ברחבי העולם – עלייה תלולה בתסמונת הכוללת עוויתות, טיקים ותסמינים דמויי טורט בקרב נערות
החשד – התמכרות לטיקטוק
בצילום – ריכזתי מספר כותרות וצילומי מסך מדיווחים .. ויש עוד
מתחילת פנדמיית הקורונה, עלו דיווחים רפואיים ברחבי העולם על טיקים ועוויתות בקרב ילדים וצעירים, בעיקר בקרב נערות.
ההשערה היא כי צפייה מרובה בסרטונים הקצרצרים בטיקטוק מגרה פעילות עצבית מוחית באופן חזרתי רבים ורבות חוזרים על מה שהם רואים ומעלים סרטונים בארופן כפייתי.
אלה כוללים: תנועות מוטוריות, הגיות ומילים חוזרות, גירויים שמיעתיים, מצמוצי עיניים, הטיות ראש, משיכות כתפיים.
בעוד טורט יותר שכיחה בקרב בנים ונערים ומתפתחת בהדרגה, התופעה החדשה אופיינית יותר לבנות ומתפרצת במהירות.
מקור – http://dx.doi.org/10.1136/archdischild-2021-321748
.
ההתרשמות בהתחלת הדיווחים היתה כי לההתפרצות קודמות:
- תנועות פונקציונליות דמויות טיקים (ריקודים וחזרות על המקובל ושכיח בטיק טוק), הגוף לומד זאת וממשיך לחזור על זה
- רגישות לחזרתיות תנועתית וקולית – גירוי עצבי ואז זה ממשיך
כלומר, בהתרשמות צוותי רפואה ומחקר – נראה כי למי שיש רקע של ADHD, דיכאון או תופעות נוירולוגיות אחרות – הסיכון רב יותר.
אולם, בעוד יש קבוצה עם הפרעות נוירולוגיות קודמות, נפגעות רבות ללא כל אבחון קודם משום סוג – נערות נוירוטיפיקליות.
.
הפרעת תנועה התנהגותית (או פסיכוגנית) – כך זה נקרא, אומר דר' מיכאל רוטשטיין, מהמרפאה להפרעות התנהגותית באיכילוב, זה לא טורט ולא תופעה נוירולוגית
דיווח בחידשות 12 מאקו – https://www.mako.co.il/news-digital/2021_q4/Article-7ef05555a1f8c71027.htm
הנה דר' רוטשטיין בראיון לחדשות 12
https://www.facebook.com/toret.israel/videos/992998341433462
התחושה של צוותי הרפואה, אומר רוטשטיין, היא שזו חרדה ומרכיב רגשי, מתח שבא לידי ביטוי באופן התנהגותי ,בתנועות ש"שאבו" מטיקטוק, חיקוי ללא מודעות. נשמע הסבר דומה להסברי "היסטריה" בימיו של פרויד.
טיקים פתאומיים חדים בפרץ – התפרצויות של עוויתות וקולות. לרוב זה חולף, מנחם הנוירולוג בחדשות 12
דיווח במאקו – https://www.mako.co.il/news-science/2021_q4/Article-14b7fa813539c71027.htm
בוול סטריט ג'ורנל פורסם גם כי על עלייה במספר הנערות שפיתחו פעולות גופניות ומילוליות בלתי רצוניות – מספר גבוה באופן חריג של טיקים, שהתפתחו באופן פתאומי. המכנה המשותף לרוב הנערות – צפייה בסרטוני טיקטוק.
ד"ר דונלד גילברט, נוירולוג מבית החולים לילדים בסינסינטי, שמתמחה בתסמונת טורט והפרעות תנועה בילדים. בדק מאז מרץ 2020 מדי חודש כעשרה נערות וילדים עם טיקים. לפני כן הגיע אחד בחודש לכל היותר. טענו כי ברוב המקרים מדובר במטופלות שאובחנו בעבר עם חרדה או דכאון, אשר התחיל או החמיר בשל המגפה. ההסבר המקובל הוא כי סימפטומים פיזיים של מתח נפשי באים לידי ביטוי באופן שראו אצל אחרים – חיקוי.
מומלץ – טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ואף להתרחק מטיקטוק למספר שבועות.
