תאגיד Flagship Pioneering הוא חברת האם של מודרנה, שפיתחה חיסוני mRNA.
תאגיד זה יצא במיזם ביוטכנולוגי חדש – שכתוב הקוד הגנטי של גידולי מזון.
המיזם נקרא Terrana Biosciences.
גויסו 50 מיליון דולר למימון פיתוח תרסיס RNA שיחדור לצמחים, ישנה את ביטוי של גנים ויעביר שינויים אלה לדורות הבאים.
זה נכתב בהצהרת כוונות של טראנה ובהודעות לתקשורת. המטרה היא יישום מניפולציה של RNA, כפי שהובילו בעולם הרפואה, גם בחקלאות. טרנספורמציה גנומית שלא תבוצע דרך זרעים וגידול באדמה, אלא באמצעות ריסוס.
מיזם Terrana נועד לפתח צמחים מתוכנתים. ההינדוס הגנטי כבר לא דורש שינוי DNA במעבדה, אלא יושג בריסוס ישיר של טכנולוגיית RNA על העלים. דרך פני שטח העלה יחדור RNA לתוך הצמח ויתכנת אותו מבפנים. שינויים אלה לא יהיו זמניים, אלא יועברו בתורשה לזרעים ולדור הבא. זה מכונה 'חיסוני צמחים" שניתנים לתכנות, כדי להפעיל את מערכת החיסון של הצמחים.
הפרויקט מתואר כפעולה ב"שפת האם" של הצמח. כלומר, תכנות מחדש של מערכות חיים טבעיות, שמבוצעת על ידי אלגוריתמים, מוצג כ"שיח" ולא כהתערבות רדיקלית. השוואת RNA מהונדס לביולוגיה טבעית של הצמח, מזכירה את הצגת זריקות mRNA כטבעיות, בטוחות ויעילות, במסרים בימי מגיפת הקורונה, כך מסביר רן כליף.
תזכורת – דר' גיל יוסף שחר על בטיחות החיסונים ומחקרי בטיחות חיסונים
הצוות בטראנה כולל עובדים ותיקים של Monsanto, Bayer Crop Sciences, Roche, Thermo Fisher וחברות נוספות בתחומי AgTech ופרמצבטיקה. לא מדובר בחקלאים, שמבקשים גידולים עמידים יותר. לא. אלה מדעני נתונים ומהנדסים גנטיים בעלי ניסיון במניפולציה של מסלולי DNA, RNA וחלבונים. וברור אלו אינטרסים זה ישרת.
אציין כי השמועות, שהופצו ברשתות החברתיות כאילו ביל גייטס עומד מאחורי מיזם זה ומממן אותו וכאילו הוא קיבל אישור "סודי" לרסס ב- RNA את מוצרי המזון, הן פייק מוחלט. לביל גייטס אין קשר למיזם חדש זה. בדיקת עובדות של יאהו מצאה כי זו שמועה שקרית.
מזכיר רן כליף, בפוסט שכתב בנושא, כי מונסנטו (כיום Bayer) מקדמת ביוטכנולוגיה המבוססת על RNA, בשם "BioDirect". היא מוצגת כשימוש במולקולות "טבעיות". ריסוס RNA, או יישום מולקולות סינתטיות מבוססות בינה מלאכותית בתוך מערכות אקולוגיות, לא נשמעים "טבעיים"
טראנה מבהירה כי המוצרים נועדו לתערובות מיכלים –היישום יבוצע באמצעות מפזרים או ציי רחפנים, כחלק מחקלאות מתועשת רחבת היקף, עולות שאלות לגבי סחיפה באוויר וזיהום גנטי לא מכוון של שדות סמוכים. זה עלול לגרום לטרנספורמציה של צמחים, שלא היו המטרה, כולל גידולים אורגניים.
בעבר היו תביעות משפטיות לגבי גידולים מהונדסים גנטית, שנסחפו לחוות אורגניות ופגעו בגנטיקה של גידוליהם. ריסוסי RNA של טראנה עלולים להזיק בצורה דומה, במהירות רבה ובהיקף נרחב. ההשפעות יהיו מתמשכות לדורות הבאים.
