הקושי בהבנת נושא הקרינה הוא היותה לא מוחשית.
קרינת רדיו/ מיקרוגל לא נקלטת בחושים "רגילים" של האדם (יש המשתילים חיישנים להרחבת היכולת האנושית המוגבלת, לדוגמא – מהסייבורגים הראשונים החיים בינינו, ניל הרביסון – אדם שבראשו אנטנה).
רוב האנשים לא מרגישים את הקרינה האלחוטית (המלאכותית) הרבה שמקיפה אותנו כיום.
קרינה שפולשת לכל מרחב ולתאי הגוף. קרינה שמשפיעה על תפקוד רקמות הגוף ועל הבריאות, כפי שמראים מחקרים רבים יותר ויותר, מזה עשרות שנים (לאחרונה נחשפו לציבור אלפי מחקרים בארכיון של דר' זורי גלזר מ- 1971).
חלק מסוים באוכלוסייה, המכונים רגישים לקרינה (EHS) או בעלי "אי סבילות לקרינה", "חשים" את הקרינה.
עם זאת, אצל רוב רגישי הקרינה מדובר בתחושות מאד לא נעימות ואף בריבוי תסמיני חולי מייסר, שבמצבים קיצוניים מגיעים למצבי נכות תפקודית קשה.
קרינה אלקטרומגנטית במגוון תדרים מכל הכיוונים ממלאת כל חלל כיום ופולשת לכל מרחב פרטי.
קרינה זו לא נקלטת בחושי האדם ולכן "שקופה" עבור רוב האנשים.
מצב זה מביא לקושי להתיחס אליה ולסכנותיה.
קושי זה מבלבל גם מדעניות ומדענים, רופאים ורופאות שרגילים למכשיר הנייד הצמוד אליהם ולמעשה מתפקד כהרחבה של קיומם ותודעתם, כאיבר חיצוני המחובר תמידית לגופם, ואינם מודעים להשפעותיו. מצב זה לעתים "מלכלך" ניסויים, משפיע על בדיקות ומהווה בעיה לרגישי קרינה המגיעות ומגיעים לבקש סיוע במוסדות רפואה/ סיעוד/ טיפול/ חינוך/ רווחה.
הדמיה להמחשת הסביבה הביתית בתקופתנו
תדרים רבים של קרינה אלחוטית מלאכותית חודרים ומשפיעים על התפקוד ועל הבריאות, שדרכים שעבור רוב הציבור נסתרות מהעין וללא מודעות.
הצילום לקוח מתוך סרטון הדרכה של הגוף החינוכי של נאס"א על תדרים אלקטרומגנטיים (ScienceAtNASA)
עמיר בורנשטין המחיש את הקרינה בעזרת סאונד
בסרטון זה מדי קרינה "מתרגמים" קרינת רדיו לקול, בטווח שרובנו יכולים לשמוע.
(הדגמה נוספת במד קרינה מסוג אחר)
מדי הקרינה "מתרגמים" קרינה לקול, בדומה לתרגום צבעים לקול – באנטנה שהושתלה בראשו של הסייבורג האנושי הראשון ניל הרביסון. המחשה זו יוצרת מעין סינסתזיה (אשר חלק מהאוכלוסייה חווים באופן טבעי)
לו באמת שמענו את כל תדרי הקרינה הבלתי מייננת שמקיפים אותנו (כולם יחד 24/7) היינו מתחרשים, או לפחות נטרפים מרוב רעש,
ולא היינו יכולים לשוחח או ליהנות ממוזיקה.
באופו דומה,
פרופ' סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, השתמש בחוש הראייה כדימוי בהסברו.
לדברי פרופ' גלברג, אם קרינה בלתי מייננת (סלולר/ וויפיי/ אלחוטי) היתה כחולה היינו רואים רק כחול, כי אנחנו מוקפים מכל עבר בתדרים מלאכותיים רבים. תדרים שפולשים לכל מרחב (ולתאי הגוף).