בטיקטוק יש כמעט חמישה מיליארד סרטונים עם ההאשטאג tourettes#. כדי להעלות מודעות ויתכן שהאלגוריתם מפיץ למי שמועדים "לחקות" מתוךם חרדה ולכן צופים יותר.
30 נערים הגיעו למרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש (Rush) בשיקגו לאחר שפיתחו טיקים. ד"ר קרולין אולברה הבחינה כי חלקם חזרו על המילה "beans" שוב ושוב באופן לא רצוני, במבטא בריטי, גם כשלא דיברו אנגלית. הסתבר כי אחד המשפיענים המובילים שמתמודד עם טורט הוא בריטי שנהג לחזור על המילה "beans". בדיקת 3,000 סרטוני טיקטוק העלתה כי 19 מתוך 28 המשפיענים הנעקבים ביותר דיווחו כי פיתחו טיקים חדשים כתוצאה מצפייה בסרטונים של אחרים.
הצהרה על קשר סיבתי ברור בין צפייה לפיתוח תסמינים מעוררת מבוכה בקרב צוותי רפואה. ד"ר ג'וזף מקגווייר, מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדע ההתנהגות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "יש ילדים שצופים במדיה החברתית ומפתחים טיקים, וכאלה שאין להם בכלל גישה למדיה חברתית ומפתחים אותם. סביר שיש הרבה משתנים שתורמים לכך, כולל חרדה, דיכאון ולחץ".
יש המטילים ספק בכך שכל המשפיענים שמצהירים על תסמונת טורט אכן מאובחנים – ההתנהגויות לא נראות למומחים כטורט.
המלצה – להפסיק לצפות בסרטונים שמציגים טיקים למספר שבועות, לפנות למרפאות להפרעות תנועה בילדים, לא להגיב בצורה דרמטית מדי לטיקים ולדאוג לשמור על שגרה, פעילות גופנית, ספורט, צ'י קונג או יוגה..
הסבר נוסף לתסמונת הטיקטוק: "המוח לא מצליח להכיל חשיפה כזאת של גירויים" וכשצעירות וצעירים נחשפים לאורך זמן לרשתות החברתיות עלולה להתפתח הפרעה התנהגותית דמוית טורט, בעיקר בקרב צעירות ונשים בגילאי 12 עד 25.
דר' לירז מרגלית מסבירה כי 'נוירוני המראה' התגלו בניסוי בקופי מקק. כאשר ניתחו את פעולת הנוירונים במוח של קוף, הבחינו כי כשנסיין החזיק גלידה ביד, האזור במוח הקוף האחראי על תכנון וביצוע תנועות החל "לירות" במרץ למרות שהקוף עצמו לא זז. נויורנים אלה פועלים גם במוח האדם כשמבצעים פעולה מסוימת וגם כשצופים באדם אחר מבצע אותה פעולה. יש אפילו השערה שהם הבסיס לאמפתיה. תגלית זו מאד חשובה ומעידה כי מכניזם שמאפשר לנו לשים את עצמנו בנעלי אחרים, מאפשר לא רק להבין כוונת הזולת באופן לוגי, אלא גם להרגיש מה שאחרים חשים ואף לחקות באופן לא מודע תנועות שלהם.
תאי עצב אלה מתרגמים באופן מידיי גירוי וויזואלי בו צופים לגירוי מוטורי. זה מאפשר לחקות אחרים לצורך למידה. אוטומטית הגוף יודע אלו שרירים להפעיל כדי לחזור על התנועות. לא מעורבים בזה תהליכים קוגניטיביים מורכבים.
ד"ר לירז מרגלית אומרת כי החשיפה המוגברת לסרטונים מובילה לפעילות אבנורמלית של אותם נוירונים מוטוריים ומייצרת אותם טיקים בלתי מוסברים לכאורה.
יש גם מנגנון עכבה (אינהיביציה) על חיקוי פעולה ולכן אנחנו לא מחקים אנשים באופן קבוע אבל כשהחשיפה לגירויים מסוג סרטונים ממושכת, זה מייצר פעילות מוגברת של אותם תאים וזה עשוי להוות את ההסבר לתופעה.
אם השערת תאי המראה נכונה – הטיפול הוא הפסקה זמנית של צפייה בסרטונים.