שינוי זה של החקלאות העולמית מוסבר כנובע משינויי אקלים. בגלל התחממות החורפים וירידה בתנובת עצי פרי. במקום לשתול מחדש מטעים, מוצע לרסס RNA על העלים כדי לגרום לצמחים להתנהג כאילו הגיע חורף. הטכנולוגיה מוצגת כפתרון לשיקום הפרודוקטיביות, הגנה מקיצוניות אקלימית ומפני פרזיטים, וירוסים ומחלות, וגם כקניית זמן עד מציאת "פתרונות קבועים".
זו גם התפיסה מאחורי הגיאו-הנדסה והצעות לעמעום קרינת השמש, ריסוס אירוסולים לאטמוספירה. נראה כי יש שאיפה להינדוס גנטי של מערכות חיים על פני כדור הארץ כדי לעמוד ״ביעדי האקלים״. זה מעבר לפתרונות לבעיות בכדור הארץ. זה אתחול תעשייתי של הבריאה, כותב רן כליף.
מיזם טראנה מייצג שינוי בתפיסת עולם, ולא רק כלי חקלאי. יש בכך התקדמות לעבר שליטה בתוכנית הגנטית של כל חי וצומח. זה חלק מהניסיונות לשינוי הגנום והשגת שליטה דיגיטלית על הביולוגיה בעזרת בינה מלאכותית, שנראים כשאיפה של תאגידים מסוימים. אלה חותרים למצב בו יוכלו לשלוט ולהחליט אילו תכונות יועברו לדור הבא, ואלו ימחקו. סביר להניח שהתכונות שישרדו הן אלו שישרתו את התאגידים.
ריסוסי RNA יעצבו מחדש את השפה הגנטית של גידולים. זה לא מד"ב, אלא יוזמה שקיבלה מימון משמעותי ותשואות בתקשורת ובקרב מקבלי החלטות והנהגה. לא ניכר שיש התיחסות לצורך ברגולציה.
למרבה הצער, כל טכנולוגיה ניתן לקדם בעזרת נרטיב מוקפד, שחוזרים עליו מספיק. Terrana ותומכיה מתיחסים לדחיפות אקלימית. הם מציגים אופטימיות ביוטכנולוגית ומנצלים את הבלבול בקרב הציבור, שמתקשה לקבל מידע מהימן בעולם מוצף מידע ופייק ניוז, כדי להתקדם ללא פיקוח.
אותם אנשים, שתכננו טיפולים גנטיים ניסיוניים בקרב בני אדם והשיגו הקלות מופלגות לשם כך, מציעים כעת אותן שיטות לטיפול במזון. זה מעלה שאלות קשות, מסכם רן כליף, כמו .. מה יקרה אם שינוי גנטי לא מוסדר ולא מבוקר יהפוך לשגרה? מי יווסת את התורשה של תכונות שעוברות בגידולים? אילו זכויות יש לחקלאים ששדותיהם נחשפים למניפוליה גנטית זו שלא מרצונם?
ואם נשנה לצמיתות גנומים של צמחים, שהם בסיס המזון, מה נצרוך ונאכל וממה נהיה עשויים?
חקלאות RNA מגיעה בקול תרועה, ולא עם אזהרה. 50 מיליון דולר גויסו לטובת ניסוי פרוע שעלול להתגלות לא כיצירת שפע אלא ככאוס גנטי בלתי הפיך והשחתת הבריאה.
.
מה ניתן לעשות? שאלה אחת המגיבות.
מה שצריך זה להתארגן בקבוצות קטנות, ענה רן כליף. לפתח שטחי גידול קטנים בעיר, בכפר ובכל מקום
לגדל ביחד ולהתחלק במשימות ובמשאבים. להשיג זרעי מקור ולשמר אותם מגידול לגידול. להחליף ולסחור בהם עם קבוצות קרובות. וכמובן, לא לקנות כלום ברשתות וחנויות רגילות.
