כיתה עם ציוד אלחוטי וסלולרי. חלק מהילדים סובלים מכאבי ראש,מתאר עמיר בורנשטיין את הכיתה של בתו הבכורה.
הבת הבכורה של עמיר פיתחה השנה רגישות לקרינה, ככל הנראה בגלל השימוש בסלולרים ובציוד אלחוטי בבית הספר. ולמרות זאת הצליחה לסיים את השנה בהצלחה, בכיתת מופת.
על התהליך שעברה משפחת בורנשטיין כתב עמיר ובשלבים שונים כתב גם בעבר – כאן, כאן , כאן וכאן
במהלך השנה נעשו מאמצים, בשיתוף הצוות החינוכי, כדי שהילדה תצליח להמשיך ללמוד בבית הספר, למרות הרגישות לקרינה. לא הכל היה קל. היא סבלה שוב ושוב מכאבים בימים ובשעות בהם שהתה בבית הספר,
היא נאצלה לצאת מהכיתה במהלך שיעורים בהם נעשה שימוש בסלולריים, או ציוד אלחוטי. פעמים רבות סבלה מכאבים בכיתה, חזרה מוקדם אפופה כאב. ובכל זאת, סיימה עוד שנה ובהצטינות.
לטובת משפחות עם ילדים רגישים לקרינה, משתף עמיר את התהליך שעברו:
במהלך השנה הגיעו להסכמות עם הצוות החינוכי:
- הצוות ישתדל שהיא תשב רחוק ככל הניתן מילדים שמפעילים סלולריים בכיתה, או יש להם סלולריים מתחת לשולחן, ורחוק מהמחשב האלחוטי והראוטר האלחוטי הנמצאים בקדמת הכיתה.
- היא תוכל לצאת מבית הספר ברגע שכואב לה
- היא תוכל להיעדר משיעורים ופעילויות בהם יעשה שימוש בסלולרי
- במקרה של עבודות או מיבחנים בסלולרי , היא תקבל אפשרות אלטרנטיבית לביצוע המשימות.
- לא תהיה ירידת ציון בגלל איחורים, חיסורים, העדרויות, בגלל הרגישות לקרינה.
- התלמידים יתבקשו\התבקשו להפקיד את הסלולריים בכל בוקר, מה שלא תמיד קרה, או לא עבד עד הסוף (בתחילת השנה הצוות ניסה ליזום הפקדה, אבל לא התמיד. ההיענות והאכיפה לא מיטביים. חלק מהילדים אמרו שלא הביאו טלפון בעוד יש להם טלפון בתיק או מתחת לשולחן, בחלק מהמקרים ילדים הביאו שני מכשירים, אחד להפקדה שני לשימוש בכיתה מתחת לשולחן).
- עמיר קיבל אפשרות למגן את התיבה בה מופקדים הסלולריים בכיתה כך שהקרינה מהסלולריים שהופקדו שם לא תתפתח לכיוון כיתה עצמה.
- אחרי חופשת הפסח, הודיעה הנערה הצעירה (מעט אחרי בת המצווה) לכל הילדים והצוות שהיא רגישה לקרינה) והעבירה מצגת בנושא בכיתה.
- הוריה והמחנכת שלה בתקשורת לגבי אתגרים ובקשות בקבוצת וואטאפ פרטית.
במשפחה בוצעו:
- הופסק כל שימוש בסלולרי החכם, למרות שהיה כמעט אפסי לפני זה.
הילדה קיבלה מכשיר סלולר פשוט למטרות חירום בלבד. היא קיבלה הנחיות איך לבצע שיחות קצרות (פחות מ10 שניות) , כאשר הסלולרי רחוק מהראש. - שופרה סביבת המחשב בחדרה כך שתהיה נמוכת קרינה באופן מקסימלי
- היא נוטלת תוספי תזונה שמסייעים בהפחתת כאבי הראש. התוסף נלקח כאשר כאב הראש עובר סף מסויים.
כאשר הכאב חזר להתגבר, היא מתקשרת לעמיר שיבוא לקחת אותה הביתה. - היא מסתובבת בחוץ עם כובעים מבד חוסם קרינה.
- היא למדה לשלוט במדי קרינה ביתיים ונושאת עימה שניים קטנים מאוד לכיס, ואחד מספרי, מסוג CORNET, למדידות יותר מקיפות.
- הוריה נוהגים לקחת אותה אל ומבית הספר, כך שאל תאלץ לנסוע בתחבורה הציבורית מלאת הקרינה.
- היא זוכה לליווי, הדרכה, הנחייה ויעוץ ייומיומי.
- כאשר הייתה פעילות בבית הספר עם סלולריים , או טיול למקומות בהם יש קרינה, או במסגרות בהם הילדים הביאו סלולריים או השתמשו בהם, המשפה בילתה יחד בפעילות חילופית ללא קרינה.
- היא לומדת על קרינה ועל רגישות לקרינה, כולל מדידה, צמצום חשיפה ומיגון.
- מודגשת התמודדת מנטלית, תוך ציון וחגיגת ההישגים והסתכלות על חצי הכוס המלאה.
מול המועצה
"פנינו למחלקת החינוך במועצה כדי שיאשרו כיבוי תשתית הוייפיי בכיתה בעת שלא מבוצע שיעור מתקושב (הראוטר בכיתה משדר כל הזמן גם כאשר אין בו שימוש), ואחראית החינוך סרבה. הרושם שקיבלנו הוא שאין על מה ועם מי לדבר. למרות שלדעתי היא לא הבינה מה ביקשנו, התגובה שלה הייתה כל כך שלילית ולא נעימה, שלא ראינו לנכון לנסות לדבר איתה. התשובה שהיא נתנה הייתה כל כך ניצחת שממש לא התחשק לנו להתקעש על זה. במקום החלטנו לצמצם את הזמן שהבת שלי נמצאת בכיתה.
בהמשך חשבנו לבקש פגישה עם אחראית חינוך במועצה, אבל שוב קיבלנו את הרושם שהיא לא מעוניינת לעזור לנו או להיפגש איתנו. חשבנו רבות מה לעשות, ובסוף החלטנו להתמיד בעבודה העצמית ובעבודה מול הנהלת בית הספר והצוות החינוכי (שם היו סימנים לרצון ושאיפה של הצוות לעזור), שם הגישה הייתה יותר חיובית. לא התנגחנו במועצה, פשוט הפסקנו לתקשר איתם לאחר שהם נתנו לנו את הרושם ש"זו הבעיה שלכם" ו"לא נעשה שום דבר מיוחד כדי לעזור".
התפיסה שלנו הייתה שננסה לעשות את המקסימום אם מה שכן עובד ועם מי שכן התגייס לעזור, בלי לעשות יותר מידי רעש וצרות. האופציה של מעבר לחינוך ביתי נשמרה למקרה שלא נצליח לשפר את החשיפה ולמקרה שהבת שלי תשבר מהכאבים והיחס (היינו קרובים לשבירה אבל בסוף הצלחנו להחזיק מעמד)."
דברים נוספים שעלו
"במהלך השנה נהיה לנו ברור יותר ויותר, שרוב הקרינה בכיתה מגיעה מעצם הקיום של הסלולרי ומהשימוש בסלולריים בכיתה, אפילו כאשר הם בתוך התיק ועדיין משדרים, או ביד של חלק מהתלמידים מתחת לשולחן. זאת בהתבסס על כמה מדידות קרינה שבתי עשתה ביכתה במצבים ובימים שונים. המדידות הראו על רקע נמוך יחסית של קרינת רדיו בתוך הכיתה הריקה (כ פחות מ 0.1 מילי וואט למטר רבוע), וקרינה גבוהה בכיתה ברגע שנכנסו ילדים עם סלולריים (קפיצות עד ל4 מילי וואט למטר רבוע ויותר). קרינה עוד יותר גבוהה הייתה במהלך שיעורים בהם השתמשו בסלולרי למילוי שאלונים, בחינות, צפייה בסרטונים או סתם ל"השראה" (קפיצות ל 40 מיליוואט למטר רבוע ויותר). כל המדידות בוצעו באיזור הישיבה של בתי.
הכאבים החלו שעה שעתיים אחרי ההגעה לבית הספר. ככל שעברו השעות הכאבים התחזקו. ככל שהיה יותר שימוש הכאבים התחזקו. ככל שיותר ילדים השתמשו בסלולריים בהחבא בכיתה הכאבים התחזקו. כמו כן שמנו לב שהכאבים מתחילים להתפוגג ברגע שהיא מגיעה הביתה.
אינדיקציה נוספת היא שבחופשים לא היה לא כמעט שום סימן לרגישות.
כמובן שעל שיעורים בכיתה עם סלולריים (כהוט או שימוש בסלולרי להשראה או חיפוש ברשת) אין בכלל על מה לדבר ועמית הבינה מהר מאוד שהיא לא יכולה להיות נוכחת , אפילו לא כמה דקות.
כמו כן שמנו לב שבימים שבתי נכחה בבית הספר היו כאבים ותסמינים, ובימים שהיא לא הייתה בבית ספר לא היו כאבים. כלומר בכל החופשים לא היו כאבים , כולל שבועיים בפסח, שבועיים במלחמה מול איראן בסוף השנה, וגם מאז הסתיימה שנת הלימודים לא היו כאבים.
שמנו לב שבימים שיש מבחנים, והיא מגיעה לבית ספר בתחילת יום הלימודים, היא בדרך כלל מגיעה מתושתשת למבחן וחווה בו יותר קשיים. לכן השתדלנו שבימים שיש מבחנים הבת שלי תגיע ישירות למבחן. כך תוכל לבצע אותו עם כמה שפחות השפעה נגררת של כאבים ותסמינים מהשיעורים שקדמו.
ככל שעובר הזמן אנחנו בטוחים יותר ויותר שהקרינה בסביבה הבית ספרית, כתוצאה משימוש בסלולריים (בראשות ובלי ראשות, ביד או בתיק) היא רוב הבעיה. חלק נוסף הוא הקרינה הקבועה מתשתית הוייפיי בכיתה המשדרת כל הזמן (שהמועצה סרבה לכבות)."
לקראת השנה הבאה
"לפנינו חודשיים של חופש גדול בו בתי תהיה בעיקר בבית. נצא לפעילויות מידי פעם, וננוח.
בסוף שנת הלימודים החלו פרסומים של המועצה כי בשנה הבאה, בלי קשר למקרה שלנו ואם קשר למקרים חברתיים-התהגותיים,חינוכיים אחרים, יכול איסור כולל על הבאת סלולריים לבתי הספר בכל המועצה.
אנחנו מקווים מאוד שהיוזמה של מערכת החינוך בזיכרון יעקב לאסור כל שימוש, ואפילו איסור על הבאה של סלולרי לבית הספר, תקרום עור וגידים ותהפוך למציאות מבורכת בשנת הלימודים הבאה 2025/2026.
אם באמת זה יצא לפועל, הדבר ישפר משמעותית את מצב החשיפה בכיתות, ויקל כנראה על בתי לשהות בבית הספר.
אני בטוח שגם מבחינה חינוכית זהו צעד בכיוון הנכון."