המוח לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה ולא מסוגל להכיל חשיפה כל כך מסיבית של גירויים. התמודדות עם הסביבה הדיגיטלית אינה טבעית ונכונה לנו.
..
זו רק עוד אחת ההשפעות הנהדרות של הרשתות החברתיות על הדור הצעיר, שמצטרפת ל:
- השפעות סמרטפונים על הדור הצעיר – פרופ’ לפסיכולוגיה ג’ין טווינג’
- בעיות בדימוי עצמי ודימוי גוף, עלייה בהפרעות אכילה ובהתאבדויות, דיכאון ועוד – נזקי ההתמכרות לרשתות חברתיות בקרב נוער (בעיקר בנות)
- מוות ותאונות קשות כתוצאה מסלפי – זומבים דיגיטליים
- פציעות סמרטפון – כאבים ונזקי גוף
.
ואם כבר נוירולוגיה .. גם באוטיזם יש גידול של 170% בעשר האחרון – מה השתנה?
.
ועוד לא דיברנו על נזקי הקרינה ..
לאחרונה, אושרה בכנסת רפורמה – הצבת אנטנות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד
פנייה לשרי ממשלה, כולל קישורים והסברים (בשיתוף מדעניות, רופאות, מהנדסים וחוקרים מובילים) – הפנייה לא נענתה
להורדה – עדכון פסיקה מהעולם למכתב עמותת רגישות לקרינה בדרישה להכרה בנזקי קרינה ושינוי תקן קרינה- 26.8.2021
.
השפעות על אנשים בריאים הודגמו בכמה הרצאות מרתקות ..
בהרצאתה ב- 2019 ב- Silicon Valley Health Institute הראתה לנה פו Lena Pu צילומי דגימת דם במיקרוסקופ.
דגימות אלו נלקחו משני נבדקים::
- בחלק העליון של השקף – נבדקת שחיה ללא חשיפה לקרינה אלחוטית וסלולרית. בסביבה נמוכת קרינה וללא שימוש אישי בציוד סלולרי ואלחוטי. תמונת דם "רגיל" כפי שהוא צריך להיות.
- בחלק התחתון – נבדק שחי בסביבה "רגילה" בתקופתנו – חשוף לקרינה סביבתית (סלולרית ואלחוטית מלאכותית). התקבצויות כדוריות דם שאינן תקינות.
הבדל זה מוכר כמה שנים. תופעה זו של "הידבקויות" כדוריות הדם נמצאה בעבר בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת (בהמשך הפוסט מובאות דוגמאות דומות ממחקריה של דר' מגדה חבס).
התקבצויות כדוריות הדם נקראות שרשרות רולו rouleaux. הן נגרמות מתהליכי דלקת שמעלים רמת פיברינוגן בפלזמה של הדם. הכדוריות נצמדות כשרשראות rouleaux ששוקעות מהר בבדיקות שקיעת דם. בדיקת קצב שקיעת הדם מעידה על דלקת או זיהום. בהסבר של קופ"ח כללית כתוב כי היצמדות מהירה של הכדוריות כרוכה ב:
- מפגעים של שגשוג יתר של כדוריות לבנות, כשכמות גבוהה יותר של אימונוגלובולינים מופרשת לדם.
- הפחתה במטען החשמלי השלילי של קרום הכדוריות האדומות, שמגביר היצמדות וקצב שקיעת דם.
לנה פו הציגה צילומי בדיקות דם של מורה – לפני ואחרי חשיפה לוויפיי WI-FI בבית הספר.
מורה זו נמנעת מחשיפה לקרינה, אוכלת מזון טבעי אורגני ושומרת על כושר. בבית הספר בו היא עובדת פרסו וויפי והיתה זו הזדמנות לבדוק את ההשפעה.
במקרה זה ניתן לראות התקבצות והידבקות קיצוניות של תאי הדם בעקבות החשיפה לוויפיי. לנה פו תיארה את הדגימה כ"עבה" שדרשה לחיצה על הזכוכית הנושאת כדי להצליח להכניסה לבדיקה במיקרוסקופ.
המורה לא חשה טוב לאחר חשיפה זו משך יום העבודה – בעיקר עייפות מוגברת ותחושת לחץ.
נציין כי תסמינים שכיחים בציבור הרחב לאחר חשיפה לקרינה בלתי מייננת כוללים:
- תשישות, תחושת לחץ, הפרעות ריכוז/ זיכרון.