זה נכון, באמת נחוץ לשקם את הקרקע ולפתח חקלאות ביודינמית טובה. קבוצות כאלו קיימות, נתקלתי בכמה במסגרת קורס חקלאות ביודינמית שעשיתי, אני מאד בעד, אבל מודעת לכך שזה לא כל כך פשוט לבני תקופתנו. (אני, למשל, מתגלה כחקלאית די גרועה, למרבה הצער).
על חקלאות ביודינמית https://biodynamic.co.il
תזכורת – מהי טכנולוגיית RNA בחיסונים (mRNA – טכנולוגית RNA שליח)
מולקולות mRNA הן העתק של מקטע ב-DNA, שכולל הוראות לייצור חלבון מסוים. כשמייצרים חיסון, בוחרים אנטיגן ומזהים את הרכב החלבון שלו. אז מייצרים במעבדה mRNA עם קוד לייצור עותקים של אנטיגן זה. כשמזריקים mRNA לתא, גורמים לתא לייצר את האנטיגן בלבד, בלי מחולל מחלה שהיה מחובר אליו במקור (וירוס וכו'). כשמערכת החיסון תפגוש אנטיגן כזה, היא תלמד לזהות אותו ולהילחם בו, בלי שיגרם נזק. הכוונה היא שכאשר מחוסנים יידבקו במחולל המחלה האמיתי, מערכת החיסון תדע מיד להשמיד את האנטיגן ותתגבר על מחולל המחלה, שמיד תזהה כפולש.
מולקולת RNA שליח היא מולקולה עדינה מאד וכדי להכניס אותה לגוף ולשמור עליה שלמה לזמן הנדרש כדי להיכנס לתאי הגוף, עוטפים אותה בבועה שומנית. כך זה מוזרק לגוף, זה החיסון. המולקולות המוזרקות לא נכנסות לגרעין התא ולא אמורות לבוא במגע עם DNA, אלא להישאר בנוזל מחוץ לגרעין התא – ציטופלזמה שבה נמצאים גם הריבוזומים, ש"קוראים" את הוראות mRNA ומייצרים חלבונים. כשנגיפים חודרים לתא, הם משתלטים על מנגנון זה וגורמים לריבוזומים של התא לייצר את החלבונים שלהם וכך הם מתרבים.
בחיסון mRNA גורם לריבוזום לייצר אנטיגן, לפי הוראות ה-mRNA. מולקולת ה-mRNA מתפרקת עם תום השימוש בה אך החלבון שנוצר מוצג על דופן התא. כשמערכת החיסון מבחינה בחלבון הזר מחוץ לתא, היא לומדת להילחם בו. במשך כמה ימים היא מייצרת כלים ומשכללת את הלוחמה בחלבון הזר. בתום השמדת החלבונים הזרים, חוזרת המערכת למצב רגיל. בזיכרון נשמר מידע על האנטיגן החדש שזוהה, שיופעל לייצור מהיר של נוגדנים יעילים נגד אנטיגן שיזוהה שוב כפולש.
יש חיסונים שונים שמבוססים על טכנולגיית RNA. לדוגמא, עם שליח שאינו משתכפל ואחרים בהם הוא משתכפל. יש חיסונים בהם mRNA מוכנס לגוף ומחפש תאים "להדביק", לעומתם חיסונים בהם מחדירים אותו לתאים שנלקחו מהמחוסן (תאים דנדריטיים) ואז מחזירים אותם לגוף. יש מספר שיטות הגנה על המולקולות העדינות. העיקרון דומה בכל החיסונים – חומר גנטי משמש לייצור אנטיגן, שמוצג למערכת החיסון כדי ללמוד לזהות אותו ולהשמידו.
עד פה ההסבר הרשמי ..