לו ראינו את הקרינה לא היינו יכולים לראות את עצמנו במראה או את קצה אפנו או כפות ידינו, בפועל היינו עיוורים כי ה"כחול" היה מסתיר הכל.
דימוי ה"כחול" ו"תרגום" הקרינה לקול, בעזרת מדי קרינה, מאפשרים להמחיש מעט מהמוגבלות, שחשים אלה שמרגישים את הקרינה הרבה והגוברת בכל מקום.
תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS היא מוגבלות סביבתית תפקודית, שנעלמת כשאין קרינה.
רגישים לקרינה אינם נהנים מ"חוש העל" שקיבלו, שמתבטא לרוב בכאב חריף ותסמיני חולי וחשים "מופגזים" ללא הרף בתדרים רבים, בכל מקום. תסמינים אלה נעלמים בסביבה נמוכת קרינה מלאכותית. (ולא, לא מדובר ב"נוסבו". לרגישות ורגישים לקרינה יש אבנורמליות מוחית הגורמת לתגובה שונה לחשיפה לקרינה – מצב שהודגם בהדמיות מוחיות ובסמנים ביולוגיים אוביקטיביים במעבדה, כפי שנמצא במחקרים רבים).
רגישי הקרינה לא יכולות ולא יכולים לתפקד בסביבה עתירת הקרינה של ימינו.
קרינה זו פולשת לכל מרחב פרטי, ללא הסכמה וגורמת סבל רב לנפגעי הקרינה, שהופכים לפליטים סביבתיים נעדרי זכויות אדם בסיסיות.
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם
בכל מקום בו הנייד שלכן ושלכם קולט – שם לא יכולים נפגעי הקרינה לשהות, לעבוד, ללמוד, לחיות. זה אומר כמעט כל מקום היום. וקיים מירוץ לרשת את כל העולם ולחבר כל נקודה.
חשוב לזכור כי ..
הקרינה הבלתי מייננת, שנמצאת היום בכל מקום בעוצמה ההולכת וגוברת, משפיעה לא רק על מי ש"מרגישים" אותה.
רוב הציבור לא "מרגישים" את הקרינה הסביבתית, אך רבים מגיבים אליה בתסמינים קלים בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי (נימול, התחממות, דקירות, אודם, כאב חולף, כיווץ או רעד שרירים, דופק מהיר וכדומה),
מכשירים ניידים הם משדרים קטנים שקרובים לגוף. בגלל העדר מודעות והקרינה הסביבתית הרבה מכל כיוון, פעמים רבות אנשים שחשים תסמינים לא מזהים את המקור ואת הקשר למכשירים האישיים והביתיים (וויפיי) המקרינים. אחרות ואחרים (כמוני משך שנים ארוכות) לא "מבינים" שהכאב הוא סימן אזהרה וממשיכים להשתמש בציוד המקרין. תסמינים אלה היא דרכו של הגוף לאותת, לומר, לזעוק ולבקש עזרה.
אך .. בגלל העדר מודעות, רבים סובלים בלי לדעת מה מקור הסבל וכי הן והם, למעשה, מגיבים לקרינה (על הבדיקה הפשוטה מכל – דיאטת קרינה).
בהדמיה של חברה, שמספקת חיזוי של פליטות קרינה מציוד אלחוטי, מצאתי הדגמה של פיזור קרינת הרדיו ממכשיר סלולרי בכיס.
סמרטפון משדר רוב הזמן ורמת הקרינה גבוהה יחסית לסף הפגיעה הביולוגית.
רוב הציבור נמצא בתוך ענן קרינה נונסטופ, כולל בלילה.
פרופ' מגדה חבס מדגימה תחלואה כרונית הקשורה לקרינה – תגובה לזיהום אלקטרומגנטי.
לדבריה, סוכרת, טרשת נפוצה, הפרעות לבביות ועוד מחלות כרוניות הן, בחלק מהמקרים, רגישות לקרינה. מניסיון של רבות בקהילת נפגעי הקרינה – פיברומיאלגיה, מיגרנות ותסמונת הכאב הכרוני הן, בחלק מהמקרים, רגישות לקרינה (כפי שמציין פרופ' בלפום). ומהניסיון שלי – דמנציה היא לעתים רגישות לקרינה ו/או לכימיקלים סינתטיים – MCS ו- EHS).