- יש מקרים של כאבי ראש ויש החווים ערפל מוחי/ בלבול ואיטיות בחשיבה.
- יש החווים דימום מהאף או טינטון ואף כאבי אוזניים. ויש החווים תסמינים אחרים פחות שכיחים.
אולם, חשוב להבין .. לא כולם רגישים לקרינה ולא כולם חווים תסמינים מיידיים. הרוב אינם חווים זאת (שכיחות רגישות לקרינה מוערכת כ 3-13.5% מהאוכלוסייה),
עם זאת, מדד זה אינו תקין ומצביע על תהליך שלילי בתאי הדם. הנזק לבריאות כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולרית/ אלחוטית אינו מיידי אלא מצטבר בהדרגה, באיטיות, תא אחר תא. הסבר מתורגם למנגנון הפגיעה בגוף – פרופ' מרטין פול.
אצל כל אחת אחד הבעיות שיתפתחו קשורות לגנטיקה ולמערכות הרגישות יותר בגוף האישי. השפעות הקרינה על הבריאות שליליות ונמצאו במחקרים רבים, תוצאותיה ניכרות בעלייה בתחלואה הכרונית והאוטואימונית ובעומס על מחלקות אונקולוגיות, קרדיולוגיות, נוירולוגיות, אנדוקריניות ועוד.
מגע באדמה (גראונדינג) ושהייה בטבע מבטלות השפעה שלילית זו על הדם (גם פעילות גופנית)
מי היא לנה פו?
לנה פו מייסדת Lena’s Fabulous Frequencies, היא חוקרת מדעי סביבה ועיתונאית עצמאית של מדעי כדור הארץ, השפעות גיאופוליטיות, אורח חיים ובריאות. לנה פו מיישמת שיטות מדעיות במחקר עם ידע נרחב במדע, היבטים משפטיים, טכנולוגיה והיסטוריה.
רגישות לקרינה הופיעה אצלה ב- 2011 והביאה אותה לחקור תדרים טבעיים לעומת מלאכותיים.
לנה מאמינה שאלקטרומגנטיות חייבת להילמד במחלקות מדע וסביבה.
לנה יצאה בהסברה בגלל פריסת דור 5 כדי להראות את ההשפעות שמצאה. היא פועלת להראות תוצאות השפעות של איומים סביבתיים (כמו בדיקות דם חי בזמן השפעת וויפיי בבתי ספר). כאמור, ממצאים דומים (היצמדות כדוריות דם בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת) נמצאו ע"י דר' מגדה חבס (בהמשך הפוסט) וגם במחקרים נוספים.
קטע קצר מתוך הרצאה של לנה פו – מתורגם (תודה לגור גילי ששון על התרגום)
https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/272106007544331
ההרצאה באנגלית https://www.youtube.com/watch?v=D1pzeTFmCn8&feature=emb_logo
https://www.youtube.com/watch?v=D1pzeTFmCn8&feature=emb_logo
ראיונות נוספים באתר של לנה פו https://lenasfabulousfrequencies.com/interviews
ראיון נוסף https://www.facebook.com/110521563731635/videos/472837786729724
ראיון עם שי דנון (אנגלית)
https://www.youtube.com/watch?v=NGICVAZ-y1g
שרית, חברה חדשה בקהילת נפגעי הקרינה, העלתה בקבוצה בפייסבוק וידוי אישי כדי להזהיר אחרים מנזקי וויפיי
ונעבור לדר' מגדה חבס, שציינה כי זיהום אלקטרומגנטי גורם לבעיות בריאות רבות וכי החשיפה של הציבור לקרינה בלתי מייננת גדלה באופן קיצוני בעשורים האחרונים.
דר' מגדה חבס היא חוקרת קנדית המתמחה בחקר מזהמים כימיים ואלקטרומגנטיים והשפעות קרינה. לדבריה ב- 2014 היו יותר מכשירי סלולר מבני אדם בארה"ב, מצב שונה מאד ממה שהיה עשור לפני כן.
בהמשך פירוט אחת מהרצאותיה על השפעת קרינה בלתי מייננת על תחלואה, אך נציין כי בהרצאה זו הציגה בדיקת דם עצמית במיקרוסקופ אחרי חשיפה לתדרי ביניים (IF).
