"פייזר" הודיעה שלחיסון הקורונה שלה 90% יעילות .. נונסטופ מכריזים ברדיו, בטלויזיה, כותרות בלי סוף (הנה מגלובס)
ממשלת ישראל מיהרה לרכוש 8 מיליון מנות חיסון – רה"מ נחפז אישית לשוחח, עבורנו ורק עבורנו, עם מנכ"ל פייזר. .. סחתין על הזריזות, אבל הלו .. זו לא חולצה שמקסימום הבד שלה בלתי נסבל.. זה חיסון בעלות כספית ובריאותית (!) נכבדת.
מיד פרסמה "מודרנה" תגובה ששלהם "גדול יותר".. כמעט 95%
ושימו לב .. ממצאי ביניים
ולמחרת בבוקר התעורר המכון הביולוגי הישראלי להכריז שאוטוטו גם הם מסיימים מחקר באופן חיובי
(איך יודעים שיהיה "חיובי" לפני סיום המחקר, שמואץ מדי, עם פחות מדי נבדקים?)
ואחרי יומיים פייזר מיד מצאה ש.. בעצם גם לה יש יעילות של 95% וופעלת לאישור זריז מה- FDA, תוך פתרון לאחסון קירור בשינוע (מינוס 70 מעלות).
100 חברות מתחרות, 12 בשלב השלישי, הרוסים בכלל ויתרו על השלב הקליני ובתגובה לפייזר גם מכריזים על 92% (ו.. הנה בארץ הולכים גם על זה) .. כולם מזדרזים מאד.
אך בנושא זה, כבכל נושא המשפיע על בריאות הציבור, החיפזון מהשטן. אבל באמת !
וגם שיקולים זרים של מנהיגים ופוליטיקאים, שאין להם כל הבנה והכשרה בבריאות – מסוכנים. (כידוע, הם ממהרים ליישם טכנולוגיות מזיקות ללא לימוד וללא בדיקה, למרות אזהרות, ו.. אזהרות, תוך הטעית הציבור ותוך סיכון בריאות הציבור ותוך הפרת עיקרון ההיזהרות המחייב בחקיקה סביבתית).
הכרחי להיזהר !
כך למדתי כשהייתי ילדה והכרתי נפגעי תלידומיד (ואמא הסבירה ש"זה מהתרופה שאמא שלהם לקחה בהריון")
(מקור הצילום) כך למדתי שחשוב להיזהר בפרמקולוגיה שמכניסים לגוף וכי תרופות יכולות לפגוע ואף להרוג.
כשבגרתי, השתתפתי בצוות מחקר בעקבות נזקים לתינוקות מתמ"ל (תחליף מזון תינוקות מתועש) שלמרבה הצער שכחו בו ויטמין B1 .. מוצר שממש לא היה "כמו חלב אם", כפי ששיווקו אותו. זה היה שיעור מטלטל.
ומאוחר יותר הכרתי נפגעים מסתימות אמלגם (כספית בפה שמשתחררת כל הזמן) ומתרכיבי חיסון שהכילו אלומיניום, וגם נשים שנפגעו מסיליקון רפואי שנחשב "בטוח" (לאחרונה כבר מצאו שלא בדיוק "בטוח") .. כמו שמתאר פרופ' שינפלד (תסמונת ASIA – ועוד קישור והסבר בעברית).
אני לא נגד חיסונים.
כתבתי לא מעט בנושא – חיסון הוא קונספט שהלהיב אותי מילדותי, כתבתי על אדוארד ג'נר ועל הנשים שקידמו מציאת חיסונים לאבעבועות שחורות הרבה קודם ועל אבולוצית הגילויים והתפתחות חיסונים חשובים. חיסונים שהצילו את האנושות ממחלות זוועתיות. (כבת של רופא, אני זוכרת את חגיגות הכחדת האבעבועות השחורות, שחוסנתי מפניה בשנות ה- 60). (מאידך, קיימות גישות ומחקרים אחרים כמו של דר' מאק MACK)
אבל לא כל החיסונים!
(ויש להתיחס לביקורת – אתגר הצבים של דר' דניאל מישורי או התיחסות לחיסונים של דר' גיל יוסף שחר)
יעילות ובטיחות חייבות להיבדק היטב (גם של התרכיב, על שלל מרכיביו), ולא למהר ולהאיץ הליכים (וללמוד היטב מסיפורה של דר' פרנסס קתלין אולדהם קלסי – שעבדה עשרות שנים ב- FDA, עמדה בלחצים, עצרה את התלידומיד בצפון אמריקה ודרישתה עוד מחקרים הצילה אלפי ילדים, בשונה ממה שקרה באירופה ובישראל).
ותמיד לזכור ..
