זריעת ספק ובלבול בדעת הציבור – אסטרטגיה של תעשיות שנזקיהן מוכחים

כשהגוף שלי השתקם מכשל רב-מערכתי וחולי קשה, שנגרמו בגלל רגישות קיצונית לכימיקלים ולקרינה (ונזקים רבים במסגרת ה"טיפול" של מערכת הרפואה במצבי), גיליתי שגם מוחי השתקם.   הדמנציה המוקדמת שהחלה בשנות ה- 40 לחיי – נעלמה.

(על דמנציה סביבתית)

כשיכולותי הקוגניטיביות שבו, התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי מקרים ומחקרים המקשרים בין אלצהיימר לחשיפה ל:

  • כימיקלים סינתטיים ורעלנים (בעיקר חומרי הדברה – חקלאים.  מתכות כבדות וכימיקלים נוספים – דיווחי מקרים של אוטיסטים והמקרה של טום ווארן שנפגעו ותהליך ניקוי מתכות/ קילציה שיפר את מצבם)
  • תדרים אלקטרומגנטיים, בעיקר תדר נמוך בהקשר תעסוקתי (לדוגמא, מפעילי מכונות תפירה תעשייתיות, חשמלאים)

 

חיפוש במאגרי מחקרים (מילות מפתח: אלצהיימר + EMF)  העלה מידע זה בקלות ב- 2017-8.

אולם, כאשר ערכתי חיפוש זהה לאחרונה, התגלה לי מצב שונה.   בדפים הראשונים (מתוך רבים) עלו מחקרים מהשנים האחרונות, אשר בודקים שימוש בגלים ותדרים אלקטרומגנטיים לטיפול ושיקום אלצהייימר ומחלות נוירודגנרטיביות.  מחקרים שונים מציגים "הוכחות" כביכול ליעילות שימוש ביישומונים ובמכשירים סלולריים, בתדרים שונים, להתגברות על קשיי מחלות מוחיות ואף לשיקום מוחות פגועים.  הרגשתי מוצפת והתקשיתי להגיע למידע שחיפשתי.  אם לא הייתי יודעת שיש מחקרים המראים השפעות נוירולוגיות שליליות, היתה התרשמותי שונה.

זה העלה בי 2 אסוציאציות:

 

1- דר' מגדה חבס שמדגישה כי על מערכת הרפואה:

  • לשנות פרדיגמה ממודל כימי של הגוף והבריאות למודל אלקטרומגנטי.
  • ללמוד מהם תדרים טובים ומהם תדרים מזיקים לביולוגיה האנושית.

דר' חבס מציינת כי אנחנו יותר "יצורי אור" (גופנו פועל באותות אלקטרומגנטיים) מאשר "שקי כימיקלים", כפי שניתן לראת בשקף ממצגת שלה.

טענה דומה השמיעה פרופ' אינה סלוצקי ביחס לחקר אלצהיימר הכרח לשנות פרדיגמה מחקרית מהתיחסות כימית לבדיקות אלקטרומגנטיות, כי כך פועל המוח (והלב וכל מערכת העצבים) – באותות חשמליים.

בשקף הבא (מאחת מהמצגות המושקעות של דר' חבס) ניתן לראות את השינוי הנדרש בחשיבה הרפואית – מעבר ממודל כימי למודל של תדרים אלקטרומגנטיים

בשקף זה מבחינה דר' חבס בין 3 סוגי תדרים:

  • טובים וטבעיים – תדרי כדור הארץ הנדרשים לקיומנו (PEMF)
  • "מרעילים" ומזיקים (זיהום אלקטרומגנטי)
  • תקשורת תאית אלקטרומגנטית (בתוך הגוף)

באנלוגיה לשאלות במודל הכימי של אבחון רפואי:

  • נוטריינטים חיוניים
  • כימיקלים רעילים
  • תקשורת תאית (ביוכימית)

 

2- זריעת ספק כאסטרטגיה של תעשיות, כאשר נזקיהן מתגלים וההוכחות מצטברות.

מאגרי המחקרים גדושים ומלאים שלל מחקרים.  חיפוש מידע אינו פשוט בתקופתנו עתירת המידע והסחות הדעת. הנטייה האנושית היא להתמקד במחקרים הראשונים שעולים ולא לפשפש בדפים שמעבר להם.  כך מתקבלת תמונה מעוותת.  זו אחת הדרכים בהן נוקטת התעשייה – זריעת בלבול וספק.

