מגפה ראשונה שנגרמת בגלל רשתות חברתיות, בכל העולם נוער מופיע עם טיקים והתפרצויות במרפאות נוירולוגיות.

ההסברים נוגעים לאבולוציה של מחלות פסיכוגניות המוניות, מדווחת הלן לואיס ב- 10 במרץ 2022

לפני 3 שנים פסיכיאטרית, קירסטן מולר־ואהל, שמלמדת פסיכיאטריה בבית הספר לרפואה בהנובר ויו"ר האגודה האירופית לחקר טורט, הבחינה כי במרפאתה בהנובר, גרמניה. חולי טורט חדשים היו צעירים עם טיקים מוטוריים אטיים ומתונים — מצמוצים או העוויות פנים — בגילאי 5-7. לאחר מכן מתפתחת השמעת קולות פשוטים כמו שיעול. 1 מכל 10 מתקדם לתסמין המפורסם ביותר של טורט — קופרולליה, הכוללת צעקות של גסויות ומילים לא מקובלות. ומתוכם הרוב משמיע קללות ספורות בלבד באופן חזרתי. כלומר, טורט מסוג חדש.המטופלים החדשים היו שונים:- מבוגרים יותר — נוער- כמחצית בנות- הטיקים הופיעו פתאום, בהתפרצות, והיו קיצוניים; חלק צעקו יותר מ–100 גסויות שונות. תסמין זה נראה למולר־ואהל מוזר כי חולי טורט מנסים להסתיר את הקופרולליה. הנוער שהגיע בשנים האחרונות לא הסתירו ונראה כי הם מנסים להוכיח שהם סובלים מתסמינים אלה ורבים היו מועדים להתפרצויות לא רצוניות של אותו משפט – "Du bist hässlich" (אתה מכוער).

חוקרי טורט ברחבי העולם הבחינו כי השינוי בחולים ובתסמינים מתרחש בכל העולם, בו זמנית. לפני מגפת הקורונה, 2%–3% מילדים שטופלו במרכז הטורט של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בבולטימור, סבלו מהתפרצות חריפה של התנהגויות דמויות טיקים, נתון זה עלה בשנה שעברה ל–10%–20%, לפי "וול סטריט ג'ורנל".

בית החולים לילדים בטקסס דיווח על כ–60 בני נוער עם טיקים פתאומיים שטופלו אצלו בין מרץ 2020 לסתיו 2021, בהשוואה לאחד או שניים בלבד בשנה הקודמת..

בכנס מקוון באוקטובר 2021 רופאות ורופאים מקנדה, צרפת, בריטניה והונגריה דיווחו על עלייה בהפרעת טיקים יוצאת דופן. זה תועד גם באיי קלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט ובאי הזעיר סנט הלנה שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מקומות נידחים, שכולם נגישים לטיקטוק, יוטיוב ואינסטגרם.

4 חודשים לפני שהגיע המטופל הראשון מהזן החדש למרפאה בהנובר, השיק יאן צימרמן, גרמני בן 20, ערוץ יוטיוב בשם Gewitter im Kopf, "סופת רעמים בראש". הוא תאר חיים עם תסמינים לא הולמים מבחינה חברתית, הבולטים לעין: פליטת מילים מגונות, השלכת אוכל, ניסיון לנשוך חבר. בעבר הפעיל אזעקות אש, משך בלם חירום ברכבת, שאל מנהל משאבי אנוש פוזל אם "הקיר מעניין יותר ממני?"

לצימרמן יש 2 מיליון עוקבים ביוטיוב ואפליקציה משלו שמאפשרת למשתמשים להוריד את "הטיקים הטובים ביותר" שלו כקובצי קול. בדף המרצ'נדייז שלו אפשר לקנות קפוצ'ונים, ספלים ומרבד כניסה ב–25 יורו שנושא את אחד ממשפטיו המפורסמים: "Du bist heute besonders hässlich" (אתה מכוער במיוחד היום) — משפט דומה לזה שהשמיעו מטופליה של מולר־ואהל שוב ושוב..צימרמן מכנה את תסמיניו "גיזלה" כמו היו ישות נפרדת עם רצון עצמאי.

במאי 2021 איים בתביעה משפטית נגד פעיל שכינה אותו נאצי לאחר שפירסם סרטון אפייה בו אמר: "בתנור, תמסרו ד"ש ממני לאנה פרנק" (בגרמניה הכחשת השואה והצדעה במועל יד אסורות על פי חוק). עורכי־דינו טענו כי צימרמן מתמודד עם שוליוּת חברתית ואבסורד לכנות אותו נאצי וכי לא ניתן להטיל עליו אחריות לעבירה שנגרמה – גיזלה גרמה לו לעשות זאת.

התנהגותו של צימרמן השפיעה על התפתחות טיקים בקרב עוקביו. במחקר שיתפרסם בקרוב, על 32 ממטופלי הזן החדש, מצאה מולר־ואהל כי 63% השליכו אוכל. הקולות הנפוצים ביותר שהשמיעו היו קללות כמו אַרשלוֹך (אידיוט/ מילולית: "חור תחת") ופיק דיך ("לך תזדיין"). חלק חיקו ביטויים אחרים של צימרמן, כגון פּוֹמֶס ("צ'יפס") או פְליגֶנדֶה האיֶה ("כרישים מעופפים"). אבל כשהחלו לחקור את המתבגרים מול הוריהם, רבים הכחישו שצפו בסרטונים של צימרמן.

בבית החולים לילדים אוולינה בלונדון, מטופלות הטיקים החדשות חובטות בחזן, צועקות 'שעועית' ונופלות על ברכיהן. הנוירולוגית מכנה אותן "איביות" כי הן מחקות משפיענית בריטית בת 21 בשם איבי מג פילד, הידועה כ- thistrippyhippie@, עם 14.2 מיליון עוקבים בטיקטוק ו–800,000 באינסטגרם.

פילד הוציאה ספר בשם "My Nonidentical Twin: What I'd Like You to Know About Living With Tourette's" (התאומה הלא זהה שלי: מה שהייתי רוצה שתדעו על החיים עם טורט).טיק שמזוהה עם פילד — המילה "שעועית" — הוביל את החוקרת טארה מרפי להשערה שחולת הטורט באי הנידח סנט הלנה הושפעה מהאינטרנט. בכנס תיארה נערה בת 16 שגדלה באי, סבלה מטיקים מגיל צעיר, אך לפתע פיתחה תסמינים ראוותניים יותר בתחילת 2021: נקישות, שריקות ואמירת "שעועית". גם היא "איבית".

פילד עצמה העלתה סרטון ב–25 בספטמבר, כשמעליה כתוב: "אני צופה ב–95% מהאנשים עם טיקים/ טורט אומרים את טיק ה'שעועית' בידיעה שאני המקור".

פילד וצימרמן, הם רק שניים מעשרות "משפיעני טורט" עם קהל מעריצים גדול באינטרנט. לפי טיקטוק, סרטונים שתויגו בתגית tourettes# נצפו יותר מ–5 מיליארד פעמים..המשיכה של סרטונים אלה קשורה, כנראה, למשיכה לחציית גבולות ולנטייה לנעוץ עיניים במוזרויות, בשילוב תגובת־נגד נגד "רגילונים" — נוירוטיפיקלים — ועמידה על הזכות להיות שונה.

קופרולליה במהותה היא הפרת מוסכמות חברתיות. צפייה בחולי טורט שצועקים ומקללים מרגשת כמו צפייה בקומיקאית שאומרת את שאסור לומר.

נוער שצופה בסרטוני tourettes# מוצאים קהילה, קבלה, אהדה ואישור. ככל שהטיקים מושכים יותר את העין, מטרידים יותר או גסים יותר, הם נעשים ויראליים יותר.

קייטי, מעודדת בתיכון בלה רוי בניו יורק, התעוררה משינה באוקטובר 2011 בהתקף עוויתות. כמה שבועות לאחר מכן, חברתה תרה חוותה אותם תסמינים. עוד ועוד נערות באו בעקבותיהן: רועדות, מגמגמות, מתעלפות, לא מסוגלות לשלוט בזרועותיהן המתנופפות לצדי גופן. לפחות 18 אנשים באותה שכונה — כולל ילד אחד ואישה בת 36.

"הורים בכו כשבנותיהם גימגמו ליד שולחן האוכל, מורים סגרו את דלתות הכיתות כששמעו את המולת ההתפרצויות, צעקה אחת מעוררת צעקה נוספת, הצלילים שנעשו מוכרים יותר ויותר מהדהדים במסדרונות. בתוך כמה חודשים, כשצוותי הצילום המשיכו להגיע למקום, נראה היה שהקהילה בקושי מזהה את עצמה", נכתב בניו יורק טיימס.

רשויות הבריאות בלה רוי חיפשו הסבר פיזי – זיהום מים/ קרקע? ארין ברוקוביץ' חיפשה שם זיהום תעשייתי מטויח. קייטי, תרה ואמהותיהן הופיעו בתוכנית "טודיי" של רשת NBC, הנערות רועדות ומתעוותות, מה שהסב תשומת לב ארצית. הראיון הציג את הטיקים כהפרעה פתאומית בחיים. תרה אמרה "הייתי בסדר גמור. הרגשתי טוב בכל מובן. הייתי תלמידה מצטיינת" ואז התעוררה יום אחד והתסמינים החלו.למחרת החלה להתפשט מגיפה.

דיוויד ליכטר, רופא מבאפלו, טיפל בכמה מבנות לה רוי ופירסם אבחנה – הפרעת המרה, מונח פרוידיאני מיושן לתופעה בה מתח נפשי מתבטא כתסמינים גופניים. מומחים בעולם החלו לבחון את התופעה. לא כולן מעודדות שרוצות את החלום האמריקאי, הבהיר סיימון ווסלי, מרצה לפסיכיאטריה מלונדון, ששנים רבות מתעניין במחלות שנויות במחלוקת. אצל קייטי היו לפני הטיקים ניתוח מוח של אימה, לתרה היו יחסים בעייתיים עם משפחתה. נערה אחרת סיפרה על אלימות מצד אביה.

ווסלי, שהוא גם אפידמיולוג, תיאר את מה שקרה בלה רוי כ"אירוע סטנדרטי למדי של טיקים מידבקים". כשהבנות הופיעו בטלוויזיה, רופאות ומומחים החלו להביע ספקנות ברשתות החברתיות. "נוירולוגים לא טורחים לברור מילים: 'הן היסטריות. זו לא הפרעת תנועה ידועה למדע'", אמר ווסלי,

אבחנה של מחלה פסיכוגנית המונית החלה להתפשט. בעקבות ליכטר.לדברי ווסלי, החל "לחץ חזק של בני משפחה ופעילים אחרים למצוא את הסיבה ה'אמיתית' לבעיה" — כי תשומת הלב התקשורתית מחמירה את ההתפרצות.

לאחר קשר עם נוירולוגים שבדקו שני שלישים מהמטופלות בלה רוי, כתבו ווסלי ורוברט ברתולומיאו, סוציולוג מניו זילנד, מאמר אקדמי משותף ותיארו ההתפרצות כדוגמה למחלה פסיכוגנית המונית, MPI‏ (Mass Psychogenic Illness) — מחלה ממקור נפשי שגורמת לקבוצת אנשים תחושה רעה בו זמנית. התפרצויות דומות כונו בעבר "היסטריה המונית".לה רוי היתה אתר ההתרחשות של MPI,

ב- 2012. קייטי המעודדת הפכה למקרה המדד, ממנו קיבלו נערות אחרות, באופן לא מודע, דוגמה לפעולה.התפרצויות טיקים ועוויתות נדירות בהקשרים מערביים, בדרך כלל; הן נפוצות יותר במדינות עם אמונה בכישוף. אבל בעקבות מקרים דומים בצפון קרולינה ובווירג'יניה, לה רוי הפכה המקרה השלישי בתוך עשור.ההתפרצות בלה רוי לא הוגבלה לכיתה או לקבוצה מסוימת. הטיקים התפשטו ברחבי בית הספר. החוקרים תהו אם הרשתות החברתיות, שרק החלו ב- 2012 עשויות להשפיע על הדפוס שזוהה. הבוגרת היחידה שנפגעה מהעוויתות, אחות בת 36, אמרה שעקבה אחר חדשות העיר בעיקר דרך פייסבוק. מי שטיפלו ב–12 החולות בלה רוי דיווחו כי כאשר הסיקור התקשורתי פסק, כולן החלו להשתפר במהירות. זה אומת בדיווחי החדשות המקומיים.