בוידאו הקצר שהוצג למעלה, ציין פרופ' סטיליאן גלברג כי קרינה בלתי מייננת (סלולר, וויפי, אלחוטי) הוכרזה כמסרטן אפשרי על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO (ובקרוב תועלה לדרגת מסרטן ודאי – הסבר של פרופ' סדצקי על המחקר שאישר כי "הסלולרי מסרטן").
מחקרים רבים מראים נזקים רבים של קרינה למערכות הגוף הביולוגיות. אלה נזקים ביולוגיים ולא ברמות של חימום (אפקט פיזיקלי).
לפני כשנתיים, הועלו לרשת אלפי מחקרים, משנות ה- 70 במאה הקודמת, המוכיחים נזקים לבריאות – מהארכיונים של דר' זורי גלזר. מחקרים שהושכחו ע"י התעשייה והממשל, שיודעים וידעו עליהם ועל הנזקים (בדיוק כמו שהיה במאבקים על הכרה בנזקי העישון, העופרת, האסבסט, האופיאטים, זיהומי מים, מפרץ חיפה ועוד).
בהקשר זה, כדאי לקרוא תגובות על פוסט שהציג מחקרים על הקשר בין סרטן שד לסלולרי (ופוסט נוסף – מחקר חדש)
לדברי פרופ' אולה יוהנסון, כולם רגישים לקרינה ..
הרי אם תכניסו אצבעות לשקע תרגישו טוב טוב את החשמל (קרינה אלקטרומגנטית).
בוידאו קצרצר זה, פרופ' אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, מתייחס לתקופתנו עתירת הקרינה.
לדבריו, רגישות יתר לקרינה (היפר-סנסיטיב), נפגעות ונפגעי הקרינה שנקראים רגישים לקרינה.
במצב של רמות הקרינה הבלתי מייננת הגבוהות מאד בעולם היום זה בעצם מצב "נורמלי" ..
כך כתב בספרו (וזה מה שהוא אומר בקטע זה, שנגזר מתוך ראיון בסקייפ לפני כנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים בקליפורניה 2019).
לדעתו של פרופ' יוהנסון, מי שלא מרגישים את הקרינה הבלתי מייננת הגבוהה היום הם היפו-סנסיטיב .. כלומר רגישות-חסר (גם הוא לא מרגיש, אגב, אבל שומר על עצמו ונמנע מחשיפה).
פרופ' יוהנסון הוא אחד החוקרים הותיקים של השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה בלתי מייננת (40 שנות מחקר) – במכון קרולינסקה, שטוקהולם, שבדיה. הוא מזהיר "העולם נע בנחישות לעבר אחד מאותם רגעים טרגיים שיובילו היסטוריונים לשאול בעתיד: מדוע הם לא פעלו בזמן?"
מה אומרים רופאים בארץ שמכירים רגישים לקרינה (ולמה רובם שותקים?)
.
כשהחלה מגיפת הקורונה, חיי נפגעות ונפגעי הקרינה הפכו מורכבים אף יותר.
מחד, למידה ועבודה מרחוק ושלל פעילויות תרבות ומפגש זום הקלו ושיפרו את חייהם של נפגעי הקרינה, שחיים בבתים נמוכי קרינה, או ממוגנים, ומתקשרים בחיבור קווי בלבד. נפגעי הקרינה הקשים כלואים בסגר ובתנאי בידוד, במקומות נמוכי קרינה שקשה מאד למצוא, שנים רבות ולבידודם המוחלט אין תאריך סיום, להיפך הקרינה הגוברת דוחקת אותם עוד ועוד ממקומות יישוב.