יש רגישויות יתר בקרב חלקים באוכלוסייה.
אחרי שנפגעתי (וגיליתי שחסרים לי 3 גנים שמפרקים רעלים וחושפים אותי לנזקי בגלל הסביבה המודרנית) הבנתי עד כמה הזהירות הכרחית. לא יודעים מראש מי ייפגעו וכמה ייפגעו, כי לא נערכות בדיקות גנומיות לכל האוכלוסייה (וגם לא יודעים הכל ברמת הגנטיקה והאינטרקאציה עם הסביבה – אפיגנטיקה – ודאי לא ברמה הפרט). קישור – הסבר קצר מהו אדג'ובנט (ה"ממרץ" – חומרים שעלולים לגרום לתופעות לוואי, אלרגיות ורגישויות בקרב חלק מהאוכלוסייה)
וואו .. כמה צריך להיזהר במה שמכניסים לגוף ולמה נחשפים – מי כמוני יודעת, שאני רגישה באופן קיצוני לכימיקלים סינתטיים ולקרינה מלאכותית (מעט מהמסע שלי – בכנס "מוח בריא" 2018).
זה נכון תמיד.
דווקא,
למיטב הבנתי חיסוני mRNA מציעים יתרונות (העדר וירוס מומת/ מוחלש מתאים למדוכאי חיסון והעדר אדג'ובנטים מתאים לרגישים לכימיקלים ולמתכות.. כמוני). ללא ספק, אלה חיסוני העתיד.
אבל ..
שמעתי מה כמות החולים במחקרים של פייזר ושל מודרנה ונחנקתי .. כחוקרת ותיקה ברור לי שזה לא מספיק ושלא ניתן להאיץ ולהקל בתהליכים הקשורים בבריאות הציבור. "פרימום נון נוקרה" היה הסעיף הראשון בשבועת הרופאים – "ראשית, לא להזיק" ..
ואז נתקלתי במאמר של דר' גיל יוסף שחר, שקרא את פרוטוקול המחקר של פייזר (148 עמודים) והסיק .. יעילות של 90% – לא בדיוק.
להלן סיכום דבריו:
1- המחקר הוא מחקר efficacy ולא מחקר effectiveness. התרגום לעברית זהה: 'יעילות', אבל אלה שני דברים שונים:
- efficacy בודקת יעילות של הפרוצדורה הרפואית בתת האוכלוסייה שנבחרה באופן קפדני ולא בהכרח מייצגת את היעילות שתהיה לפרוצדורה בשימוש על כלל האוכלוסייה.
- effectiveness שבודקת יעילות של הפרוצדורה על כל קהל היעד ולא רק על תת אוכלוסייה שנבחרה בקפדנות ולא מייצגת נאמנה את קהל היעד האמיתי של הפרוצדורה.
גם אם ה-efficacy של חיסון הקורונה 90%, ה- effectiveness יכול להיות נמוך משמעותית. פער בין efficacy לבין effectiveness עלול להיות גדול במיוחד, כשמדובר בפרוצדורות רפואיות לכלל האוכלוסייה, כגון חיסון, אך במחקר הן נבדקו על תת אוכלוסייה ספציפית, שנבחרה באופן סלקטיבי (כפי שנעשה במחקר זה על חיסון הקורונה).
.
2- המחקר מבוצע על 44,000 איש. מחצית מקבלים חיסון וחצי פלצבו.
אוכלוסיית המחקר:- 3 קבוצות גיל:
- גילאי 12-15
- גילאי 16-55
- מעל 55
בקבוצת גיל 12-15 מגוייסים למחקר 2000 איש, כלומר רק 1000 בגילאים אלה יקבלו חיסון.
המחקר לא כולל נשים מניקות ולא כולל נשים בהריון.
לא כללו במחקר אנשים עם מחלה פיזית, או מחלה פסיכיאטרית, שלפי שיקול דעתו של מגייס הנחקרים מטעם פייזר לא מתאימים למחקר.
לא כללו אנשים שדיווחו שהגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר.
וואו .. הרבה מאוד סימני שאלה:
.
3- המחקר לא בודק יעילות ובטיחות של החיסון לגבי ילדים מתחת לגיל 12. תגובה של ילדים (ובמיוחד תינוקות) לחיסון, שונה לעתים מתגובה של מבוגרים – מבחינת יעילות ומבחינת סיכון לתופעות לוואי חמורות.
האם רשויות הבריאות בארץ ובעולם ימליצו לחסן גם ילדים ותינוקות, כשהמחקר על החיסון לא בדק מה היעילות והבטיחות עבור שכבת גיל זו?
.