בדיקה זו הדגימה התקבצויות של תאי דם והעדר תנועתיות של הכדוריות ופחות תגובתיות בעקבת חשיפה למחשב רגיל, מחובר לחשמל, ללא וויפיי.
בצילום הבא הדגימה התקבצות כדוריות לאחר חשיפה לטלפון סלולרי (תדר גבוה – RF), למחשב, לתדר נמוך ולתדרי ביניים.
דר' חבס מונה תסמינים רבים שנמצאו כקשורים להתקבצות זו של כדוריות בזרם הדם ולמגוון תסמונות ומחלות כרוניות קשות, כגון סוגרת, מחלות לב, שבצי מוח ולב, אלצהיימר ועוד.
דר' חבס מציעה להשתמש בבדיקת דם פשוטה זו כדרך לאבחון רגישות לקרינה, זה כנראה יתאים בחלק מהמקרים.
הדגמת בדיקה בוידאו ביתי – דר' מגדה חבס
(בדיקה פשוטה זו ניתן לבצע לבד – צריך רק מיקרוסקופ, מחט מחוטאת, סביבה נמוכת קרינה ואמצעי קרינה)
והנה שאר הרצאתה של דר' מגדה חבס
בהרצאה בכנס המכונים הלאומיים האמריקאיים לבריאות NIH שנערך במאי 2016, הציגה דר' מגדה חבס 4 מחקרי מקרים, המראים קשר בין תחלואה כרונית ותסמינים לבין חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
הכנס עסק בתחלואה כרונית ורפואה סביבתית
לתקציר הרצאתה באונטריו באפריל 2020
דר' מגדה חבס חילקה את החשיפה הסביבתית הגוברת לקרינה אלקטרומגנטית ל- 4 סוגי תדרים:
– תדר נמוך, שדה מגנטי וחשמלי
– תדרי ביניים (דר' חבס מתיחסת רבות גם לזיהום חשמלי)
– גלי קרקע
דר' חבס ציינה כי השפעות קרינה מתגלות כליקויים ותסמינים בכל הרקמות, האיברים והמערכות בגוף.
תסמינים וליקויים מערכת קרדיו-וסקולרית, נוירולוגית, עור, עיניים, נשימה, שמיעה, רמות סוכר בדם, עיכול, בנוסף לסרטן ובעיות פיריון קשות ועוד. (סיפורה של עדית חברתנו שמחלימה מניתוח מוח רביעי – גליומה כתוצאה מקרינה סלולרית)
מתוך מגוון התסמינים והנזקים, התמקדה דר' חבס ב- 4 היבטים בלבד:
– השפעות נוירולוגיות
– קצב לב
– מטבוליזם של סוכר
– התנהגות דם
במחקרים שהציגה נבדקה השפעת גורם X – תדרי ביניים (הסבר):
דר' חבס סקרה 4 מחקרים שפרסמה – חקר מקרים, שפורסמו בכתבי עת לאחר ביקורת עמיתים:
1- שיפור ניכר בתסמיני טרשת נפוצה (MS) לאחר הפחתת תדרי ביניים בסביבת המגורים, כמו מסכי פלזמה (פילטר) – השינוי לא פסיכולוגי אלא נמצא גם תיקון הנזק המוחי בסריקות המוחיות MRI.
(מומלץ לצפות בהרצאה – וידאו מדגים שינוי דרמתי בתסמיני רעד ויציבות ידיים)
2- בחולי סוכרת פעילות גופנית (הליכה) של 20 מורידה רמות סוכר בדם. זה לא קורה כשההליכה ליד תדרי ביניים כמו על מכשיר ריצה.
דר' חבס מזהה סוכרת מסוג חדש – המסומנת באות E – סוכרת סביבתית
(למעשה, סוכרת מסוג 2 עם טריגר סביבתי, כגון זיהום אלקטרומגנטי/ קרינה. דר' חבס מעלה שאלה לגבי הערכת השכיחות – 30%)
(3 – בדיקת הדם המפורטת למעלה)
4- חלק מנפגעי הקרינה חשים הפרעות בקצב הלב בחשיפה לקרינה, כולל תופעות של התקפת לב, כאב ותעוקת חזה, שינויים בלחץ הדם (גבוה או נמוך) וכדומה.
דר' חבס הציגה ממצאי חשיפה למטען טלפון אלחוטי – נמצא הבדל מובהק:
- נבדק אחד – אין כל שינוי בדופק.
- נבדק שני – עלייה משמעותית בקצב הלב, טכיקרדיה.
(אצל רבים ממוקם בסיס הטלפון האלחוטי, שהוא מטען, ליד המיטה ומקרין 24/7 בתדר 2.4 גיגה הרץ – פקטור X המשפיע על הלב).
תדר 2.4 גיגה הרץ הוא אחד מתדרי הוויפי המקובלים.
תדרי וויפיי משפיעים מאד על רבים באוכלוסייה, כולל ילדים ונוער.
מפת הוויפיי בארה"ב – הפריסה הפכה מדלילה לצפופה מאד ב- 10 שנים (2002-2012)
ילדים ללא וויפיי בביתם החלו לפתח תסמינים של רגישות לקרינה והפרעות לב לאחר התקנת וויפיי בבתי הספר. חלקם קיבלו טיפול בבעיות לב המאפיינות גילאים מבוגרים.
ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת
(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)
דר' חבס מזהירה מפני נזק לפעוטות, שככל האוכלוסייה נחשפים לזיהום אלקטרומגנטי משמעותי. אולם, לגופם ולמוחם הרך מזיקה הקרינה במיוחד.
היא מזהירה מפני החשיפה הנרחבת והגוברת של תינוקות ושל עוברים לסלולר של אמהות ואבות, לראוטרים אלחוטיים (וויפי) בבתים, לטלפונים אלחוטיים, לקרינת רדיו/ מיקרוגל ממכשירי בייביסנס (מוניטור של תינוקות), מוצצים שהם מודדי חום אלחוטיים שמשדרים לסלולר של ההורים, חיתולים עם משדרים ועוד
(פירוט בצילום הרצאתה)
דר' חבס מדגישה – אין להתעלם מהזיהום האלקטרומגנטי הגובר ופוגע בבריאות.
ואני נזכרת לעדכן פלייר זה, שבמרכזו אחייניתי האהובה, עם רכיבים שנוספו עם התקדמות חזון הערים ה"חכמות".. כגון מונים חכמים, פנסי לד ומצלמות עם משדרים, P2P, ראוטרים מחוזקים וויפיי חופשי, גלים מילימטריים (וכל זה עוד לפני פריסת אנטנות דור 5)
דר' חבס הזהירה עוד לפני כל אלה – במיוחד יש להגן על ילדים שמוחם סופג יותר קרינה
דר' חבס ציינה בקצרה כי קיימות השפעות שליליות נוספות (מוכחות) – סרטן, נזקים לזרע (ירידה בתנועתיות) ובעיות פיריון, בעיות נוירולוגיות, פגיעה ב- DNA,
כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור
מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה
"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה
קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות
הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף
לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH
(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)
צילום הרצאתה של דר' מגדה חבס בכנס
לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית
רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס
דר' חבס מקשרת מקרים אלה לרגישות לקרינה (EHS) ושואלת האם יש בכלל אנשים שאינם מושפעים מזיהום אלקטרומגנטי (א-סימפטומטיים), גם כאשר רובם אינם "מרגישים" את הקרינה.
מספרי הנפגעים שמביאה דר' חבס מבהילים (35% עם תסמינים, 3% עם תסמינים קשים ומוגבלות תפקודית חמורה).
דר' חבס מציינת כי אין באתרים ממשלתיים ורשמיים נתונים לגבי רגישות לקרינה (EHS) ומתעלמים מבעיה בריאותית זו.
ולמרות שקיימת הכרה של ארגון הבריאות העולמי בתסמונת משנת 2004 וקיימת התיחסות לסבל ולמוגבלות הקשה, (כמוצג בשקף), .מצוין באתר הארגון כי זה נגרם ברמות נמוכות בהרבה מהתקנים והסטנדרטים המקובלים ברחבי העולם.
זאת, כיון שהתקינה מבוססת על השפעות חימום בלבד וזה דורש עדכון והתאמה להתפתחות ולהתקדמות הידע בתחום.
זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון
מהם תדרי ביניים IF