מאז לה רוי, היו מקרים נוספים כאלה, לרבות התפרצות "שיהוקים" ב–2012 בדנברס, מסצ'וסטס, שהשפיעה על 24 תלמידים, הרוב – בנות, בשני בתי ספר תיכוניים. מצחיק – דנברס היא העיירה סיילם לשעבר, בה פרצה היסטריית הכישוף לפני יותר מ–300 שנה.

באוגוסט האחרון, קירסטן מולר־ואהל עמדה להכריז כי טיקים מהזן החדש משתייכים לקטגוריית MPI. היא כתבה מאמר מחקרי שכותרתו "מספיק! זה לא טורט אלא סוג חדש של מחלה סוציוגנית המונית". הרשתות החברתיות הפיצו את ההפרעה. טענותיה עוררו עניין בתקשורת.סיווג ההתפרצות החדשה של הפרעת טיקים כמחלה פסיכוגנית המונית יכול להסביר רבים מהמאפיינים הבולטים, כמו פרופיל הגיל והמגדר. מתוך 3,500 מקרי MPI לכאורה שזיהה ברתולומיאו במשך השנים, ב- 98% רוב נשי.

בנות נוטות יותר לחלות במחלות כאלה?

מחקר מוקדם מצביע על כי הן מושפעות יותר מלחצי רשתות חברתיות. ואולי רופאים ורשויות נוטים יותר לתאר תסמינים של נשים כגרסה מודרנית של היסטריה? ברור כי משהו חדש קורה בהיסטוריה של מחלות פסיכוגניות המוניות. בעבר התפרצות היתה מוגבלת לכפר אחד, כיתה אחת, מנזר אחד. אמרו שזה מופץ באמצעות מראה וקול; בעבר זה היה גורם מגביל, לדברי ברתולומיאו. אבל עכשיו העולם הוא כפר גלובלי, אפשר להפיץ טיקים דרך מסכים, יש בכך עדות לרגשות חזקים של נוער כלפי מי שמתקשרים איתם באינטרנט.

פוסטים של איבי מג פילד ברשתות החברתיות וכותרת המשנה של ספרה מתייחסים לחוויית החיים שלה עם טורט. אבל לאחר שצפו בסרטונים שלה משליכה אוכל, הביעו הרטמן ומולר־ואהל ספקות לגבי האבחנה. הרטמן העלה השערה כי לחלק מהמשפיענים, ולחלק מהמושפעים מהם, יש משהו שנקרא "טיקים פונקציונליים" המצטברים כשכבות בצל, לדבריו — מטורט קל עד בינוני. חלק מההתנהגות הבולטת ביותר חזותית, המובהקת ביותר והוויראלית ביותר עשויה להיות תוצאה של טיקים תפקודיים, לא של טורט.

אין הסכמה לגבי הגדרת הזן החדש וסיווג התסמינים. חלק משתמשים בביטוי "התנהגות דמוית־טיקים" כדי להבחין בין תנועות אלה לתנועות שנגרמות על ידי טורט, בעוד הרעיון של טיקים תפקודיים נובע ממצב אחר, שנקרא הפרעה נוירולוגית תפקודית, או FND‏ (Functional Neurological Disorder; המילה "תפקודית" מתייחסת לתקלה באופן שבו פועלת התוכנה של המוח; תקלה המשפיעה על מערכת העצבים ומייצרת צלילים ותנועות בלתי־רצויים ובלתי־רצוניים).

ספרה של פילד מצביע על כך שאובחנה כסובלת מ–FND לפני כמה שנים, בעקבות טראומה שלא פורטה; היא אובחנה כחולת טורט רק באוקטובר 2020, הרבה אחרי שהפכה למשפיענית בטיקטוק.

לא כל עווית, נקישה או שריקה היא סימן לטורט. עבור הנערות שאומרות "שעועית" או "כרישים מעופפים", FND היא האבחנה החלופית הנפוצה ביותר.

אז .. מדוע מדברים על משפיעני טורט ולא על משפיעני FND?

תסמונת טורט נתפסת כנובעת מגורם פיזי ולא פסיכולוגי. האבחנה מעניקה לגיטימציה חברתית רבה יותר להתנהגות המשפיענים, ופחות לועגת ללוקים בה מ"היסטריה" או "הכל בראש". טורט מסייעת לזרים להבין את חוסר היכולת לשלוט בטיקים. "זו הרגשה נהדרת שיש לבעיה שלי שם, מה שאומר שאני יכולה להגיד לאנשים בקלות, 'יש לי טורט', בעת הצורך", כותבת פילד.

מה הסיבה להופעת תסמינים מסוימת ברגע מסוים? רוברט ברתולומיאו טוען כי מגפת הקורונה, סגרים וחינוך ביתי יצרו "סערה מושלמת" להתפשטות המחלה ברשתות החברתיות. נוער מנותק מחברה, לכוד בבית עם משפחות, בילו שעות לבד עם מסכים ושגרת היומיום נפגעה.מומחים ציינו כי הקורונה לא גרמה להפרעת הטיקים החדשה — הראשונים הגיעו למרפאתה של מולר־ואהל לפני הנגיף בווהאן — אך ייתכן שהסגרים החמירו אותה.

אחת ההשערות היא שחלק מהציבור "נוטים לטיקים", אך מציגים טיקים רק כשהם מופעלים על ידי מתח או מחלה אחרת. השערה זו מתיישבת עם מחקר קיים המראה שרבים מבני דור Z חרדתיים, מבודדים ומדוכאים, וכי בעיות בדימוי הגוף מחמירות בגלל גופים מושלמים וחיים שאפתניים שרואים בטיקטוק ובאינסטגרם. בעצם, הם חלק מניסוי חברתי נרחב, הקבוצה הראשונה שגדלה עם אינטרנט בסמארטפון, הדור הראשון שכל חייו עוצבו על ידי דרישות האלגוריתמים של הרשתות החברתיות.

טיקים ועוויתות עשויים להיות דרך לא־מודעת לומר – עצרו! אני רוצה לרדת.

טיקים יכולים להתיש, חלקם עשויים למלא צורך פסיכולוגי בטווח הקצר. נוער שסובלים מהם עשויים להשתחרר מלימודים או להגביל פעילויות מלחיצות. חברים וקהילה חדשים באינטרנט מעניקים תשומת לב ואהדה. הסובלים מקופרולליה יכולים לנפץ טאבו ללא השלכות. הפרעה שמאפשרת לקלל ולהשמיץ בפומבי מתאימה לתרבות הביטול. לדברי הרטמן, יצירת תוכן טורטי יכולה להיות, במקרים מסוימים, "החופש האולטימטיבי. אפשר להתנהג כמו אידיוט, ורבים יצטרפו כמנויים בערוץ היוטיוב. זה עלול להקשות על טיפול בהפרעות הטיקים. מומחית מדנמרק הסבירה כי כשנאמר לנערות לחדול מתנועותיהן, חלק כעסו וציינו כי "היה נחמד שהיו לי טיקים'".

חלק מסובלי טיקים פוגעים בעצמם, מוותרים על תחביבים או על עבודות שאוהבים. ספרה של איבי מג פילד מסתיים בעדויות של אנשים עם טיקים, "קשה אפילו לישון בלי תרופות" וסיפורים שנמנע מהם לעלות למטוסים כי אמרו שוב ושוב, "יש לי אקדח".

ההשערה כי לטיקים מרכיב פסיכולוגי מעוררת מחלוקת בקרב הלוקים בהפרעה. התומכים באלה שסובלים ממחלות אחרות, כמו מחלת ליים כרונית, הגיבו בזעם על כל השערה שמחלות אלו חברתיות או נפשיות.חוקרים קיבלו איומים מצד סובלים מטיקים תפקודיים שדוחים את הרעיון שהאשמה היא בטיקטוק.

"טיקטוק לא עושה לאנשים טורט", אמרה אחת הסובלות מטיקים והדגישה כי העובדה שעקבה אחרי איבי מג פילד לפני שפיתחה טיקים היא צירוף מקרים.

משפיען הטורט גלן קוני הזהיר כי טירוף תקשורתי עלול לבטל את העבודה הטובה שנעשתה להפחתת הסטיגמה סביב התסמונת, ופירסם "לא נפסיק לעורר מודעות בגלל איזו צפונית ממורמרת עם דעה".

מנכ"לית אגודת הטורט של אמריקה, אמנדה טלטי, אמרה כי מחצית מי שחיים עם הפרעות טורט או טיקים לא מאובחנים, וכי העלאת המודעות הכרחית. לדבריה, פילד לא אשמה בטיקים של עוקביה.בעקבות דיווחים, פירסמה האגודה הנחיות להבחנה בין טורט להפרעה נוירולוגית תפקודית.

טיפולים סטנדרטיים בטורט כוללים תרופות אנטי־פסיכוטיות או תרופות ל–ADHD, עם תופעות לוואי. תרופות שאינן מומלצות לטיפול בטיקים פונקציונליים, להם נדרש טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הימנעות מצפייה בסרטוני טיקים תגביר סבירות להחלמה.

תמי הדרלי, נוירולוגית מלונדון, חששה כי מחקר גרמני על מחלות סוציוגניות המוניות יזין חשד שיתן לצאת מזה אם רק רוצים. נער בן 14 עבר "התמוטטות" כשהתבקש להפסיק לצפות בסרטוני טורט. הטיקים שלו היו זהים לאלה של פילד ומדבריו עלה כי הקהילה בטיקטוק חשובה לו.

ברתולומיאו סבור כי מבול לוקי ההפרעה דמוית הטיקים ישכך כשהתנאים שיצרו אותה ישתנו. "זה ברומטר חברתי". הטיקים מאפשרים לנוער להביע משהו על הניכור והאינטימיות הבלתי־נסבלים של החיים המודרניים, הנחווים במידה כה רבה דרך מסכים.

התפרצויות מחלות פסיכוגניות־המוניות נוטות להיפסק כשמתברר שלא מעורבים בכך דליפה כימית או נשק ביולוגי סודי. ברתולומיאו מאמין שחשוב להכיר בהן כמחלות מידבקות חברתית, גם אם חלק נפגעים מכך.

קירסטן מולר־ואהל אמרה שקיבלה תגובות שונות ממטופליה בהנובר כשנאמר להם שאין זה טורט וכי משהו אחר גורם לטיקים ולעוויתות. חלק נרפאו לאחר האבחנה הנכונה. אחרים לא קבלו זאת ומאמינים כי זה טורט, חלקם ממשיכים להפעיל ערוצי יוטיוב שמייעצים לגבי ההפרעה. מי שבנו זהות המבוססת על היותם משפיעני טורט ומגלים שאין להם טורט, תוהים: 'איך אספר לעוקבים?".

(מקוצר מהתרגום של מרב שמבן ב"הארץ")

דיווח קודם מ- 2019 ב"הארץ"

תזכורת מדיווחים קודמים ..

ברחבי העולם – עלייה תלולה בתסמונת הכוללת עוויתות, טיקים ותסמינים דמויי טורט בקרב נערות

החשד – התמכרות לטיקטוק

בצילום – ריכזתי מספר כותרות וצילומי מסך מדיווחים .. ויש עוד

מתחילת פנדמיית הקורונה, עלו דיווחים רפואיים ברחבי העולם על טיקים ועוויתות בקרב ילדים וצעירים, בעיקר בקרב נערות.

ההשערה היא כי צפייה מרובה בסרטונים הקצרצרים בטיקטוק מגרה פעילות עצבית מוחית באופן חזרתי רבים ורבות חוזרים על מה שהם רואים ומעלים סרטונים בארופן כפייתי.

אלה כוללים: תנועות מוטוריות, הגיות ומילים חוזרות, גירויים שמיעתיים, מצמוצי עיניים, הטיות ראש, משיכות כתפיים.