4- לגבי שכבת הגיל השלישית – מעל גיל 55 – אין פירוט אם יגוייסו נניח רק גילאי 55-65 או גם מעל גיל 80.
תיאורטית, לפי פרוטוקול זה, שאושר על ידי FDA, אפשר לגייס רק גילאי 55-65. גם אם החיסון יעיל ובטוח לגילאי 55-60, אי אפשר לדעת אם כך המצב מעל גיל 80, שימליצו להם להתחסן (ואולי יחייבו?).
בחיסון שפעת חלק מהיצרנים מעידים שלחיסון שלהם יעילות מופחתת בגילאי 65 ומעלה.
פייזר לא סיפקה נתונים על התפלגות הנחקרים שגייסה למחקר (נכון לרגע כתיבת הביקורת).
אין מושג אם גוייסו נבדקים מעל 70 ומעל 80 וכמה מכל קבוצת גיל (אם גוייסו מעט מאוד, לא ניתן להסיק מידע בעל משמעות).
.
5- למחקר לא גוייסו נשים מניקות ונשים בהריון.. לא יהיה מידע אם מרכיבי החיסון עוברים לחלב האם והאם הם עלולים לגרום לתופעות לוואי או חלילה – נזקים. ומה לגבי בטיחות החיסון לעובר? האם החיסון עלול להגדיל סיכון להפלות? האם עלול להגדיל סיכון למומים או למחלות שונות אצל הילוד?
לא יהיה מידע על כך בתקופה הקרובה.
האם ימליצו גם לנשים מניקות ולנשים בהריון להתחסן, למרות שאין ולא יהיה מידע על בטיחות החיסון לתינוק היונק?
6- במחקר לא גוייסו אנשים שדיווחו שהגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר.
אין מידע על הסיכונים של החיסון החדש לקבוצה זו (עם רגישות יתר לחיסונים), האם לאנשים שידווחו שהגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר, ימליצו להימנע מהחיסון החדש? (סעיף זה רלבנטי לחלק מאיתנו, במיוחד הרגישים לכימיקלים ולתרופות שבינינו, ואולי גם לרבים מנפגעי הקרינה שסובלים מפיברומיאלגיה ומהפרעות אוטואימוניות).
יש הקוראים להטלת סנקציות לאנשים שחוששים מהחיסון החדש ויבחרו שלא להתחסן ("סרבני חיסון קורונה") ויש הקוראים לחקיקת חוק חיסון קורונה חובה.
בחקיקה כזו – האם הקבוצות שאין מידע לגבי בטיחות החיסון לגביהם, (תינוקות וילדים, נשים בהריון, נשים מניקות, מבוגרים מעל גיל שלא נבדק במחקר, אנשים שדיווחו על תופעות לוואי או נזקים מחיסון כלשהו בעבר ועוד), יקבלו פטור מחיסון הקורונה החדש? גם עליהם יוטלו סנקציות? אם לא יכפו חיסון על מי שסבל תופעת לוואי, או נזק מחיסון כלשהו בעבר – האם יאמינו לדיווחים או שידרשו בדיקות פוליגרף?
לאור הפגיעה המתגברת בחופש הפרט ובזכויות האזרח ולאור הקולות הקוראים לפגיעה בזכות אדם על גופו, שאלות אלו הופכות אקטואליות .. בעוד מספר לא רב של חודשים, כשיגיע החיסון החדש.
.
7- כחלק מפרוטוקול הניסוי, נשים ונערות חוייבו להשתמש באמצעי מניעה בתקופת המחקר, לפני קבלת החיסון ואחריו. זה נועד להגן על עוברים מחיסון שהשפעתו לא נחקרה. לחוקרים ולרשויות לא יהיה מידע אם החיסון עובר דרך השיליה ואם הוא טרטוגני (גורם למומים מולדים או לנזקים אצל הילודים).
האם יתנו הוראה לכל הנשים בגיל הפוריות בישראל לצרוך אמצעי מניעה מספר חודשים לפני קבלת החיסון ומספר חודשים לאחר קבלתו? חוסר אחריות לחסן נשים, שיתכן שהן בהריון, או תכנסה להריון ממש לאחר קבלת החיסון.
האם אישה שתצהיר שבכוונתה להיכנס להריון בתקופה הקרובה תקבל פטור מהחיסון? האם יופסקו טיפולי הפוריות בתקופת מתן החיסון לכלל האוכלוסייה?
.
8- פייזר כתבה בפרוטוקול המחקר שנדרש מצב, בו מתוך 44,000 המשתתפים במחקר, נדבקו 164 איש בקורונה, על מנת לחשב את יעילות החיסון. כאמור – לא מדובר בדיוק ביעילות שתהיה לחיסון על כלל האוכלוסייה, אבל הבעיה העיקרית היא שמדובר במספר קטן יחסית של חולים, מתוך כלל קבוצת המחקר, כך שכל חולה נוסף שמתגלה באחת מהקבוצות (מקבלי החיסון או קבוצת הפלצבו) משנה מאוד את אחוז היעילות המחושב של החיסון.