מאידך, רמת הקרינה גברה, אישורי חירום, מחטפי חקיקה ותיקונים לחוקי הבזק נעשו בחופזה ללא בדיקה ואושרו התקני שידור ללא היתר שעלולים להגביר קרינה בסביבות מגורים (גלים מילימטריים, LAST MILE, P2P וכו'). הצעות של סגירת מתחמי שירותים, בריאות ומסחר בפני מי שאינם נושאים מכשירים סלולריים מגבילה מאד מי שאינם יכולים לשאת "שבבים" או "צמידי בלוטות'" מקרינים כאשר אין בארץ הכרה במוגבלותם (ולעתים מתויגים באופן שגוי כ"היפוכונדרים", "חולי נפש" או "מתנגדים").
ובנוסף, טירוף הפייק ניוז ומשבר האמון בממסד הביאו, בצורה הזויה, לתיאוריות שגויות שקשרו את הוירוס לדור 5 בסלולר. מחאת דור 5 חוברה על ידי חלק מהפעילים למאבקים סביבתיים נוספים, מה שהביא לתיוג שגוי שלנו כ"מתנגדי חיסונים" ו"מתנגדי מגיפה". כל אלה הפכו את מאבקנו להכרה בנפגעי הקרינה וברגישות לקרינה לקשה אף יותר.
חשוב להבהיר – אנחנו נגד קונספירציות ויצאנו נגדן מהתחלה. וודאי התנגדנו להתלהמות, לאלימות ולהשחתת רכוש – זו אינה דרכנו. איננו "מתנגדי דור 5", אלא נפגעי קרינה. אין לנו קשר למאבקי חיסונים וודאי לא להכחשת הקורונה (אני עצמי חליתי כבר בהתחלה). אנחנו אזרחים נורמטיביים, מיינסטרים ברובנו, שנפגענו מקרינה מדורות 2,3,4 וחלקנו גם מדור 1 או מחשמל. מאבקנו להכרה בפגיעה שלנו קדם בהרבה לדור 5. עם זאת, הציבור לא מכיר בהבדל. התעשייה ועסקי היח"צ הפעילו את התקשורת להגדיר את המאבק להכרה בנזקי הקרינה הבלתי מייננת גם כ"קונספירציה". הגינוי הכללי הוחמר ונפגעי הקרינה בארץ זוכים מאז ליחס רע יותר ויותר, לניכור, לעג וביטויי שנאה. רחוקים מהכר ומסיוע יותר מתמיד.
(והנה מהבוקר – הקצנה בהתיחסות המילולית ואי ההבנה של מקור ההתנגדות, אי הכרה בסבל הפיזי הנורא עלולים להביא לתוצאות חמורות. .. ושוב – אנחנו נגד אלימות וקוראים למאבק חוקי ולהימנעות מהשחתת רכוש).
למעשה,
מאז סגרי הקורונה, העדר תקציב מדינה וסבב בחירות נוסף, ירד עוד יותר הענין בנזקי קרינה. להיפך, החלו לקדם עוד ועוד תיקוני חקיקה להוספת תדרים וקרינה במרחב הציבורי, כדי לתת מענה לצרכי "למידה מרחוק" ותקשורת אלחוטית חופשית ותעבורת מידע בכל מקום. זאת, ללא התיחסות לנזקי הקרינה, לתסמינים ולתחלואה הגוברים ולצורך להנחות כי בבית יש להשתמש בחיבור קווי – בריא, בטוח, מהיר ויציב יותר.
איך להקים עמדת עבודה נקייה מקרינה סלולרית ואלחוטית
הזום והתקשורת מרחוק איפשרו המשך חיי תרבות ולמידה (למרות קשיים ובעיות), מעבר לעבודה מרחוק ופתרונות שונים בימי הסגר. זה טוב וזה חשוב, זה גם טוב לנפגעות ונפגעי קרינה.
אולם, זה נעשה ללא חשיבה על בריאות ורווחה. טכנולוגיה צריכה להיות בטוחה ולא מזיקה. טכנולוגיה שפוגעת בבריאות אינה קידמה.