באוקטובר 2022, כתבה דר' מיכל הרן בפייסבוק:
".. צריך לוודא שהחומר שמוזרק אינו מתפשט ליתר הגוף אלא נשאר במקום ההזרקה, צריך לוודא שהחלבון שנוצר (במקרה זה חלבון הספייק) לא מגיע לדם ולא נשאר בגוף לזמן ממושך, צריך לוודא שהחיסון לא גורם ליצירת נוגדנים עצמיים ושאף אחד מהמרכיבים שנמצאים בו לא עלול לעורר תגובות בלתי רצויות ( במקרה זה PEG).
הם מפרטים אף יותר ומסבירים שהסיכון האפשרי להתפתחות מחלות אוטואימוניות הוא משמעותי, שכן בחלק מהמחקרים שנעשו בטכנולוגיה הזאת הייתה תגובה של מערכת החיסון שמגבירה את הסיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות ולכן חשוב לזהות אנשים שהם בסיכון לפתח מחלות אוטואימוניות. הם גם מציינים שאם משתחררת אפילו כמות קטנה של החומר הגנטי המוזרק, זה עלול לגרום לקרישי דם.
וזה מתוך המאמר כלשונו:
Potential safety concerns that are likely to be evaluated in future preclinical and clinical studies include local and systemic inflammation, the biodistribution and persistence of expressed immunogen, stimulation of auto-reactive antibodies and potential toxic effects of any non-native nucleotides and delivery system components.
A possible concern could be that some mRNA-based vaccine platforms induce potent type I interferon responses, which have been associated not only with inflammation but also potentially with autoimmunity. Thus, identification of individuals at an increased risk of autoimmune reactions before mRNA vaccination may allow reasonable precautions to be taken. Another potential safety issue could derive from the presence of extracellular RNA during mRNA vaccination. Extracellular naked RNA has been shown to increase the permeability of tightly packed endothelial cells and may thus contribute to oedema. Another study showed that extracellular RNA promoted blood coagulation and pathological thrombus formation. Safety will therefore need continued evaluation as different mRNA modalities and delivery systems are utilized for the first time in humans and are tested in larger patient populations.
אותם מומחים גם לא טרחו כנראה לקרוא את אישור הEUA וודאי שלא הקשיבו לדיונים של הועדה של ה FDA, כי לו היו זאת היו עושים זאת היו מן הסתם יודעים ש vaccine enhanced disease זאת לא המצאה של רופאים קונספיראטיביים, אלא כתוב שחור על גבי לבן כסכנה פוטנציאלית ב EUA.
האם ניתן להגיד על חיסון כזה שהוא הוכח כיעיל ובטוח, להכפיש ולהדיר את כל מי שטוען אחרת ולהפעיל סנקציות על מי שמסרב לקבל אותו? ואם זה הבסיס הרעוע עליו התבססו ההחלטות של הממשלה והכנסת, האם לא נדרשת רויזיה של כל המערכת?"
.
בדצמבר 2020 כתבה דר' הרן, בתגובה לפוסט של דר' איתן אוקון:
".. החיסונים האלה מתערבים בצורה מתוחכמת בשתי מערכות שעם כל הידע הרב שיש לנו עליהן, אנחנו רחוקים מלהבין אותן על בורין. היום אנחנו יודעים פי 10 ממה שידענו לפני 30 שנה וסביר להניח שבעוד 30 שנה נדע פי 10 ממה שאנחנו יודעים היום וגם אז כנראה יהיו עוד הרבה דברים שנוכל להמשיך ולחקור.
החיסון הזה מבוסס על הרעיון ( שללא ספק מעורר התפעלות) של הזרקת מקטע קטן של חומר גנטי RNA שמקודד לחלבון של הנגיף המטען הגנטי הזה מוזרק לשריר, ותאי השריר יודעים לקחת את המטען הגנטי הזעיר הזה, ולייצר על פיו מקטע חלבוני.
זה נעשה על ידי הפעלת מנגנון שקיים בכל התאים של גופנו: מערכת מופלאה ש"יודעת" לתרגם את המקטע הגנטי לחלבון וגם לנתב אותו למקום הנכון בתא ( יש חלבונים שהולכים לגרעין, יש כאלה שהולכים לגופיפים אחרים ויש כאלה שהולכים לממברנה).