מומחים לסטטיסטיקה כבר העירו שיש לחכות למספר רב יותר של חולים על מנת לחשב את יעילות החיסון בצורה אמינה.
.
9- גם אם הוא יעיל מאוד, מה לגבי בטיחות החיסון?
פייזר מיהרה להוציא הודעה על היעילות שחושבה עד כה (על סמך 94 חולים בלבד שהתגלו מבין 44,000 הנבדקים נכון לרגע זה), אבל לא פרסמה כל נתון על בטיחות החיסון. האם היו תופעות לוואי לחיסון? מה היה שיעור תופעות הלוואי? אנחנו לא יודעים.
(וגם אם יהיו נתוני בטיחות, אי אפשר להסיק מהם על בטיחות החיסון לתינוקות, ילדים מתחת לגיל 12, נשים בהריון וכו').
10- בדיקות דם שמטרתן לבדוק השפעה על ספירת הדם, תפקודי כבד או פרמטרים אחרים, בוצעו רק ב- phase 1 של המחקר, שנעשה על 195 איש בלבד! אם יש תופעת לוואי שמשפיעה לצורך העניין על תפקודי הכבד או תפקודי הכליה של אדם אחד מתוך 1000 איש, הרי שהמחקר על חיסון הקורונה לא יגלה זאת!
למה לא לבדוק בדיקות דם לכל ה- 44,000 איש? האם לפייזר יש מגבלה תקציבית? (לפי פורבס לחברת פייזר, לפני חיסון הקורונה, שווי שוק של כ- 180 מליארד דולר)..
בעמוד 23 כתוב כי יעשו לנבדקים בדיקות דם לבדיקת רמת נוגדנים. כלומר, ממילא דוקרים אותם לצורך בדיקת דם, אבל בכל זאת החליטו בפייזר (באישור FDA) לא לבדוק בדיקות דם שגרתיות של ספירת דם, תפקודי כבד, תפקודי כליה וכו'. למה?
11- זה מחקר התערבות מבוקר, אקראי וכפול סמיות (מחקר RCT ) – מחלקים את הנבדקים אקראית לקבוצת חיסון וקבוצת פלצבו, כאשר הנבדקים ומבצעי החיסון לא יודעים האם הם הזריקו את הפלצבו או את החיסון.
מה הרכב הפלצבו ? מה קיבלה קבוצת הביקורת? האם היא קיבלה זריקה שמכילה רק מים סטריליים, או שהיא קיבלה חיסון אחר כלשהו? אם קבוצת הביקורת קיבלה חיסון אחר כלשהו, אי אפשר להסיק ממחקר כזה על בטיחותו של החיסון, שכן יתכן ששני החיסונים אינם בטוחים.
זה כמו מחקר שיבדוק אם סיגריה של יצרן מסויים מגדילה סיכון לסרטן ריאות והמחקר יתוכנן כך שלקבוצה אחת יתנו לעשן את הסיגריה הנבדקת ולקבוצה אחרת לעשן סיגריה של יצרן אחר. הרי ברור שגם אם לא יהיה הבדל בין שכיחות מקרי סרטן הריאות בין הקבוצות, לא ניתן יהיה להגיד שהסיגריה הנחקרת נמצאה כבטוחה (שכן יתכן ששתי הסיגריות מגדילות סיכון לסרטן הריאות).
מה הפלצבו במחקר על חיסון הקורונה? מים סטריליים (סליין) או חיסון שפעת?
לכל חיסוני השגרה הניתנים בישראל אין אפילו מחקר אחד מבוקר שנעשה עם פלצבו של מים סטריליים (אלא תמיד חיסון אחר, או את החיסון עצמו רק ללא הוירוס / החיידק המוחלש). לא להאמין, אבל זאת האמת.
נדרש מחקר על חיסון שבו לקבוצת הביקורת ניתנים מים סטריליים, מה שמכונה 'פלצבו אמיתי'.
למעשה ..
חברות התרופות שמפתחות את חיסוני הקורונה רצו גם הפעם לבצע מחקר מול קבוצה שתקבל זריקה של תרכיב החיסון, רק ללא החומר הפעיל שאמור לחולל יצור נוגדנים, או מול חיסון שפעת. אבל ארגונים בארה"ב למען 'הסכמה מדעת', דרשו מה- FDA שהפעם אין תירוצים מדוע להימנע מפלצבו אמיתי ו .. הפעם הצליחו. נקודת זכות למחקר זה, שנקווה שתשנה מעתה והלאה את כל עולם מחקרי החיסונים.
.
כשמסכימים להזרקת חומרים זרים למחזור הדם – כדאי לבקש רשימה מלאה של כל החומרים במזרק.
פייזר טרם פרסמה את מרכיבי החיסון.
12- גם אם החיסון ימצא כיעיל, וגם בטוח ואפילו בטוח לא רק לאוכלוסיית המחקר, אלא לכל שכבות האוכלוסייה,
אין לנו מידע על תופעות לוואי בטווח הארוך, כגון עליה בסיכון למחלות אוטואימיוניות למשל, או עליה בסיכון לסרטן וכו',
חשוב לזכור כי החיסון בטכנולוגיה חדשנית. חיסון RNA, חיסון שממש משפיע על התאים עצמם בגוף.
מה ההשפעה? מה ההשלכות לטווח הארוך? לא ידוע.
לדוגמא .. היו חיסונים בהיסטוריה האנושית שגרמו ליותר נזק מהמחלה שנגדה פותחו (חיסון שפעת החזירים בזמן "המגיפה" בשנת 1976).
.
13- לא יודעים לכמה זמן החיסון יעיל. יש חיסונים שמאבדים מיעילותם לאחר מספר חודשים. האם נצטרך להתחסן כנגד קורונה כל שנה, או כל שלושה חודשים ולהסתכן בהזרקת חומרים שבטיחותם מוטלת בספק, באופן קבוע? – עדיין אין תשובות.
החלטת ממשלת ישראל לרכוש את החיסון של פייזר, בלי כל הנתונים על בטיחות – מעוררת תמיהה.
מדינת ישראל שילמה מכספי משלמי המסים 240 מיליון שקל לחברת מודרנה (לא יוחזר גם אם מודרנה תיכשל בפיתוח חיסון וגם אם לא תספק אותו) – החלטה תמוהה. מהרשויות שאמונות על בריאותינו נדרשת אחריות וזהירות ולא לעשות קניות בינג' בלי לבדוק מה טיב הסחורה.
יש לוודא שהחיסון בטוח, לפני שממליצים להתחסן (ובטח ובטח לפני שמחליטים על סנקציות למי שחוששים מנזקי החיסון החדש ומסרבים להיות שפני ניסיונות).
מידת הזהירות ומידת הוודאות לגבי בטיחותה של פרוצדורה רפואית חייבת להיות גדולה מאוד, במיוחד כשמדובר על פרוצדורה שמיועדת לאנשים בריאים. כשאדם חולה במחלה שמסכנת את חייו, לא פעם נוותר על ראיות ברורות לבטיחות ונסתפק בסיכויי ההצלחה, כי לכאורה אין כבר מה להפסיד. אבל בפרוצדורה לאנשים בריאים יש להיזהר – יש הרבה מה להפסיד. צריכים וודאות גבוהה שהפרוצדורה לא תגרום נזק.
על היעילות נוכל להתפשר, אך לא על הבטיחות (אם לא יועיל, לפחות שלא יזיק). בינתיים אין מידע על נושא הבטיחות של החיסון.
.
חיסון במהותו אינו רע, אם נבדק כראוי ונמצא יעיל ובטוח.
כרגע עדיין לא יודעים (וגם לא נדע כי אין מחקר שבודק זאת) מה היעילות האמיתית של החיסון על כלל האוכלוסייה, כולל ילדים, תינוקות, נשים בהריון, קשישים וכו'. אם יחליטו לחסן את האוכלוסייה לפי מידע ממחקר זה – אי אפשר לחסן בצורה בטוחה חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל (אולי מעל 50% מהאוכלוסיה).
ואם יחסנו את כולם, זו פעולה ללא ראיות לבטיחותה באוכלוסיית היעד.
יש לדרוש נתונים מלאים על בטיחות ויעילות החיסון לכל קבוצות האוכלוסיה שרוצים לחסן.
זה הכרחי בכל חיסון ובטח בכזה שפותח בחיפזון רב ופועל במנגנון ביולוגי שמעולם לא נוסה בצורה המונית.
.
90% יעילות לחיסון הקורונה – לא מספק נתונים שצריכים לספק לפני הסכמה מדעת להזרקת חומרים זרים למחזור הדם. … בעודי כותבת ברדיו מציינים כי חלק מקופות החולים הפסיקו להשתמש במכשירי סופיה (בדיקות קורונה מהירות) כי אינן יעילות ומצאו כחיוביים מי שלא חוליםלתזכורת, הם עלו 20 מיליון ש"חלפחות זה לא פולשני. "אופס לא טוב" בחיסונים (כמו גם בקרינה 24/7) יותר בעייתי.
ושוב תודה לדר' גיל יוסף שחר
___________________________
___________________________
עדכון – מיד לאחר פרסום תוצאות מחקר פייזר, הגיעו בתכתובות לצוותי רפואה המלצות לתת קודם את החיסון לחולים, כולל חולים פסיכיאטריים. זאת, למרות ש.. החיסון כלל לא נבדק על אוכלוסיות אלו! הממליצים לא קראו את פרוטוקול המחקר (כפי שעשה דר' גיל יוסף שחר).
לצערנו, החפיף, השטחיות הזחוחה והבורות שולטים בכל בתקופתנו (בהנחה שאין כוונת זדון, כפי שטוענים הקונספירטורים).
כרגישה מאד למפגעי סביבה (כולל כימיקלים סינתטיים ותרופות), שניזוקה מאד מפרוצדורות רפואיות בעבר, למדתי שעלי לבדוק הכל ולא לסמוך על המלצות צוותי רפואה. כוונתם טובה, אבל אין להם מושג!
____________________________
עדכון – 21.12.20 – דר' גיל יוסף שחר התיחסות נוספת, יתרונות וחסרונות לחיסון החדש נגד קורונה
האם להתחסן? – עדכון – דר' גיל יוסף שחר
תחילת ינואר 2021 – אני משתכנעת שנכון להתחסן .. זו לא המלצה והשיקולים אישיים לפי נסיבות חיים וצרכים, אין לי יומרות להמליץ או להשפיע .. אבל ההדבקה מתגברת (והמוטציות), הזקנים הרבים שאני מכירה כבר חוסנו, כולם מרגישים טוב ומרוצים מאד. המחלה עצמה קשה וגובה קורבנות (אני סוחבת סיבוכים קשים כבר 10 חודשים), המשק חייב שהטירוף ייפסק, חסינות עדר תסייע. חיסוני mRNA, לדעתי, הם קונספט גאוני שנשמע בטוח יותר מוירוסים מוחלשים או תרכיבים עם אדג'ובנטים (וגם כבר נוסו בעבר). חשוב לבנסות ולבחון את התמונה הרחבה.
____________________________
ענין הפרוצדורות הרפואיות מזכיר לי כמה התעצבתי השבוע, בעקבות שיחה מטלטלת עם אחד מנפגעי הקרינה הקשים – בחור צעיר ומקסים, שסובל לאחרונה מכאבים בחזה. כמה פעמים הזמין רופאים ואק"ג (לא נמצאה פתולוגיה). שטוף חרדות, הוא יושב וקורא על בעיות לב ומתיעץ עם דר' גוגל. משוכנע שהוא חייב צנתור כי "אמרו לו".
ובכן .. הפרעות קצב לב, פרפור, תעוקת חזה ותסמינים לבביים קשים למדי מוכרים כתוצאה מחשיפה לקרינה.. זה תסמין ידוע – כותבת על זה דר' מגדה חבס, וגם פרופ' בלפום ואחרים.
קישור – סיכום מצגת של דר' חבס עם התיחסות קצרה להפרעות בלב
רוב הסיכויים שזו הסיבה. (יתכן שלא ויש לו בעיה, כמובן יש לבדוק). אבל חשוב להירגע ולפעול בהיגיון.
הפניתי אותו לדר' מיקי הרלינג. אבל .. הוא החל להתווכח שעדיף לו ישר לבית חולים ולא פעמיים להיחשף לקרינה.
לא !
חברות וחברים .. לא !
לפני פרוצדורות פולשניות – מנסים כל דרך הוליסטית "בריאה". לרוב, זה מרפא את תסמיני הלב/ ריאות/ מוח ועוד שלנו, כולל מצבים קשים של חוסר תפקוד ותסמינים ממש קשים (אני הייתי בקריסת מערכות כמעט מלאה)
כי .. הימנעות ממפגעי סביבה ואורח חיים בריא הם התשובה במצב שלנו – נפגעי סביבה (קרינה וכימיקלים סינתטיים).
קודם כל מנסים את הדרכים הפשוטות, המדגישות בריאות, אורח חיים בריא, כמו שהגוף צריך לחיות (כמו שהאבולוציה התכוונה), ורק אם זה לא עוזר.. פונים לאמצעים דרסטיים שכוללים סכיני מנתחים או פרמקולוגיה כבדה (עם תופעות לוואי).
(ולא רצים לצנתורים .. נדרשות בדיקות והפניות לפני כן).
אותי רצו לחתוך, אמרו שאין ברירה, בכלל נתנו לי 2-3 שבועות לחיות ו.. אני בריאה לגמרי.
בניגוד לאותם רופאים בורים, דר' מיקי הרלינג הוא רופא (MD) עם תפיסת בריאות הוליסטית והוא מכיר ברגישות לקרינה . אז, בבקשה .. לא למהר לוותר. לא למהר לאמצעים רפואיים חמורים, לפני מיצוי אורח חיים בריא והימנעות ממפגעי סביבה לרוב, זה מה שצריך. . (נועה שלנו עם קוצב לב ובלי בלוטת תריס, כשהכל נבע מרגישותה לקרינה ויכל להשתפר בעזרת צ'י קונג, שהיא גילתה רק אחרי – במקרה שלה זה וודאי).
כשסיימתי לכתוב פוסט זה, גיליתי פוסט של עו"ד דפנה טחובר, שמובילה מאבק נפגעי קרינה בארה"ב – בנוגע להפרעות קצב לב בשימוש בשעונים חכמים.
הדגמה ויזואלית פשוטה מה קורה לכדוריות הדם בחשיפה לוויפיי ולקרינה בלתי מייננת
ו.. אתנחתה קומית (כמעט) ..
דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, מתייחסות לקושי לקבל אישור למחקרים על טכנולוגיית דור 5 (שלא נבדקה לפני יישומה) – לא מקבלים אישור למחקרים על מתנדבים כי אין הוכחת בטיחות, אך על כל האוכלוסייה מיישמים בבלי דעת, ועורכים ניסוי לא מבוקר על כולנו. כי .. חלם זה פה.
כדאי לזכור וליידע את הסביבה כי ..
במחקרים רבים נמצא כי ילדים וילדות סופגים קרינה רבה יותר.
ככל שגילם צעיר יותר (והרקמות רכות יותר) – ספיגת הקרינה רבה יותר. זה מודגם היטב בצילומי סריקות מוחיות, אשר משווים מוח בוגר עם מוח בן 10 ומוח בן 5 בעת חשיפה לקרינה סלולרית.
ככל שנראה בהדמיה המוחית יותר אדום-צהוב המצב יותר גרוע – כלומר, נזק לרקמות הרכות במוח.
במאמר מ- 2014 אשר נקרא "מדוע ילדים סופגים יותר קרינת רדיו/ מיקרוגל" התיחסו החוקרים, ובראשם לויד מורגן, לחשיפה לקרינת רדיו/ מיקרוגל (סלולר, וויפיי, אלחוטי).
במאמר פורטו והתיחסו לנקודות הבאות:
- השפעת קרינת רדיו (סלולר, אלחוטי, וויפיי ועוד) על שכבת המיאלין אשר עוטפת את תאי העצב.
- אובדן זיכרון וניוון מוחי כתוצאה משימוש במחשבים וחשיפה לקרינה סלולרית (דמנציה דיגיטלית – Digital dementia).
- נזקים לזרע ולפיריון.
- חשיפה של עוברים.
- עלייה בתחלואה של סוגי סרטן מסוימים.
- תקופות חביון של סוגי סרטן הקשורים לחשיפה לקרינה.
- סרטן שד הקשור לנשיאת המכשיר הסלולרי בחזייה.
- סוגי סרטן שונים בבלוטת הרוק.
- תקנים של FCC ומגבלותיהם,
- מכירת צעצועים, שיש בהם משדרים וקרינת רדיו, לשימוש של תינוקות ופעוטות.
מסקנות החוקרים:
- קרינת רדיו נמצאה (והוגדרה) כמסרטן אפשרי בבני אדם.
- ילדים סופגים יותר קרינה ממבוגרים.
- עוברים בסיכון אפילו גבוה משל ילדים.
- יש לאסור על נשיאת סלולר בחזייה.
- מדריכי השימוש במכשירים סלולריים כוללים התיחסות לבעיית של חשיפה יתר גם ביחס לתקנים הגבוהים של היום, שלא מגנים על הבריאות.
- נדרש איסור על שיווק ציוד אלחוטי לילדים.
- למרות אזהרות ממשלתיות (ובעלונים של מכשירי הסלולר) הציבור לא מודע לסכנה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
- תקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת לא עודכנו עשרות שנים (למרות עלייה דרמטית בחשיפה האישית והסביבתית לקרינת רדיו). תקנים מיושנים אלה לא מספקים ויש לעדכנם.
- הנחיות השימוש במכשירים סלולריים, במחשבים ניידים ובטאבלטים מנוגדרות לדרך בה רוב הציבור משתמש בהם. (לגבי סלולר ההנחיה היא החזקה 2.5 ס”מ מהראש/ גוף, לגבי מחשבים ניידים וטאבלטים ההנחיה היא החזקה 20 ס”מ מהגוף – ללא מגע בגוף).