לצערנו, ההתלהבות ויישום פרוע ומהיר (ללא בדיקה הולמת ורגולציה סבירה) של טכנולוגיות מבוצעת, ללא התיחסות גם לצדדים שליליים ולנזקים.
הטכנולוגיה והתקשורת האלחוטית מוצגות כתשובה הדורשת תשתיות רבות ומהירות יותר ויותר. אנחנו חיים כיום בטכנוקרטיה, אך שומעים רק מומחים מסווג מסוים המכחישים מחקרים אחרים. בכנס מומחים על קרינה באוניברסיטת תל-אביב, ממש לפני התפרצות הקורונה בישראל, ציין דר' דניאל מישורי כי הטכנוקרטיה חוששת יותר מעיכוב טכנולוגי או מרגולציית יתר, שהמחיר שלה הוא פגיעה בכלכלה ובתחרות הבינלאומית, מאשר מנזקים לבריאות הציבור. היום אנחנו תחת טרכנוקרטיה רפואית ועם התנגדות הציבור להנחיות, נראה נראה כי המדע בקריסה.
בימי המגיפה, הודגם הקושי האנושי להתמודד עם המציאות. הצורך בבריחה מהחרדה הקיומית נוכח מתמיד. הצורך באשליה שהכל "מסודר" – אשליית בטחון, ודאות ויציבות. העולם שהכרנו הפסיק לתפקד בגלל פתוגן קטן, שזלג מבעלי חיים לאדם (כמו שקרה וקורה ועוד יקרה בטבע) וחשף את שקר יכולתנו לנצח את הטבע, להבטיח את עצמנו, לחיות לנצח, צעירים ובריאים. האנושות גילתה שהיא כל הזמן על סף תהום, לבה רותחת מתחת לרגלינו. מומחים הזהירו מזה ללא הרף, אך מקבלי ההחלטות ורוב הציבור חי בהיבריס, בתחות חוסר פגיעות. בדיוק כמו שהיו חיי וחיי חברותי וחברי נפגעי הקרינה, לפני שגופנו קרס מנזקי הקרינה. רובנו השתמשנו בציוד אלחוטי ואהבנו את הסלולרי והוויפיי הנוחים, רובנו טכנופילים, רבים מאיתנו הגיעו מהי-טק, לא ידענו שגופנו עלול להיפגע, לא קראנו את האותיות הקטנות שחברות הסלולר מכניסות לעלוני המכשירים – הדרישה להרחיק מהגוף. לא חשבנו שיש סיכוי שנפגע. נפגענו, בדקנו היטב מה מקור הסבל ווידאנו שוב ושוב. הימנעות מחשיפה לקרינה שיפרה את מצבנו. ומאז חלקנו פעילים ומנסים להזהיר את הציבור.
בדרך הקשה והכואבת, שאין ממנה חזרה, גילינו שאיננו חסינים, שהממסד בו בטחנו ("תקנים") לא הגן עלינו, שגופנו שברירי, שהביולוגיה שולטת בגורלנו ולא רק הפיזיקה.
במאמר מוסגר – פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור לשעבר ומוחית לקרינה וסרטן, על תקנים בנושא הקרינה הבלתי מייננת ("התקן לא רלבנטי")
רוב הציבור לא רוצה לדעת, לא מסוגל. חייב הסבר וודאות, תיאוריות. בתנאי אי וודאות, כמו בימי קורונה, חלק ניכר מהציבור נשאב לתיאוריות קונספירציות, לסיפורי רעים וטובים, כי אין ביכולתם לשאת את שרירותיות הפגיעה. בקרב רגישי הקרינה צורך זה מביא רבים להצטרף ל"ממוקדים", המאמינים כי פגיעת הקרינה בגופם והסבל הרב אינו שרירותי אלא מכוון ("ניסויים בבני אדם" או "הטרדה אלקטרונית").