בעוד טורט יותר שכיחה בקרב בנים ונערים ומתפתחת בהדרגה, התופעה החדשה אופיינית יותר לבנות ומתפרצת במהירות.

מקור – http://dx.doi.org/10.1136/archdischild-2021-321748

ההתרשמות בהתחלת הדיווחים היתה כי לההתפרצות קודמות:

תנועות פונקציונליות דמויות טיקים (ריקודים וחזרות על המקובל ושכיח בטיק טוק), הגוף לומד זאת וממשיך לחזור על זה
רגישות לחזרתיות תנועתית וקולית – גירוי עצבי ואז זה ממשיך

כלומר, בהתרשמות צוותי רפואה ומחקר – נראה כי למי שיש רקע של ADHD, דיכאון או תופעות נוירולוגיות אחרות – הסיכון רב יותר.

אולם, בעוד יש קבוצה עם הפרעות נוירולוגיות קודמות, נפגעות רבות ללא כל אבחון קודם משום סוג – נערות נוירוטיפיקליות.

הפרעת תנועה התנהגותית (או פסיכוגנית) – כך זה נקרא, אומר דר' מיכאל רוטשטיין, מהמרפאה להפרעות התנהגותית באיכילוב, זה לא טורט ולא תופעה נוירולוגית

דיווח בחידשות 12 מאקו – https://www.mako.co.il/news-digital/2021_q4/Article-7ef05555a1f8c71027.htm

הנה דר' רוטשטיין בראיון לחדשות 12

https://www.facebook.com/toret.israel/videos/992998341433462

התחושה של צוותי הרפואה, אומר רוטשטיין, היא שזו חרדה ומרכיב רגשי, מתח שבא לידי ביטוי באופן התנהגותי ,בתנועות ש"שאבו" מטיקטוק, חיקוי ללא מודעות. נשמע הסבר דומה להסברי "היסטריה" בימיו של פרויד.

טיקים פתאומיים חדים בפרץ – התפרצויות של עוויתות וקולות. לרוב זה חולף, מנחם הנוירולוג בחדשות 12

דיווח במאקו – https://www.mako.co.il/news-science/2021_q4/Article-14b7fa813539c71027.htm

בוול סטריט ג'ורנל פורסם גם כי על עלייה במספר הנערות שפיתחו פעולות גופניות ומילוליות בלתי רצוניות – מספר גבוה באופן חריג של טיקים, שהתפתחו באופן פתאומי. המכנה המשותף לרוב הנערות – צפייה בסרטוני טיקטוק.

ד"ר דונלד גילברט, נוירולוג מבית החולים לילדים בסינסינטי, שמתמחה בתסמונת טורט והפרעות תנועה בילדים. בדק מאז מרץ 2020 מדי חודש כעשרה נערות וילדים עם טיקים. לפני כן הגיע אחד בחודש לכל היותר. טענו כי ברוב המקרים מדובר במטופלות שאובחנו בעבר עם חרדה או דכאון, אשר התחיל או החמיר בשל המגפה. ההסבר המקובל הוא כי סימפטומים פיזיים של מתח נפשי באים לידי ביטוי באופן שראו אצל אחרים – חיקוי.

מומלץ – טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ואף להתרחק מטיקטוק למספר שבועות.

בטיקטוק יש כמעט חמישה מיליארד סרטונים עם ההאשטאג tourettes#. כדי להעלות מודעות ויתכן שהאלגוריתם מפיץ למי שמועדים "לחקות" מתוךם חרדה ולכן צופים יותר.

30 נערים הגיעו למרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש (Rush) בשיקגו לאחר שפיתחו טיקים. ד"ר קרולין אולברה הבחינה כי חלקם חזרו על המילה "beans" שוב ושוב באופן לא רצוני, במבטא בריטי, גם כשלא דיברו אנגלית. הסתבר כי אחד המשפיענים המובילים שמתמודד עם טורט הוא בריטי שנהג לחזור על המילה "beans". בדיקת 3,000 סרטוני טיקטוק העלתה כי 19 מתוך 28 המשפיענים הנעקבים ביותר דיווחו כי פיתחו טיקים חדשים כתוצאה מצפייה בסרטונים של אחרים.

הצהרה על קשר סיבתי ברור בין צפייה לפיתוח תסמינים מעוררת מבוכה בקרב צוותי רפואה. ד"ר ג'וזף מקגווייר, מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדע ההתנהגות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "יש ילדים שצופים במדיה החברתית ומפתחים טיקים, וכאלה שאין להם בכלל גישה למדיה חברתית ומפתחים אותם. סביר שיש הרבה משתנים שתורמים לכך, כולל חרדה, דיכאון ולחץ".

יש המטילים ספק בכך שכל המשפיענים שמצהירים על תסמונת טורט אכן מאובחנים – ההתנהגויות לא נראות למומחים כטורט.

המלצה – להפסיק לצפות בסרטונים שמציגים טיקים למספר שבועות, לפנות למרפאות להפרעות תנועה בילדים, לא להגיב בצורה דרמטית מדי לטיקים ולדאוג לשמור על שגרה, פעילות גופנית, ספורט, צ'י קונג או יוגה..

הסבר נוסף לתסמונת הטיקטוק: "המוח לא מצליח להכיל חשיפה כזאת של גירויים" וכשצעירות וצעירים נחשפים לאורך זמן לרשתות החברתיות עלולה להתפתח הפרעה התנהגותית דמוית טורט, בעיקר בקרב צעירות ונשים בגילאי 12 עד 25.

דר' לירז מרגלית מסבירה כי 'נוירוני המראה' התגלו בניסוי בקופי מקק. כאשר ניתחו את פעולת הנוירונים במוח של קוף, הבחינו כי כשנסיין החזיק גלידה ביד, האזור במוח הקוף האחראי על תכנון וביצוע תנועות החל "לירות" במרץ למרות שהקוף עצמו לא זז. נויורנים אלה פועלים גם במוח האדם כשמבצעים פעולה מסוימת וגם כשצופים באדם אחר מבצע אותה פעולה. יש אפילו השערה שהם הבסיס לאמפתיה. תגלית זו מאד חשובה ומעידה כי מכניזם שמאפשר לנו לשים את עצמנו בנעלי אחרים, מאפשר לא רק להבין כוונת הזולת באופן לוגי, אלא גם להרגיש מה שאחרים חשים ואף לחקות באופן לא מודע תנועות שלהם.

תאי עצב אלה מתרגמים באופן מידיי גירוי וויזואלי בו צופים לגירוי מוטורי. זה מאפשר לחקות אחרים לצורך למידה. אוטומטית הגוף יודע אלו שרירים להפעיל כדי לחזור על התנועות. לא מעורבים בזה תהליכים קוגניטיביים מורכבים.

ד"ר לירז מרגלית אומרת כי החשיפה המוגברת לסרטונים מובילה לפעילות אבנורמלית של אותם נוירונים מוטוריים ומייצרת אותם טיקים בלתי מוסברים לכאורה.

יש גם מנגנון עכבה (אינהיביציה) על חיקוי פעולה ולכן אנחנו לא מחקים אנשים באופן קבוע אבל כשהחשיפה לגירויים מסוג סרטונים ממושכת, זה מייצר פעילות מוגברת של אותם תאים וזה עשוי להוות את ההסבר לתופעה.

אם השערת תאי המראה נכונה – הטיפול הוא הפסקה זמנית של צפייה בסרטונים.

המוח לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה ולא מסוגל להכיל חשיפה כל כך מסיבית של גירויים. התמודדות עם הסביבה הדיגיטלית אינה טבעית ונכונה לנו.

זו רק עוד אחת ההשפעות הנהדרות של הרשתות החברתיות על הדור הצעיר, שמצטרפת ל:

השפעות סמרטפונים על הדור הצעיר – פרופ’ לפסיכולוגיה ג’ין טווינג’
בעיות בדימוי עצמי ודימוי גוף, עלייה בהפרעות אכילה ובהתאבדויות, דיכאון ועוד – נזקי ההתמכרות לרשתות חברתיות בקרב נוער (בעיקר בנות)
מוות ותאונות קשות כתוצאה מסלפי – זומבים דיגיטליים
פציעות סמרטפון – כאבים ונזקי גוף

ואם כבר נוירולוגיה .. גם באוטיזם יש גידול של 170% בעשר האחרון – מה השתנה?

ועוד לא דיברנו על נזקי הקרינה ..

לאחרונה, אושרה בכנסת רפורמה – הצבת אנטנות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד

פנייה לשרי ממשלה, כולל קישורים והסברים (בשיתוף מדעניות, רופאות, מהנדסים וחוקרים מובילים) – הפנייה לא נענתה

להורדה – עדכון פסיקה מהעולם למכתב עמותת רגישות לקרינה בדרישה להכרה בנזקי קרינה ושינוי תקן קרינה- 26.8.2021

השפעות על אנשים בריאים הודגמו בכמה הרצאות מרתקות ..

בהרצאתה ב- 2019 ב- Silicon Valley Health Institute הראתה לנה פו Lena Pu צילומי דגימת דם במיקרוסקופ.

דגימות אלו נלקחו משני נבדקים::

בחלק העליון של השקף – נבדקת שחיה ללא חשיפה לקרינה אלחוטית וסלולרית. בסביבה נמוכת קרינה וללא שימוש אישי בציוד סלולרי ואלחוטי. תמונת דם "רגיל" כפי שהוא צריך להיות.
בחלק התחתון – נבדק שחי בסביבה "רגילה" בתקופתנו – חשוף לקרינה סביבתית (סלולרית ואלחוטית מלאכותית). התקבצויות כדוריות דם שאינן תקינות.

הבדל זה מוכר כמה שנים. תופעה זו של "הידבקויות" כדוריות הדם נמצאה בעבר בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת (בהמשך הפוסט מובאות דוגמאות דומות ממחקריה של דר' מגדה חבס).

התקבצויות כדוריות הדם נקראות שרשרות רולו rouleaux. הן נגרמות מתהליכי דלקת שמעלים רמת פיברינוגן בפלזמה של הדם. הכדוריות נצמדות כשרשראות rouleaux ששוקעות מהר בבדיקות שקיעת דם. בדיקת קצב שקיעת הדם מעידה על דלקת או זיהום. בהסבר של קופ"ח כללית כתוב כי היצמדות מהירה של הכדוריות כרוכה ב:

מפגעים של שגשוג יתר של כדוריות לבנות, כשכמות גבוהה יותר של אימונוגלובולינים מופרשת לדם.
הפחתה במטען החשמלי השלילי של קרום הכדוריות האדומות, שמגביר היצמדות וקצב שקיעת דם.

לנה פו הציגה צילומי בדיקות דם של מורה – לפני ואחרי חשיפה לוויפיי WI-FI בבית הספר.

מורה זו נמנעת מחשיפה לקרינה, אוכלת מזון טבעי אורגני ושומרת על כושר. בבית הספר בו היא עובדת פרסו וויפי והיתה זו הזדמנות לבדוק את ההשפעה.

במקרה זה ניתן לראות התקבצות והידבקות קיצוניות של תאי הדם בעקבות החשיפה לוויפיי. לנה פו תיארה את הדגימה כ"עבה" שדרשה לחיצה על הזכוכית הנושאת כדי להצליח להכניסה לבדיקה במיקרוסקופ.

המורה לא חשה טוב לאחר חשיפה זו משך יום העבודה – בעיקר עייפות מוגברת ותחושת לחץ.

נציין כי תסמינים שכיחים בציבור הרחב לאחר חשיפה לקרינה בלתי מייננת כוללים:

תשישות, תחושת לחץ, הפרעות ריכוז/ זיכרון.
יש מקרים של כאבי ראש ויש החווים ערפל מוחי/ בלבול ואיטיות בחשיבה.
יש החווים דימום מהאף או טינטון ואף כאבי אוזניים. ויש החווים תסמינים אחרים פחות שכיחים.

אולם, חשוב להבין .. לא כולם רגישים לקרינה ולא כולם חווים תסמינים מיידיים. הרוב אינם חווים זאת (שכיחות רגישות לקרינה מוערכת כ 3-13.5% מהאוכלוסייה),

עם זאת, מדד זה אינו תקין ומצביע על תהליך שלילי בתאי הדם. הנזק לבריאות כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולרית/ אלחוטית אינו מיידי אלא מצטבר בהדרגה, באיטיות, תא אחר תא. הסבר מתורגם למנגנון הפגיעה בגוף – פרופ' מרטין פול.

אצל כל אחת אחד הבעיות שיתפתחו קשורות לגנטיקה ולמערכות הרגישות יותר בגוף האישי. השפעות הקרינה על הבריאות שליליות ונמצאו במחקרים רבים, תוצאותיה ניכרות בעלייה בתחלואה הכרונית והאוטואימונית ובעומס על מחלקות אונקולוגיות, קרדיולוגיות, נוירולוגיות, אנדוקריניות ועוד.

מגע באדמה (גראונדינג) ושהייה בטבע מבטלות השפעה שלילית זו על הדם (גם פעילות גופנית)

מי היא לנה פו?

לנה פו מייסדת Lena’s Fabulous Frequencies, היא חוקרת מדעי סביבה ועיתונאית עצמאית של מדעי כדור הארץ, השפעות גיאופוליטיות, אורח חיים ובריאות. לנה פו מיישמת שיטות מדעיות במחקר עם ידע נרחב במדע, היבטים משפטיים, טכנולוגיה והיסטוריה.

רגישות לקרינה הופיעה אצלה ב- 2011 והביאה אותה לחקור תדרים טבעיים לעומת מלאכותיים.

לנה מאמינה שאלקטרומגנטיות חייבת להילמד במחלקות מדע וסביבה.

לנה יצאה בהסברה בגלל פריסת דור 5 כדי להראות את ההשפעות שמצאה. היא פועלת להראות תוצאות השפעות של איומים סביבתיים (כמו בדיקות דם חי בזמן השפעת וויפיי בבתי ספר). כאמור, ממצאים דומים (היצמדות כדוריות דם בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת) נמצאו ע"י דר' מגדה חבס (בהמשך הפוסט) וגם במחקרים נוספים.

קטע קצר מתוך הרצאה של לנה פו – מתורגם (תודה לגור גילי ששון על התרגום)

https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/272106007544331

ההרצאה באנגלית https://www.youtube.com/watch?v=D1pzeTFmCn8&feature=emb_logo

https://www.youtube.com/watch?v=D1pzeTFmCn8&feature=emb_logo

ראיונות נוספים באתר של לנה פו https://lenasfabulousfrequencies.com/interviews

ראיון נוסף https://www.facebook.com/110521563731635/videos/472837786729724

ראיון עם שי דנון (אנגלית)

https://www.youtube.com/watch?v=NGICVAZ-y1g

שרית, חברה חדשה בקהילת נפגעי הקרינה, העלתה בקבוצה בפייסבוק וידוי אישי כדי להזהיר אחרים מנזקי וויפיי

סיכום ניסוי שהראה עיוותים בכדוריות דם אדומות לאחר חשיפה לקרינת סמרטפון – Global Research News – ניסוי במימון חלקי של ארגון ווטסון. (בעברית)

ונעבור לדר' מגדה חבס, שציינה כי זיהום אלקטרומגנטי גורם לבעיות בריאות רבות וכי החשיפה של הציבור לקרינה בלתי מייננת גדלה באופן קיצוני בעשורים האחרונים.

דר' מגדה חבס היא חוקרת קנדית המתמחה בחקר מזהמים כימיים ואלקטרומגנטיים והשפעות קרינה. לדבריה ב- 2014 היו יותר מכשירי סלולר מבני אדם בארה"ב, מצב שונה מאד ממה שהיה עשור לפני כן.

בהמשך פירוט אחת מהרצאותיה על השפעת קרינה בלתי מייננת על תחלואה, אך נציין כי בהרצאה זו הציגה בדיקת דם עצמית במיקרוסקופ אחרי חשיפה לתדרי ביניים (IF).

בדיקה זו הדגימה התקבצויות של תאי דם והעדר תנועתיות של הכדוריות ופחות תגובתיות בעקבת חשיפה למחשב רגיל, מחובר לחשמל, ללא וויפיי.

בצילום הבא הדגימה התקבצות כדוריות לאחר חשיפה לטלפון סלולרי (תדר גבוה – RF), למחשב, לתדר נמוך ולתדרי ביניים.

דר' חבס מונה תסמינים רבים שנמצאו כקשורים להתקבצות זו של כדוריות בזרם הדם ולמגוון תסמונות ומחלות כרוניות קשות, כגון סוגרת, מחלות לב, שבצי מוח ולב, אלצהיימר ועוד.

דר' חבס מציעה להשתמש בבדיקת דם פשוטה זו כדרך לאבחון רגישות לקרינה, זה כנראה יתאים בחלק מהמקרים.

הדגמת בדיקה בוידאו ביתי – דר' מגדה חבס

(בדיקה פשוטה זו ניתן לבצע לבד – צריך רק מיקרוסקופ, מחט מחוטאת, סביבה נמוכת קרינה ואמצעי קרינה)

והנה שאר הרצאתה של דר' מגדה חבס

בהרצאה בכנס המכונים הלאומיים האמריקאיים לבריאות NIH שנערך במאי 2016, הציגה דר' מגדה חבס 4 מחקרי מקרים, המראים קשר בין תחלואה כרונית ותסמינים לבין חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

הכנס עסק בתחלואה כרונית ורפואה סביבתית

לתקציר הרצאתה באונטריו באפריל 2020

דר' מגדה חבס חילקה את החשיפה הסביבתית הגוברת לקרינה אלקטרומגנטית ל- 4 סוגי תדרים:

– תדר נמוך, שדה מגנטי וחשמלי

– תדרי רדיו/ סלולר/ מיקרוגל

– תדרי ביניים (דר' חבס מתיחסת רבות גם לזיהום חשמלי)

– גלי קרקע

דר' חבס ציינה כי השפעות קרינה מתגלות כליקויים ותסמינים בכל הרקמות, האיברים והמערכות בגוף.

תסמינים וליקויים מערכת קרדיו-וסקולרית, נוירולוגית, עור, עיניים, נשימה, שמיעה, רמות סוכר בדם, עיכול, בנוסף לסרטן ובעיות פיריון קשות ועוד. (סיפורה של עדית חברתנו שמחלימה מניתוח מוח רביעי – גליומה כתוצאה מקרינה סלולרית)

מתוך מגוון התסמינים והנזקים, התמקדה דר' חבס ב- 4 היבטים בלבד:

– השפעות נוירולוגיות

– קצב לב

– מטבוליזם של סוכר

– התנהגות דם

במחקרים שהציגה נבדקה השפעת גורם X – תדרי ביניים (הסבר):

דר' חבס סקרה 4 מחקרים שפרסמה – חקר מקרים, שפורסמו בכתבי עת לאחר ביקורת עמיתים:

1- שיפור ניכר בתסמיני טרשת נפוצה (MS) לאחר הפחתת תדרי ביניים בסביבת המגורים, כמו מסכי פלזמה (פילטר) – השינוי לא פסיכולוגי אלא נמצא גם תיקון הנזק המוחי בסריקות המוחיות MRI.

(מומלץ לצפות בהרצאה – וידאו מדגים שינוי דרמתי בתסמיני רעד ויציבות ידיים)

2- בחולי סוכרת פעילות גופנית (הליכה) של 20 מורידה רמות סוכר בדם. זה לא קורה כשההליכה ליד תדרי ביניים כמו על מכשיר ריצה.

דר' חבס מזהה סוכרת מסוג חדש – המסומנת באות E – סוכרת סביבתית

(למעשה, סוכרת מסוג 2 עם טריגר סביבתי, כגון זיהום אלקטרומגנטי/ קרינה. דר' חבס מעלה שאלה לגבי הערכת השכיחות – 30%)

(3 – בדיקת הדם המפורטת למעלה)

4- חלק מנפגעי הקרינה חשים הפרעות בקצב הלב בחשיפה לקרינה, כולל תופעות של התקפת לב, כאב ותעוקת חזה, שינויים בלחץ הדם (גבוה או נמוך) וכדומה.

דר' חבס הציגה ממצאי חשיפה למטען טלפון אלחוטי – נמצא הבדל מובהק:

נבדק אחד – אין כל שינוי בדופק.
נבדק שני – עלייה משמעותית בקצב הלב, טכיקרדיה.

(אצל רבים ממוקם בסיס הטלפון האלחוטי, שהוא מטען, ליד המיטה ומקרין 24/7 בתדר 2.4 גיגה הרץ – פקטור X המשפיע על הלב).

תדר 2.4 גיגה הרץ הוא אחד מתדרי הוויפי המקובלים.

תדרי וויפיי משפיעים מאד על רבים באוכלוסייה, כולל ילדים ונוער.

מפת הוויפיי בארה"ב – הפריסה הפכה מדלילה לצפופה מאד ב- 10 שנים (2002-2012)

ילדים ללא וויפיי בביתם החלו לפתח תסמינים של רגישות לקרינה והפרעות לב לאחר התקנת וויפיי בבתי הספר. חלקם קיבלו טיפול בבעיות לב המאפיינות גילאים מבוגרים.

ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת

(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)

דר' חבס מזהירה מפני נזק לפעוטות, שככל האוכלוסייה נחשפים לזיהום אלקטרומגנטי משמעותי. אולם, לגופם ולמוחם הרך מזיקה הקרינה במיוחד.

היא מזהירה מפני החשיפה הנרחבת והגוברת של תינוקות ושל עוברים לסלולר של אמהות ואבות, לראוטרים אלחוטיים (וויפי) בבתים, לטלפונים אלחוטיים, לקרינת רדיו/ מיקרוגל ממכשירי בייביסנס (מוניטור של תינוקות), מוצצים שהם מודדי חום אלחוטיים שמשדרים לסלולר של ההורים, חיתולים עם משדרים ועוד

(פירוט בצילום הרצאתה)

דר' חבס מדגישה – אין להתעלם מהזיהום האלקטרומגנטי הגובר ופוגע בבריאות.

ואני נזכרת לעדכן פלייר זה, שבמרכזו אחייניתי האהובה, עם רכיבים שנוספו עם התקדמות חזון הערים ה"חכמות".. כגון מונים חכמים, פנסי לד ומצלמות עם משדרים, P2P, ראוטרים מחוזקים וויפיי חופשי, גלים מילימטריים (וכל זה עוד לפני פריסת אנטנות דור 5)

דר' חבס הזהירה עוד לפני כל אלה – במיוחד יש להגן על ילדים שמוחם סופג יותר קרינה

דר' חבס ציינה בקצרה כי קיימות השפעות שליליות נוספות (מוכחות) – סרטן, נזקים לזרע (ירידה בתנועתיות) ובעיות פיריון, בעיות נוירולוגיות, פגיעה ב- DNA,

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

צילום הרצאתה של דר' מגדה חבס בכנס

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס

דר' חבס מקשרת מקרים אלה לרגישות לקרינה (EHS) ושואלת האם יש בכלל אנשים שאינם מושפעים מזיהום אלקטרומגנטי (א-סימפטומטיים), גם כאשר רובם אינם "מרגישים" את הקרינה.

מספרי הנפגעים שמביאה דר' חבס מבהילים (35% עם תסמינים, 3% עם תסמינים קשים ומוגבלות תפקודית חמורה).

דר' חבס מציינת כי אין באתרים ממשלתיים ורשמיים נתונים לגבי רגישות לקרינה (EHS) ומתעלמים מבעיה בריאותית זו.

ולמרות שקיימת הכרה של ארגון הבריאות העולמי בתסמונת משנת 2004 וקיימת התיחסות לסבל ולמוגבלות הקשה, (כמוצג בשקף), .מצוין באתר הארגון כי זה נגרם ברמות נמוכות בהרבה מהתקנים והסטנדרטים המקובלים ברחבי העולם.

זאת, כיון שהתקינה מבוססת על השפעות חימום בלבד וזה דורש עדכון והתאמה להתפתחות ולהתקדמות הידע בתחום.

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון