם נאכלים טבעיים וטריים (ולא קלויים ומומלחים).

עדיף לרכוש בקליפה, ולפחות שהקליפה הדקה תהיה שלמה (מונע חימצון)
ומאד מאד רצוי להשרות אותם.
למה?

גרעינים מכילים אנזימים רבים, חומצות שומן, חלבונים ומינרלים, הנדרשים ליצירת עץ חדש.

כדי שזה יקרה, מתרחשים כמה תהליכים שמביאים לריקבון הגרעין ולצמיחת עץ.
תהליכים שחייבים להתרחש בשלב המתאים, כאשר יש מספיק גשמים להנבטה ולהצמחת עץ. אם ינבוט הגרעין מוקדם מדי, הוא ימות מחוסר מים.
ולכן, יש בגרעין מולקולות שנקראות מעכבי אנזימים (enzyme inhibitors) והן מעכבות את פעולת האנזימים שמניעים את ההנבטה.
האנזימים מתחילים לפעול רק לאחר חדירת כמות רבה של מים לתוך הזרע – גשמים שיבטיחו כי העץ יצליח לצמוח.

חשיפת הזרע למעט מים, לא תפעיל את האנזימים כדי למנוע הנבטה בטרם עת.
כאשר מופעלים האנזימים, הם מייצרים נוגדי חמצון וויטמינים חיוניים לתחילת הצמחת העץ.
לכן, לאחר חדירת מים לגרעין, גדלה כמות הויטמינים ונוגדי החמצון (אפילו במאות אחוזים).

האנזימים לא רק מגדילים את כמות נוגדי החמצון בגרעין, אלא משנים את המבנה המרחבי של חומצות האמינו (החלבונים). כך קל יותר לפרק אותם והם זמינים יותר לעיכול ולספיגה – גם לעץ וגם במעיים שלנו.

בגרעינים, שקדים ואגוזים רבים יש חומצה פיטית (phytic acid, שהיא מאגר זרחן ואנרגיה לתהליך הגדילה.
חומצה זו מעכבת ספיגה של מינרלים רבים, כגון אבץ, ברזל, מגנזיום וסידן.

בגוף האדם אין יצור של אנזים phytase שמפרק ומנטרל את החומצה הפיטית.
ויטמין C מקטין השפעה של חומצה פיטית ולכן מומלץ להוסיף לטחינה לימון סחוט טרי, שמכיל הרבה ויטמין סי כדי להפחית את ההפרעה של החומצה הפיטית לספיגת ברזל וסידן מהשומשום.

למרבה הפלא, רבים שצורכים גרעינים, שקדים, אגוזים וקטניות, סובלים מחסרים תזונתיים עקב אי ספיגת מינרלים.
זה נגרם מצריכה גבוהה של חומצה פיטית.
הפתרון הוא השריה (עדיפה הנבטה) שתפחית את כמות החומצה הפיטית בגרעינים.

חיידקים פרוביוטיים מייצרים אנזים phytase, שמנטרל ומפרק חומצה פיטית.
בנוסף להשריה והנבטה, חיידקים פרוביוטייים מגבירים ספיגת מינרלים. זה חיוני למי שצורכים קטניות וגרעינים בכמות גדולה.

בישול ואידוי גרעינים בחום גבוה גם מנטרל רעילות של חומצה פיטית, אולם זה מביא לאיבוד חלק ניכר מהויטמינים ונוגדי החמצון.
השריה, ובמיוחד הנבטה, הן הדרך הטובה ביותר לנטרול רעילות של חומצה פיטית ללא פגיעה בערכים תזונתיים.

גרעינים מומלץ לאכול רק אחרי השריה במים. אז הם יכילו כמות רבה יותר של ויטמינים ונוגדי חמצון, החלבון יהיה מזין וקל יותר לעיכול, ספיגת המינרלים תגדל בזכות נטרול ההחומצה הפיטית.
שקדים ואגוזים הם גרעינים. מומלץ לאכול אותם לאחר השריה.

איך וכמה להשרות

זמן השריה – שקדים יש להשרות לפחות 6 שעות, וכך גם אגוזי ברזיל. שאר האגוזים יסתפקו בהשריה של כשעתיים. השריה ארוכה מידי תגרום לאגוזים להתרכך ולאבד טעם. שקדים ואגוזי ברזיל (מקור לסלניום) אפשר להשרות בלילה ולאכול למחרת.
מים – המים חודרים לשקד ולאגוז. יש להשרות במים נקיים ואיכותיים (מינרליים או מים אחרי סינון איכותי).
כלי השריה – לא כלים מפלסטיק, אלא כלי זכוכית.
כמות – כדאי להשרות בכל יום כמות שתאכל באותו יום, כי לאחר ההשריה השקדים/ אגוזים מתקלקלים מהר. תהליך ההשריה מפעיל את הגרעין – תהליך שמביא לריקבון הגרעין.
אחסון שקדים/ אגוזים המושרים – לאחר השריה לשמור במקרר כדי להאט את הרקבון. גם כאשר הם בקירור חשוב לאכלם ביום ההשריה.
מה להשרות – כל סוגי השקדים, הגרעינים והאגוזים. חשוב לרכוש שקדים ואגוזים טריים שאוחסנו בקירור.

השריה משנה את המרקם ומרככת את האגוזים והשקדים.
לכן, אם רוצים שקד "קריספי" – לאחר ההשריה יש לייבש במייבש מזון. האנזימים ישארו מופעלים גם לאחר הייבוש זה.
זרעים וגרעינים חשוב להשרות ואף להנביט.
ההשריה היא השלב הראשון בתהליך ההנבטה, שמשביח את הזרע/ גרעין.
שקדים ואגוזים לא נובטים בקלות. לכן, תספיק השריה בלבד. \

על יתרונות אגוזי המלך ואגוזים נוספים לבריאות – דרור פירר

והנה דרור מה מדבר ישירות

התיחסות תזונאי לענין ההשריה בסרטון חביב https://www.facebook.com/reel/2930086113864274

שקדים מושרים הם מולטי-ויטמין – עתירי ויטמינים, נוגדי חמצון, מינרלים, חומצות אמינו חיוניות ועוד.

אגוזי מלך – שפע של חומצת שומן אומגה 3 החיונית לתפקוד המוח ולבריאות הלב. חומצת שומן אומגה 3 מחזקת את מערכת החיסון, מורידה כולסטרול, מזינה את המוח ומשפרת זיכרון, מחזקת את הלב, נוגדת דלקות ואף תורמת לירידה במשקל. מינון יומי מומלץ: 3 אגוזי מלך (שלמים) ביום. מאד מומצים – כמובן, מושר

אגוזי קשיו – עשירים באבץ, מגנזיום, ברזל ואשלגן. לכאורה מעולים לסובלים מלחץ דם גבוה. מינון יומי מומלץ: 10-8 אגוזי קשיו ליום. הם מאד טעימים ואהובים, אולם חומציים ולא מאד מומלצים – אז רק לעתים רחוקות.

אגוזי פקאן – מכילים אשלגן, בורון, מנגן, אומגה 3 (חשובים לבריאות העצם) וויטמיני B, C, A וחלבונים איכותיים. הפקאן מועיל לבריאות הלב והמפרקים ועוזר לסוכרת מסוג 2. מינון יומי מומלץ: 5 אגוזים שלמים ביום. להשרות.

פיסטוקים – ללא מלח ולא קלויים (או קלייה מועטת בחום נמוך בתנור ביתי) ועדיף מושרים. נחשבים מועילים לבריאות הלב ולהורדת רמות שומנים בדם. מינון יומי מומלץ: 10 פיסטוקים ביום. אבל .. חומציים ועדיף להימנע או לצמצם צריכה.

אגוזי לוז – מקור לנחושת, ברזל, סידן ומנגן ועשירים מאד בויטמין E. להשרות, לא להגזים בצריכה. אגוזי לוז נוגדי חימצון/ רדיקלים חופשיים, מפחיתים מתח, מועילים לבריאות העיניים והלב, מזינים את המוח ומעכבים התפתחות של מחלות ניוון מוחי כגון אלצהיימר ודמנציה. מינון יומי מומלץ: 8-6 אגוזי לוז. להשרות.

אגוזי ברזיל – מכילים סלניום, שהוא מינרל עוצמתי במניעת סרטן ומחלות לב. סלניום מחזק את מערכת החיסון ומאזן את בלוטת התריס. אבל .. אין לאכול יותר מ-2 אגוזי ברזיל ליום, כיוון שעודף סלניום מזיק (כולל הפרעות במערכת העיכול). מינון יומי מומלץ: 2 אגוזי ברזיל מכילים את כמות הסלניום היומית המומלצת. להשרות 6 שעות.

שקדים – עשירים בסידן, ברזל, ויטמין E, מגנזיום, אשלגן וחלבונים איכותיים. טובים למניעת מחלות לב והפחתת ערכי כולסטרול בדם. קליפת שקד (במיוחד השקד המר) מכילה ציאנידין שקוטל תאי סרטן. שקד מפחית תיאבון ונחשב יעיל לירידה במשקל. מינון יומי מומלץ: 8-12 שקדים ליום. להשרות 6 שעות. יש שמקפלים את הקליפה החומה הדקה.

זרעי דלעת – מכילים הרבה אבץ. זרעים חשובים לתפקוד בלוטת הערמונית. אבץ מחזק את מערכת החיסון, משפר את העור, משקם רקמות פגועות במערכת העיכול, מטפל בחוסר פריון גברי. מינון יומי מומלץ: 2-1 כפות זרעי דלעת קלופים ליום. להשרות.

גרעיני חמנייה – מכילים אבץ, אומגה 6, ברזל סידן וויטמין E. מועילים נגד שיעול (2 כפות גרעיני חמנייה ליום. לטחון לילדים קטנים). מינון יומי מומלץ: 1-2 כפות ליום. להשרות.

זרעי שומשום – עשירים בסידן, ברזל וסיבים תזונתיים. יש הממליצים לטחון לפני האכילה לשיפור ספיגה. עדיף להשרות ואז ללעוס או לטחון. להיזהר שלא יתעפש. מינון יומי מומלץ: כף טחינה גולמית ליום מדוללת במים, מלח ומיץ לימון. חשוב – לימון.

אגוז קוקוס – מכיל חומצה לאורית שמחזקת את מערכת החיסון וחומצה קפרילית שקוטלת חיידקים, וירוסים ופטריות. באגוז קוקוס יש חומצות שומן בינוניות – שרשראות שמהוות דלק לגוף ולא נאגרות ברקמות השומן. מינון יומי מומלץ: 2 כפות שמן קוקוס מכבישה קרה מדי יום (אפשר בקפה שחור במקום חלב).

זרעי פשתן – גידלו אותו במצרים העתיקה כסמל טוהר. נמצאו עדויות לשימוש בו מלפני 30,000 שנים.
שמו הלטיני Linum usitatissimum, כלומר – "שימושי מאוד". ואכן, נמצאים היום במוצרים רבים.
עשירים בסיבים תזונתיים, מלאים בחומצות שומן טובות ומספקים חלבון מהצומח.

מקור עשיר מהצומח לחומצה אלאפא לינולית ALA, שהיא חומצת שומן אומגה 3, שצריכתה טובה להגנה ממחלות לב. עתירים בסיבים תזונתיים שיסייעו בהפחתת סיכון לתחלואה במחלות לב, קידום תחושת שובע, ותמיכה בפעילות תקינה של מערכת העיכול. וגם וויטמינים ומינרלים נוספים כמו תיאמין (ויטמין B1), מגנזיום, חומצה פולית, נחושת, סידן, זרחן ועוד.
אבל .. זרעי פשתן מכילים ליגנאן, פיטואסטרוגן-(חומר צמחי שדומה במבנה להורמון אסטרוגן ויכול להיקשר לקולטני אסטרוגן בגוף ולעכב פעילות אסטרוגן או ליצור פעילות אסטרוגנית). בגלל ההשפעה ההורמונלית האפשרית – בהריון ולילדים הכמות מוגבלת – לא יותר משלוש כפיות זרעי פשתן טחונים ביום, וכן להימנע משמן פשתן.
לטחון לבד לפני השימוש ולא לרכוש טחון (מתעפש). לטחון כמות שמשתמשים בה. ניתן גם להשרות (הם מתנפחים וזה נהיה כמו עיסה רירית. אם טוחנים מעט יותר – לשמור בהקפאה.