היום מתחיל הסגר השלישי. ובזירה הציבורית ניתש ויכוח בעד או נגד המדע. דברים שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני שנה. אולם, הטלת ספק כאסטרטגיה מדעית הועברה לייצור פייק ניוז. ביקורת על מדע שצמחה בגישות אקדמיות ביקורתיות, שיצאו נגד יהירות המדע והנרטיב היחיד, אומצו על ידי חסידי קונספירציות שמשתמשים בנימוקים מבית האינטלקטואלים והפילוסופים הפוסט מודרניים, אבל יוצאים נגד הישגי הנאורות ולא רק נגד חלוייה. לצערנו, הסבר הישגי הנאורות לא יעזור, רבים בציבור רוצים את הנוחות והתקשורת תוך דחיית המדע (ובלי להבין את הסתירה או את יתרונות החשיבה המדעית). לדוגמא, יש פעילים שנאבקים גם בפריסת סיבים אופטיים (הטובה ומומלצת), כחלק מדחיית ה"רע" שהם מתייגים באי הבנה כ"דור 5". (ואת כל זה הם עושים עם סמרטפון ביד והפצת תיאורית קונספירציה הזויות). רבים חיים בהכחשה, לא מסוגלים להאמין למה שקורה, שבאמת יש מגיפה (שמגיפה אינה בהכרח ערימות גופות ברחובות ושזה מה שמנסים למנוע), ההנהגה איבדה כיוון ושליטה, התקשורת מפריעה לעתים. וכללית, גדלו חוסר האמון ושבירת מבני הכוח, הצבעה איך הכל מושחת ולא רלבנטי – הכל מתחבר ומשמש (גם) בידי שרלטנים להגדלת החשיכה והבלבול, לאי וודאות.
בקרב הציבור גדל הקושי לנפוץ מוץ מתבן ולאתר את האמת. לנהוג כיאות. אז הם מפסיקים להתענין, בדיוק כמו שהתעשייה עושה במכוון באמצעות זריעת ספק ובלבול יצירת קושי להבין מציאות וממצאים (נזקי קרינה/ זיהום/ עישון וכדומה) שאינה תואמת את צרכיה.
ואם קשה עם פתוגן, במסגרת הביולוגיה המוכרת הישנה, פתוגן שניתן לראות המיקרוסקופ, ולחוות בחולי ומוות.. איך יתמודדו עם מידע עוד פחות מוחשי. עם קרינה ?
קשה יותר להבין קרינה, קשה גם להבין את משבר האקלים, שיש המכחישים (רבים מהם מאמינים בכמה תיאוריות קונספירציה במקביל, ולעתים סותרות זו את זו) , קשה לרבים להבין ולהתיחס לסכנות סמויות מהעין .. קרניים שלא ניתן לראות אך מחבלות בבריאות (ומעטים "מרגישים" ונפגעים מיידית) אינן מוחשיות לרוב האנשים, וגם לא תיאור חמקמק של מולקולת פחמן דו-חמצני באוויר שמדענים מדווחים עליהם, בצורה לא פופוליסטית, שאינה תועמת את הקשב הקצר, את השטחיות והבלבול.
תקופה מרתקת ובעייתית.
.
ובנימה עצובה זו ..
מעט מהמקורוות (המדעיים) על רגישות לקרינה ונזקי קרינה ..
דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין סקרו מחקרים על מנגנוני רגישות לקרינה – תרגום המאמר שפורסם ביולי 2020.
בסקירה מחקרית של פרופ' בלפום ודר' אירגריי על רגישות לקרינה (ודרישה להכרה ב- EHS כהפרעה פיזיולוגית נוירולוגית) – פורסם במרץ 2020 קישור https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7139347/.