רק שבדרך כלל תאי גופנו מייצרים חלבונים מהמטען הגנטי שלנו, ואילו כאן, תאי השריר מייצרים חלבון ממקטע גנטי זעיר שהעתקנו מהנגיף.
החלבון הזה שהוא חלבון ממברנאלי, מגיע לקרום התא.
בנוסף, החומר שמוזרק גורם לכך שהתאים של מערכת החיסון יגיעו לאותו שריר. בעזרת מנגנון מורכב שמאפשר לתאי מערכת החיסון להבדיל בין חלבון זר לחלבון עצמי, הם מזהים נכונה שמדובר בחלבון זר ותוקפים את התא שמבטא אותו וגם יוצרים נוגדנים נגד החלבון של הנגיף.
זאת גם הסיבה שרוב האנשים שמקבלים את החיסון יפתחו כאבים די קשים במקום ההזרקה ותופעות אחרות של דלקת.
כל זה נמשך זמן קצר, משום שה RNA שהזרקנו ייהרס תוך מספר ימים ( גם זה מנגנון מדהים של הטכנולוגיה הזאת, שגורם לכך שאפשר להחליט לכמה זמן הוא יהיה יציב ומתי יפורק וייעלם).
הדלקת חולפת, השריר מחלים ותוך כמה ימים רוב האנשים יוכלו לחזור לפעילות רגילה.
על פניו זה אכן נראה יעיל ובטוח.
אז בואו נדבר על הבעיות שעלולות להיות.
ראשית, זה לא תהליך רגיל בגופנו שתאי שריר בריאים מקבלים מבחוץ חומר גנטי (גם לא מקטע זעיר) שעטוף בחומר שומני שמעורר את מערכת החיסון ( זה שונה מאוד מהדבקה על ידי נגיף ששם התא המודבק עובר הרבה מאוד שינויים נוספים והוא למעשה " מסמן" למערכת החיסון שהוא מותקף).
אחת הסכנות , במקרה כזה היא שהמערכת החיסונית תזהה את התא כולו כתא זר ואז היא עלולה לשכלל את ההתקפה שלה ולתקוף חלבונים אחרים שנמצאים על המעטפת של תא השריר. זה תלוי בהרבה מאוד גורמים, ביניהם המבנה של המערכת החיסונית שלו ( אם נחשוב על נוגדן כעל מפתח ועל החלבון שהוא מכוון נגדו כעל מנעול, אז לכל אחד מאיתנו יש סט אחר של master keys) והנטייה הגנטית שלנו שתקבע אם המערכת החיסונית שלנו תשוש אלי קרב ותעדיף להסתכן ב"אש ידידותית" על פני אובדן המערכה.
זה לא חשש תיאורטי משום שאנחנו יודעים שיצירת נוגדנים עצמיים זה אחד הסיכונים של cancer immunotherapy.
על מעטפת תא השריר יש כל מיני חלבונים חיוניים, שאפילו פגיעה קלה באחד מהם עלולה לגרום למחלת שרירים פרוגרסיבית,
שביטוייה יכולים להתחיל רק אחרי מספר שנים.
אני חושבת גם שאסור שהפאניקה מהקורונה תגרום להחלטות פזיזות וטיפולים שגרועים מהמחלה. ראינו מה שקרה בתחילת המגיפה כאשר החולים טופלו בצורה שרק הזיקה להם בגלל הפאניקה הזאת, לא מעט אנשים בעולם גם חושבים שהצעדים שננקטו נגד הקורונה גרמו וגורמים ליותר תחלואה קשה ותמותה מהקורונה עצמה. זה עלול להיות הרה אסון אם עכשיו גם ייעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה בהליך אישור מזורז בגלל אותה סיבה."
.
אזהרותיה של דר' הרן הן מתחילת מגיפת הקורונה. נראה לי שהן מתאימות גם למצב היום, בו מובעת התלהבות מריסוסי טכנולוגיית RNA על גידולי מזון.