בכתיבת מאמר זה השתתפה גם דר' דברה דיוויס, מייסדת ונשיאת Environmental Health Trust, שהוא מלכ"ר מדעי לגבי צמצום מפגעים סביבתיים. דר' דיוויס זכתה בפרסים על ספריה, היא משמשת כפרופ' אורחת בביה"ס לרפואה של בית החולים הדסה בירושלים ובאוניברסיטה באיסטנבול, הקימה את המחלקה הראשונה בעולם לאונקולוגיה סביבתית באוניברסיטת פיטסבורג. משך השנים שימשה כיועצת בכירה לממשל קלינטון ולארגון הבריאות העולמי, היא מרצה ברחבי העולם על נזקי קרינה וזיהום סביבתי, אשר פרסמה מאות מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים.
דר' דיוויס מצטטת את דר' דויד סרבן-שרייבר, רופא וחוקר שנפטר ב- 2011, מסרטן מסוג גליובלסטומה – גידול ממאיר במוח שנגרם מקרינה סלולרית. דר' סרבן שרייבר כתב: "איננו רוצים להאמין שהמכשירים שאנחנו כה קשורים אליהם עלולים להזיק לילדים, אבל מדע אינו קשור לאמונות, ולכן גם החלטות ממשלתיות לא אמורות להסתמך על אמונות".
כיסויים צבעוניים מגנים על מסך המכשירים משבירה כשפעוטות מפילים או נוגסים בהם, אך אין הגנה על מוחותיהם מפני הפולסים של הקרינה מהמכשירים הדיגיטליים, בהם משחקים לרוב כבר לפני גיל שנתיים, כותבת דר' דברה דיוויס.
קרינה בלתי מייננת אינה גורמת ליינון ולא לחימום, אולם בהתמדה מפריעה ומחבלת ב- DNA, במחסום דם-מוח שמגן על המוח, במנגנוני חימצון וגורמת ליצירת רדיקלים חופשיים ועוד. מוחות של ילדים מוקפים עצם גולגולת דקה וחדירה יותר, הכוללת יותר נוזלים.
מח העצם של ילדים בגילאי 5 סופג פי 10 יותר קרינה בהשוואה למבוגרים. בקרב תינוקות ופעוטות הספיגה גדולה אף יותר. וזה כולל מכשירי בייבי-סנס ואפליקציות שהפכו לשמרטפיות.
מחקרים גם מצאו כי חשיפת עוברים לקרינה בזמן ההריון, מביאה לשיעור מוגדל של הפרעות התנהגות וקשב.
זרע של גברים נפגע אף הוא עקב חשיפה לקרינה – המוביליות והחיוניות של תאי הזרע נפגעת באופן חמור ועימם יכולת הפיריון.
סיפור גידולי המוח מורכב עקב תקופת החביון הארוכה (כעשור) וכי דפוסי השימוש בסלולר והחשיפה לקרינה גברו מאד בהשוואה לעבר. כך מסבירה דר' דברה דייוויס.
מדבריה של דר' דיוויס בפורום המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
כאמור, ככל שיש יותר אדום-צהוב מדובר בספיגה גדולה יותר ובנזק גרוע יותר לרקמות הרכות המוח.
דר' אנני ססקו בכנס על ילדים וסרטן – מדברת על קרינה בלתי מייננת ונזקיה, במיוחד לילדים
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שכיח בילדים אשר דורש בירור (יכול להעיד על נזק מוחי)
נער נפגע קרינה שנאלץ לעזוב את בית הספר – כתבה ברדיו דרום
"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה
קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות
הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף
הדגמה של השפעת קרינה אלקטרומגנטית על תאי דם – דר' מגדה חבס
הדגמת שונות מוחית של רגישים לקרינה במחקר של הוזר מ- 2017
דר' דברה דיוויס באוניברסיטת מלבורן על קרינה סלולרית ב- 2015 (עם תרגום לעברית – תודה לבועז אגמון)
https://www.youtube.com/watch?v=wr1PGJ0QI68&t=9s
דר' אנני ססקו בכנס על סרטן בילדים – נזקי קרינה בלתי מייננת.
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם
פרופ' אולה יוהנסון של רגישות לקרינה בתקופתנו
חברתנו עדית וניתוח מוח רביעי להסרת גידול סרטני (גליומה – סרטן מוח הנגרם מקרינת סלולר)
רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר' דניאל מישורי
הקלה בימי קורונה – חווית החיים של רגישי קרינה קשים
למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה
אין איפה לגור – נפגעי קרינה (סלולרית, אלחוטית)
קשיי הקמת עמותה וגופי עזרה עצמית של רגישים לקרינה