מאמרו של פרופ' מרטין פול על נזקי קרינה
דר' דברה דיוויס ושותפיה – tps://ntp.niehs.nih.gov/ntp/about_ntp/trpanel/2018/march/publiccomm/environnmental-health-trust20180312.pdf
במסמך של יחידת המידע והמחקר בכנסת מ- 2013 בנושא "קרינה אלקטרומגנטית ומדיניות הטיפול בה במערכת החינוך" בעמוד 18 התיחסות לחוזר מנכ"ל משרד החינוך מספטמבר 2011: "הימנעות מוחלטת משימוש בטלפונים סלולריים לכל מטרה במועדים ובאזורים שנקבעו לכך במהלך שיעורים או כל פעילות חינוכית; הצבת טלפונים ציבוריים בבתי-הספר כדי לאפשר לתלמידים במצבים נדרשים יצירת קשר עם ההורים; הימנעות משימוש לילי בטלפונים סלולריים, הגורם לחוסר שינה; הימנעות משימוש בטלפון סלולרי במקומות ללא קליטה) כגון מעלית .. העדפה שלא לשאת את הטלפון הסלולרי בסמוך לגוף.. "
ובאתר תנודע יש אזהרה לגבי חשיפה למסכים
בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020 ד”ר דברה דיוויס התיחסה ל"דור 5, קרינה אלחוטית ובריאות, סקירה מדעית ועדכוני מדיניות".
סיכום נקודות מדברי ד”ר דברה דיוויס בהרצאתה על 5G, Wireless Radiation and Health: A Scientific and Policy Update :
- בשנים האחרונות מתרבה מניפולציה של מדע.
- בעולם מתוקן מומחים עוסקים במניעת נזק ולא בהוכחה כי קיים נזק.
- עיקרון ההיזהרות – חיוני לנקוט בצעדי הגנה לפני שיש ביטחון מוחלט בנזקים.
- בקרינת רדיו הפגיעה אינה מ"חוזק ממוצע" של קרינה אלא מעוצמת שיאי הפולסים.
- לארגון המזון והתרופות האמריקאי FDA סמכות לביצוע בדיקות קרינה לטלפונים והתקנים סלולריים אבל הוא לא מבצע אותן. בדיקות מתבצעות על ידי היצרנים לפי תקן מבוסס חום, כאשר ידועות השפעות ביולוגיות שאינן קשורות באפקט חימום.
- בהתיחסות להשפעות ולנזקים בריאותיים, גנטיקה משולה לאקדח. הסביבה היא הלחיצה על ההדק – משפיעה על ביטוי DNA. כדוגמא מתיחסת דר' דיוויס לתאומים זהים (בעלי DNA כמעט זהה בלידה) שנראים שונים אחרי שנות חיים חשיפה אישית לגורמים סביבתיים.
- מחקרים רבים מצביעים על השפעות בריאותיות שליליות של חשיפה לקרינת רדיו – סרטן, פגיעה ב- DNA, פגיעה בזרע, משקל אשכים, ROS בזרע, ROS בעוברים זכרים ועוד.
- ממצאי מחקר NTP (שהוזמן והוגדר על ידי FDA) נדחו על ידי FDA בהצהרה כי הממצאים לא רלוונטים לבני אדם. למרות שכל גורם סיכון נבדק על מכרסמים כפי שבוצע במחקר ולמרות שזמן החשיפה ורמות החשיפה מייצגים חשיפה של בני אדם.
- דמנציה מוגדרת כסוכרת של המוח. דר' דיוויס מתיחסת למחקרה של נורה וולקוב אשר מראה צריכת גלוקוז מוגברת במוח בעת שימוש בסלולר.
- תוספי תזונה של חומצת שומן אומגה 3 ומלטונין משפרים תסמינים ומונעים חלק מנזקי קרינה במוח.
- מחקרים מסוימים שנערכו אינם מספקים, לדוגמא מחקר בו תישאלו נבדקים פעם אחת לגבי שימוש בסלולרי ולאחר מכן עקבו אחריהם אבל לא מספיק שנים.
- מאמרים שונים מדגימים עליה בסיכון למשתמשים בסלולר.
- מאמרו של פילרס אלדישייר חשף עלייה בתחלואה בגליומה באונה הקדמית במוח בבדיקה בבריטניה. לא נמצאה עלייה בשאר איזורי המוח ולא בכל הגילאים שנבדקו.
- נמצא גידול בסוגי סרטן שונים בבלוטת התריס שעלולים להיות קשורים לנזקי קרינה סלולרית – דורש בדיקה.
- קיימים מחקרים שאיתרו סמנים ביולוגים (ביומרקרים) בדם, ירידה ביכולת תיקון של הגוף, עלייה בחומציות.
- מחקרים שונים הראו פגיעה של קרינת רדיו בעצים.
- מחקרים על בעלי חיים חשפו פגיעה בעיקר בחרקים ודבורים.
המלצה מעשית – הכנת הבית ללמידה מרחוק ולעבודה מרחוק בבית רק ברשת קווית (שהיא יציבה ומהירה וללא קרינה) ולא בתקשוורת אלחוטית שמזיקה לבריאות (תודה לעמיר בורנשטין על המדריך)
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שאין סיכון. אמרה גם דר' אנני ססקו, Dr Annie Sasco, מנהלת אפידמיולוגיה למניעת הסרטן במכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי (לשעבר), בכנס על סרטן בילדים ב- 2012. (הרצאתה לאחר מחקר NTP בכנס NIH 2018)
ככל שגיל תחילת השימוש הסלולרי נמוך יותר, הסיכון גבוה יותר, הסבירה ססקו. לדבריה, קיים צורך דחוף במאמץ חינוכי ליידע הורים, פוליטיקאים, עיתונות וכלל הציבור על מצבם היחודי של ילדים אשר מושפעים יותר מהקרינה.
למבוגרים ולילדים, קרינה אלחוטית עלולה לגרום לסרטן בדרכים עקיפות שאינן ברורות עד הסוף. לא ישירות. קרינה אלחוטית הודגמה כפוגעת במחסום דם מוח (BBB), שהכרחי להגנה על המוח מפני כימיקלים רעילים – מתהליכים בגוף ומהסביבה (למשל מזיהום אוויר ומעישון פסיבי).
נמצא כי קרינה אלחוטית מתערבת בשכפול DNA, שידוע כמקדם וגורם מוכח לסרטן.
הסיכון גדול הרבה יותר לילדים כי הגולגולת שלהם דקה וסופגת יותר קרינה, בהשוואה למבוגרים. ולילדים יש יותר שנות חיים עם הרבה יותר חשיפה מצטברת לקרינה, שהולכת ונהיית גבוהה.
אנו בעיצומה של פריסת דור 5 – טכנולוגיה שכלל לא נבדקה השפעתה על הבריאות ובטיחותה.
לדברי חוקרים, ניסויים בטכנולוגיה זו לא מאושרים בועדות אתיקה כי "אינה בטוחה" (כפי שמציינת דר' יעל שטיין בקטע הוידאו הבא). עם זאת, טכנולוגיה זו מיושמת בימים אלה על כל הציבור, ללא הסכמה ל"ניסוי" לא מבוקר זה. זאת, למרות נזקי הקרינה הבלתי מייננת הידועים והמוכחים והתנגדויות מומחים .. לדוגמא, דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, דר' דברה דיוויס ודר' קווין מוטוס – מתוך "המפצח" עם אושרת קוטלר 2018
סיכומו של עמית שדה – תרגום מאמר בשם:
Adverse health effects of 5G mobile networking technology under real-life conditions
מאמר מלא בקישור
מחקר של פרופ’ רוני זגר, מכון ויצמן, 2017 – השפעת שדות מגנטים החל מ- 1.5 מיליגאוס על תאים חיים
סיווג ארגון הבריאות העולמי של שדות מגנטיים בתדר נמוך כמסרטן אפשרי בבני אדם מ- 2001
מחקר לגבי סרטן בילדים – (1979) Wertheimer & Leeper
Feychting & Ahlbom 1993 – מחקר לגבי סרטן בילדים בשבדיה
מחקרים נוספים בדף סיכום מאתר www.powerwatch.org.uk – לדוגמא, http://www.powerwatch.org.uk/science/studies.asp#elfemf
מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך
ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת
(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)
כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור
מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה
"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה
קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות
הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף
לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH
(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)
לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית
רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס
זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון
