תחילת רפורמה במדיניות החיסונים בארה"ב

החודש בוטלה ההמלצה על חיסון הפטיטיס B בלידה בארה"ב.

וועדת החיסונים של CDC קיבלה החלטה כי חיסון הפטיטיס בלידה לא מומלץ עוד לכלל התינוקות (לאימהות שאינן נשאיות הנגיף). רוב התינוקות אינם בסיכון למחלה, שמועברת בעיקר ביחסי מין או במחטים מזוהמות.
בעקבות החלטה תקדימית זו, בירך הנשיא דונלד טראמפ והבטיח לשנות את מדיניות החיסונים בארה"ב.

דיווחה דר' יפה שיר-רז במגזין "זמן אמת" כי טראמפ כתב: 
"תוכנית החיסונים האמריקאית לילדים כללה במשך שנים רבות 72 "זריקות" לתינוקות בריאים לחלוטין, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, וללא כל צורך. למעשה, זה מגוחך. הורים רבים ומדענים רבים הטילו ספק ביעילות התוכנית הזו, וגם אני.
לכן, חתמתי עתה על מזכר נשיאותי המנחה את מחלקת הבריאות ושירותי האנוש להאיץ בחינה מקיפה של לוחות חיסונים ממדינות אחרות בעולם, ולהתאים בצורה טובה יותר את תוכנית החיסונים האמריקאית, כך שתהיה מבוססת סוף סוף על סטנדרט הזהב של מדע ושכל ישר."

ועדת ACIP  הצביעה ברוב של 8 נגד 3 על 3 שינויים:

  1. ביטול חיסון בלידה להפטיטיס B  אחרי למעלה של 3 עשורים של מדיניות אוניברסלית.
  2. חיסון בגיל חודשיים יעשה בהחלטה משותפת של ההורים ורופא/ה ולא באופן אוטומטי ללא הסכמה מדעת.
  3. בדיקת רמות נוגדנים לאחר כל מנת חיסון לבדיקה אם נדרש חיסון נוסף.

לאחר שנים רבות, מדיניות חיסונים אוניברסלית נבחנה מחדש באופן יסודי, בדיון מקצועי שמוצג לציבור בשקיפות מלאה.

בדיון הוצגו נתונים שחשפו פער בין נרטיב שנשמר למעלה משלושה עשורים, לפיו מנת הלידה בטוחה, יעילה ונדרשת לכל תינוק, כאשר בפועל הראו הנתונים כי:

  • הירידה בתחלואה בהפטיטיס B לא נבעה ממנת החיסון בלידה והחלה לפני שמדיניות זו הונהגה.
  • רוב מקרי ההדבקה מתרחשים באוכלוסיות בסיכון גבוה, לא בקרב יילודים בריאים.
  • כלים כגון סקר יילודים ומניעת הדבקה מאם נגועה, לצד שיפור בתוכניות מניעה למבוגרים בתחומי יחסי מין, שימוש במחטים ותרומות דם – השפיעו על התחלואה.
  • במדינות רבות,שלא נותנות מנת חיסון בלידה, שיעורי התחלואה דומים ואף נמוכים יותר. 

פרופ' רצף לוי, חבר הוועדה, אמר: "אם התינוק נולד לאם שנבדקה ונמצאה שלילית להפטיטיס B, עליך להבין כהורה שהסיכון להדבקה במהלך שנות החיים הראשונות, ולמעשה לאורך רוב תקופת הילדות, נמוך מאוד."

פער זה אינו תגלית חדשה, אך מעטים הכירו אותו.
מסמך עיתונאי מ- 1991 חושף כיצד התקבלה ההחלטה מלכתחילה. עיתונאית בשם ג'ינה קולאטה ציטטה ב-New York Times את בכירי CDC באמירות שקשה להאמין שהיום היו עוברות ללא סערה ציבורית. גורמים רשמיים ב־CDC הודו כי החיסון בלידה נועד לפצות על היענות נמוכה של מבוגרים לחיסון:
“If adults won’t go for the shots, then give them to babies.”
"אם מבוגרים לא יילכו לקבל את החיסונים – בואו ניתן אותם לתינוקות."

תיעוד זה מציג מה שלא נאמר לציבור משך 30 שנים – מדיניות שהוצגה כצורך רפואי דחוף ליילודים היתה פתרון לבעיה אחרת – חוסר היענות של מבוגרים להתחסן.
בכתבה צוין כי זו הפעם הראשונה בה ACIP המליץ לחסן ילדים נגד מחלה שפוגעת כמעט רק במבוגרים.

הדיון שנערך החודש ב־ACIP האיר מחדש נתונים מקוריים וחשף פער יסטורי שנשמר עשרות שנים. מה שהוצג כפרקטיקה רפואית מבוססת התבסס בעיקר על שיקולי נוחות מערכתית ואסטרטגיית התחסנות, ולא על סיכון ממשי ליילודים.

WhatsApp Image 2025 12 06 at 07.45.38

בביקורת של דר' טרייסי הוג, שמונתה לראש המרכז לתרופות ב-FDA, הודגש כי:

  • לא קיים אף ניסוי אקראי מבוקר אחד לבחינת בטיחות מנת החיסון בלידה.
  • גם לו ביקשו לזהות תופעת לוואי בשכיחות של 1 ל-1,000, אין מחקר שמתקרב להיקף הנדרש.

במשך 30 שנה יושמה מדיניות כלל-ארצית באוכלוסייה בריאה ובסיכון נמוך במיוחד, ללא מנגנון מחקרי להערכת סיכון.

המתנגדים לשינוי המשיכו לטעון כי אין סיבה לערער על מדיניות של 3 עשורים.
במקום להתמודד עם הנתונים, כמה מהם תקפו אישית חברי וועדה שהביאו את הנושא לדיון.

בתגובה, פרופ' רצף לוי הדגיש כי הטיעון "אין הוכחה לנזק" לא יכול לשמש הצדקה למדיניות, כשהמחקרים מעולם לא תוכננו לזהות נזק. "היעדר ממצאים אינו עדות לבטיחות. הוא עדות לכך שהשאלות הנכונות כלל לא נשאלו."

לטענות אד הומינם שכוונו כלפי חברי הוועדה, השיב כי הדיון חייב להתנהל בענווה מדעית ובנכונות לבחון מחדש הנחות ולהימנע מהכפשות. "זו אינה הקרקע עליה אמור להתנהל דיון מדעי".

משמעות ההצבעה של ACIP חורגת משינוי מדיניות ביחס לחיסון הפטיטיס B. זה תקדים מקצועי של דרישה ממדיניות חיסונים לערוך בדיקות חוזרות לאחר הצטברות נתונים, או כשמתברר שההנחות הישנות לא נתמכו בראיות ובנתונים מבוססים.
ההצבעה עשויה להשפיע על בחינת חיסונים נוספים ועל תחומים נוספים במדיניות בריאות, בהם איזון בין סיכון אישי נמוך לבין החלטות אוניברסליות דורש שקיפות, עדכון וביקורת אמיתית.

.
מקור – דר' יפה שיר-רז במגזין "זמן אמת"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top