במסווה של מדע, מפרסמות תעשיות פוגעניות, כגון טבק וסלולר, מחקרים רבים, על כל דבר מלבד סיכוני הטבק/ קרינה, במטרה להגדיל אי וודאות ובלבול בציבור.  ממצאים "לכאן ולשם" והדגשת העדר הוכחות חד-משמעיות נועדו לגרום לציבור ולהנהגה חסרת ההבנה להאמין ש.. אין ביכולתם להבין את המחלוקת המדעית  ו .. כי אין מה לעשות בינתיים (עד שהמדענים יחליטו) ו .. לכן, אין סיבה לשנות משהו. ימשיכו כררגיל עד ש .. תתקבל תוצאה ברורה.

מנגנון פעולה ידוע זה ננקט ע"י תעשיית הטבק, האסבסט, זיהומי מים ואוויר, נפט, עופרת, מכחישי שינויי אקלים ועוד מאבקים להוכחת נזקי סביבה.

(ובזה עוד לא התיחסנו לכמות המחקרים המתקבלים לכתבי העת (וכיוונם), לקריטריונים ולכמות הלחצים לבחירת הפרסומים, לתקציבים למימון מחקרים מוטי עשייה ומניעת תקציבים מחוקרים שמבקשים לבדוק את טענות התעשייה ולחפש את האמת ועוד הטיות ידועות שנוקטת התעשייה).

 

אגנוטולוגיה

תחום החוקר את תופעה התרבותית של זריעת ספק ובורות, בעזרת פרסומים מדעיים לא מדויקים או מטעים.

המושג נטבע על ידי רוברט פרוקטור (Proctor),‏ היסטוריון של מדע וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד. המונח הופיע לראשונה בספרו מ- 1995 "מלחמות הסרטן: כיצד פוליטיקה מעצבת את מה שאנו יודעים ואיננו יודעים על הסרטן".

קנונית חברות הטבק לזרוע ספק לגבי סיכוני בריאות כתוצאה מעישון, מובאת כדוגמא בולטת.  במסווה של מדע, פרסמה תעשיית הטבק מחקרים רבים, על כל דבר מלבד סיכוני הטבק, במטרה להגדיל אי וודאות ובלבול בציבור.

אסטרטגיה זו אומצה על ידי תעשיות פוגעניות נוספות, כולל תעשיית הסלולר, כפי שעולה מסיפורו המטלטל של  דר' ג'ורג' קארלו, מדען שנשכר על ידי חברות הסלולר להוכיח כי אין נזק, אולם גילה כי דווקא יש והחל להזהיר מהנזקים.  מאז הוא נרדף.

כחלק מהסיבות להיווצרות בערות תרבותית, מונה פרוקטור רשלנות של התקשורת, צנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, בררנות וחוסר תשומת לב. אלו יביאו להטמעת שיכחה פוליטית-תרבותית (שבחלקה ניתנת למניעה).  כך ידע חשוב לא מושמע, נדחה או מעוכב.  לדוגמה, ידע חשוב על טקטוניקת הלוחות בכדור הארץ צונזר וגילויו עוכב למשך עשור, בטענה כי עדויות מפתח הן מידע מסווג בקשר ללוחמה תת-ימית.

 

לאחר תביעות וחשיפת נזקי העישון החמורים והשקרים של תעשיית הטבק, בשנות ה-90 החל מאבק סביב עישון פסיבי/ כפוי.  אז הפיצו חברות הטבק חוברת עם מסרים קצרים שמומלצים כתגובות להחלשת טענות מדעיות. בחוברת, שנקראה "מדע רע: ספר מקורות", נכללו מסרים כמו:

  • מניפולציות במדע משמשות לקידום מטרות פוליטיות, כולל ע"י סוכנויות ממשלתיות שבוגדות באמון הציבור.
  • הסוכנות (האמריקאית) להגנת הסביבה מתאימה מדע למדיניות ציבורית שנכתבה מראש.
  • מדע רע מביא להחלטות שמחירן כבד.
  • מטרות פוליטיות של הסוכנות להגנת הסביבה מכוונות מחקר.
  • הצעות נגד עישון טבק נועדו לקדם חוקים שמטרתן פגיעה בחירות הפרט..

 

מייקל בטנקורט (Betancourt) התייחס ב-2010 לבנייה שיטתית של ספקות ו"חורי ידע" נגד כל "עובדה", בעזרת העמדת כל טיעון כחלופה בעלת ערך שווה לכאורה. כך חיבלו ביכולת התמודדות עם מחלוקת מדעית וגרמו מבוכה ולא איפשרו מודעות להתמוטטות הידע. הסחת הדעת מכוונת אך נותרת חבויה.

 

הכחשת הנזקים בלשון חלקה ובציניות מודגמת נפלא בקומדיה "תודה שעישנתם"

 

אחרי שנים רבות של גרימת נזקים ביודעין, הכחשת נזקים והתעמרות בנפגעים  ..

קנונית חברות הטבק הוכחה בתביעה גדולה, נחקרה ונסקרה רבות.

מתוך העדויות, בלטה אסטרטגית זריעת הספק בצילום הבא, שמראה קטע ממזכר "ספק הוא המוצר שלנו" מחברת הטבק Brown & Williamson, שהפיץ אחד המנהלים בתקופה שכבר ידעו כי העישון מזיק, ב- 1969 . במזכר הסביר כי הטלת ספק היא דרך לבסס מחלוקת ברמה ציבורית, כדי להרגיע את הצרכנים המעשנים כדי שימשיכו לעשן ואת מקבלי ההחלטות כדי שיימנעו מהחמרת רגולציה..

המזכר כולו בקישור – htps://www.industrydocuments.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=psdw0147

 

"ספק הוא המוצר שלהם"

ספר שפרסם דיוויד מייקל ב- 2008 (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד).  כותרת המשנה: "איך מתקפת התעשייה על המדע מאיימת על בריאותך" – Doubt is Their Product: How Industry's Assault on Science Threatens Your Health.  בספר זה בחן מייקלס:

  • טכניקות הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק
  • כיצד שיטות דומות משמשות יועצי תקשורת וארגוני יחסי ציבור כדי לזרוע אי הבנה, בלבול וספקות ביחס להיבטים אחרים הנוגעים לבריאות הציבור, תזונה ורפואה מונעת.

הספר תיאר טקטיקות של חברות הטבק – תעשיית ספק של מאות מיליוני דולרים, אשר:

  • פוגעות בהגנת מערכת הבריאות על הציבור,
  • מייצרות ומחזקות מחלוקות מדעיות ונוטעות בלבול
  • משפיעות על מקבלי החלטות לטובת מפעלים מזהמים ומוצרים מסוכנים.

המטרה – בלבול הציבור ומקבלי ההחלטות בסוגיות כמו התחממות עולמית, עישון (כולל פסיבי), אסבסט, עופרת, פלסטיק ומוצרים רעילים רבים אחרים.

הטקטיקה – מדענים ולוביסטים מקבלים ממון רב כדי לחלוק על ממצאים מדעיים הנוגעים לסיכוני בריאות. כך מעוכבות החלטות לגבי סיכונים ונחסמים מהלכים של מחוקקים, סוכנויות ממשלתיות ובתי משפט שנועדו למנוע נזקים עתידיים.

כאמור, שם הספר נובע מציטוט מנהל בחברת סיגריות, כשהבין כי אין דרך לטעון מדעית ועובדתית שאין נפגעים (נזקי הבריאות היו ידועים להם שנים רבות אך הם המשיכו להסתיר, להכחיש ולשקר). בנקודה זו עברו למאבק תודעתי בעזרת יחסי ציבור.

המזכר מדגיש פנייה לציבור, שסובל מ"חשיפה נמוכה לצדדים החיוביים של עישון ובריאות".  ומציין כי "הקונגרס וסוכנויות הממשל הפדרלי מטופלים .. באופן היעיל ביותר האפשרי על ידי מכון הטבק" (ארגון של מדענים ולוביסטים שבשירות חברות הטבק תקפו מחקרים שחשפו סיכון בטבק ופעלו לשכנוע חברי קונגרס וממשל שאין צורך לנקוט פעולה מול עישון וטבק).  ולכן, "ספק הוא המוצר שלנו" – ספק כאמצעי לחבל בהוכחות הנזקים בתודעת הציבור. כיון שאפסה האפשרות להכחשה ישירה של הממצאים נגד סיגריות ולטענה כי סיגריות תורמות לבריאות ("לצערנו", כתוב במזכר.. לצערם לא יכלו להמשיך לשקר שסיגריות "תורמות" לבריאות).- מוצעים צעדים לחקר מסרים שיוצרים רגש נגד עישון ובניית תגובה יעילה ושחרור "מידע שגוי" בתודעה. כלומר, ספק ובלבול הציבור כדי שירגיש שאין ממצאים חד-משמעיים ושזה בסדר להמשיך לעשן.

 

סוחרי הספק

ספר של נעמי אורסקס ואריק קונווי מ- 2010.  המחברים הם היסטוריונים של המדע, שהבחינו בכנס להיסטוריה של המטאורולוגיה ב- 2004  כי חלק מהמתנגדים לעובדות מדעיות לגבי התחממות עולמית, השמיעו ספקות גם בדיונים לגבי דלדול שכבת האוזון ונזקי טבק. בבדיקת "רשת ההכחשה" נחשפו ראיות שקשרו מדענים לתעשיית הטבק והם החליטו לחקור.

בספר מושוות מחלוקות בנושא האקלים והעישון, גשם חומצי ודלדול שכבת האוזון.  לטענת הכותבים, במאבקים אלה זריעת ספק הופעלה כאסטרטגיה, שנועדה לחבל בקונצנזוס המדעי שהושג.  זוהו מספר מדענים שמרנים, מקורבים לתעשיות מסוימות, שבלטו באופן לא פרופורציוני בוויכוחים על נושאים שנויים במחלוקת.

פרד סייטס (Frederick Seitz‏), פרד סינגר (Siegfried Fred Singer) ומדענים נוספים חברו לגופים לעומתיים ולחברות פרטיות (סיגריות ונפט) והתנגדו לקונצנזוס המדעי בשלל תחומים –  סכנות העישון, השפעות גשם חומצי, דלדול שכבת האוזון וקיום משבר אקלימי. הם פעלו לטשטוש ולבלבול הציבור.  יצירת "ערפול מכוון" נועדה להשפיע על מדיניות בנושאים אלה.  המחברים הסיקו כי "לקבוצה קטנה של אנשים יכולה להיות השפעה שלילית גדולה, במיוחד אם הם נחושים, מאורגנים ובעלי גישה למוקדי הכוח".

ב 1979 שכרה חברת הטבק ריינולדס את סייטס, נשיא האקדמיה למדעים לשעבר, כיועץ. הוא החל לתקוף מחקרים שקישרו בין עישון טבק לבעיות בריאות.   סינגר השתתף בכתיבת דו"ח הכחשת סיכוני עישון כפוי, שמומן על ידי מכון הטבק, שהקימו חברות הטבק ב-1958 כדי להיאבק בממצאי הנזקים מעישון טבק. המכון נסגר ב- 1998 לאחר התביעה הגדולה נגד חברות הטבק, בה נחשפו היקפי המניפולציה של החברות.  סינגר תקף את המדע מאחורי ממצאי הנזקים הבריאותיים מעישון פסיבי כ"חלק מאג'נדה פוליטית שמטרתה העמקת שליטה בחיי האזרחים". סייטס וסינגר התנגדו להתערבות או לרגולציה ממשלתית .

בכל המאבקים היו הטקטיקות דומות – לפקפק במדע, להפיץ מידע שגוי, להציף במחקרים לא רלבנטיים ולזרוע ספק ומבוכה.

עד 2004 הפכה התאוריה של התחממות גלובלית בגלל פליטת גזי חממה לקונצנזוס מדעי בקרב חוקרי אקלים. אולם, מדען בשם נירנברג פעל להכחשת שינויי אקלים, בטקטיקה דומה.  כשהאקדמיה הלאומית למדעים הזמינה מחקר, ועדה בראשות נירנברג כשלה בהגעה להסכמה, דוח הסיכום כלל טיעון כלכלי של נירנברג. שאר המדענים התנגדו לגישת "נחכה-ונראה" שלו, אך נירנברג הציג היוון של עלויות עתידיות רחוקות וטען שעליה בטמפרטורות קשורה לשמש. המסר של נירנברג תפס, למרות שמדענים רציניים, כמו Bert Bolin קבעו שהוא טועה. .

סינגר הצטרף לסוגיות ההתחממות, גשם חומצי ודלדול שכבת האוזון בטענות דומות, בטענה כי "הבסיס המדעי לא וודאי דיו כדי להצדיק פעולה דרסטית בשלב זה". וזה למרות שהתנגדותו בענין סיכוני הטבק היתה ידועה ושגישתו הוכחה שוב ושוב כשגויה,

סייטס וסינגר שירתו בתפקידים רמי מעלה בגופי המדע, והיו בקשר עם בכירים, כולל נשיאי ארצות הברית. הם נהנו מגישה ישירה לעיתונות והשתמשו במוניטין המדעי שלהם כדי להציג עצמם כסמכות מדעית. הם פסלו כל מדע שלא היה לטעמם.  ולמרות שלמעלה מ-20 שנים לא ביצעו סינגר וסייטס (ועוד מדענים לעומתיים) אף מחקר מדעי מקורי בנושאים בהם התווכחו. הם כובדו על היותם חוקרים בולטים בעבר, אך כשתקפו את המוניטין והעבודה המדעית של אחרים בנושאים סביבתיים-בריאותיים אלה, למעשה כבר לא עסקו במחקר, הם רק שירתו את החברות ששכרו את שירותיהם היחצ"ניים.

בספר נטען שסייטס, סינגר, נירנברג ורוברט ג'סטרו הציגו רגולציה ממשלתית כצעד לעבר סוציאליזם וקומוניזם. הם סימנו את הסביבתנות כאיום לקפיטליזם של השוק החופשי וטענו כי תגובת-יתר לבעיות סביבה תוביל להתערבות ממשלתית מסיבית בפעילות השוק ובחיי האזרחים. זה חמור מכיון שדחיית טיפול בבעיות סביבה מביאה להחרפתן, וההתנגדות תביא בלית ברירה לאמצעים דרקוניים יותר מהם הזהירו. מדענים אלה שפסלו עדויות מדעיות תרמו לדחייה ולקידום המצב שחששו ממנו.

 

כיום מנצלות חברות רבות גם את העובדה כי זמינות כמויות עצומות של מידע בעידן המידע לא בהכרח מייצרת ציבור ידען. ואף להיפך, רבים צורכים מידע מתווך ומעוות, בבלוגים או מאתרי חדשות מוטים, שמחזקים אמונות ראשוניות או רצויות לתעשייה (כמו שעישון פחות מ- X סיגריות ביום לא מזיק או ששימוש בסלולרי ובוויפיי בטוח כי אין אפקט חימום).  רוב הקהל לא מסוגל לבדוק איכות מידע ולהצליב מקורות. בקבלת המידע יש גם הסחות דעת רבות מאמצעי בידור. (קיימות עדויות כי צפייה בטלוויזיה משפיעה על האינטליגנציה כמו גם על עיצוב ערכים). החברות מחזקות זאת ושותלות טרולים שמגבירים את הבלבול והספק בעובדות ובהוכחות מחקריות. וכל זה בשם אינטרסים כלכליים ופוליטיים, תוך פגיעה בטובת הציבור.

 

אותן טקטיקות משרתות גם את תעשיית הסלולר, כפי שעולה מכתבה בגרדיאן על הקשר הסיבתי בין הסלולר לסרטן, בעקבות מחקר NTP.   (והנה כתבה נוספת של אותם כותבים אמיצים על ההונאה ה"מדעית" של תעשיית הסלולר)

בכתבת התחקיר של הרטסגארד ובואי מתואר מאבק תעשיית הסלולר על דעת הקהל בכוונה:

  • לזרוע ספק במחקרים שמראים כי קרינת רדיו עלולה להזיק לבריאות.
  • לקדם מחקרים שמראים שכביכול אין סכנה בשימוש בקרינה בלתי מייננת ולבסס תפיסה כי אין סכנה בשימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.

זריעת ספק היא מוצר גם של התעשייה הסלולרית והאלחוטית. 

 

טום ווילר Tom Wheeler, נשיא  CTIA (פורום חברות הטלקומוניקציה והאינטרנט) באותם ימים בחר בדר' ג'ורג' קארלו לניהול מחקר על בטיחות שימוש בסלולרי, בעקבות תביעה נגד חברת NEC בנוגע למקרה סרטן לאחר שימוש בסלולרי מתוצרתה. (ווילר הוא כיום ראש  FCC – דוגמא אחת מיני רבות לקשרי תעשייה ורגולציה).

דר' ג'ורג קארלו היה אפידמיולוג עם תואר במשפטים, שפרסם בעבר מחקרים עבור תעשיות שנויות במחלוקת (למשל מחקר שהראה כי יש "רק" סיכון קטן לשתלי סיליקון ומחקר שהמעיט בהתיחסות לרמות "נמוכות" של הכימיקל העיקרי ב"אייגנט אורנג'" – קוטלי העשבים הקטלניים שהושלכו על יערות וייטנאם וקמבודיה והרגו מאות אלפי אזרחים).

לכן נבחר ג'ורג קארלו וקיבל מתעשיית הסלולר תקציב של 28.5 מיליון דולר למחקר ודיווח על התקדמותו ישירות לטום ווילר.   ד"ר לואיס סלסין, מנהל אתר MICROWAVE NEWS, בדק את הנתונים והראה כי המחקר של קארלו התנהל באיטיות תוך כדי השתקת ביקורת בעזרת כסף.

הצוות של קארלו ביצע למעלה מ- 50 מחקרים וסקירה של מחקרים אחרים. 

קארלו הירבה לתקוף את דר' הנרי לאי, מדען שמצא כי קרינת רדיו בתדר  2.45MHZ וברמות שלא גורמות חימום ודומות לרמות חשיפה בשימוש בסלולרי – גורמת לשברים בדנ"א. קארלו אף דרש מנשיא האוניברסיטה, בה עבד הנרי לאי, לפטר אותו משום ש"עבר על פרוטוקולים מדעיים".  (מחקר מ- 2011  – קטעי DNA  פועלים כאנטנה לתדרים אלקטרומגנטיים)

אבל ..  במפתיע .. 

ב- 7 לאוקטובר 1999 שלח דר' קארלו מכתב לבכירי התעשייה וציין כי מצא בעיות משמעותיות לגבי בטיחות השימוש בסלולר.

דר' קארלו, כמדען אחראי, קרא לראשי התעשייה לידע את הציבור לגבי הסיכון בשימוש בסלולר ולסגת מטענתם כי השימוש בסלולר ובציוד אלחוטי בטוח.

בתגובה, השמיץ טום ווילר את קארלו בכלי התקשורת, בתעשייה ובקרב מקבלי ההחלטות.

במטרה לזרוע ספק בממצאים של קארלו, טען ווילר כי:

  • קארלו לא סיפק את המחקרים ל- CTIA כפי שהתחייב
  • המחקרים  לא עברו ביקורת עמיתים ולא פורסמו בספרות מדעית

זה היה שקר. קארלו עדכן את טום ווילר בעקביות על התקדמות מחקריו, שעברו גם ביקורת עמיתים ועמדו להתפרסם בספרות המדעית.

ג'ורג קארלו הביע צער על כי בכירי התעשייה החליטו להגן על התעשייה ולא על הצרכנים.

קארלו חשף כי בכירי התעשייה עודכנו על ידי החוקרים מטעמם כי הסלולרי גורם לסרטן ולנזק גנטי. 

וכמו בהונאות והסתרות פושעות של התעשיות במאבקי הדלקים, עישון, אסבסט, עופרת ועוד .. כך גם בכירי תעשיית הסלולר והציוד אלחוטי בחרו לא לפרסם את המידע, שחשפו החוקרים מטעמם, על הסכנות האפשריות של מוצריהם.  להיפך, תעשיות אלו השקיעו מיליונים בפרסומים כי המדע בצד שלהם, השמיצו את המבקרים כמתחזים, והרגיעו את הציבור כי אין סיבה לחשוש, בעזרת מומחים "מטעם". 

ג'ורג' קארלו המשיך לפעול למען טכנולוגיה בטוחה, אך נרדף ע"י תעשיית הסלולר.

בקישור זה – סיפורו של דר' קארלו והאופן בו התעשיות הסלולריות מפעילות קמפיין שכנוע כי הסלולרי בטוח לשימוש, בדומה להונאות תאגידיות קודמות ולהסתרת נזקים מהציבור 

(כמו תעשיית הטבק ותעשיית דלקי מאובנים המשיכו להסתיר את סיכוני העישון, הזיהום ומשבר האקלים.  וכך היה גם בנושא האסבסט, עופרת בדלק/ צבעים/ צעצועים/ צנרת, תלידומיד, זיהומי מים, קישון, כור, מפרץ חיפה, וכיום במשבר התרופות האופיאטיות בארה"ב שהוגדרו כ"פסוידו-התמכרות פסיכולוגית" להמשך שיווק משככי כאבים חזקים וממכרים ובכך גרמו להתמכרויות ולהמתת דור של צעירים מתאוות בצע קפיטליסטית ועוד)

 

 

בדומה לרופאים שגויסו להרגיע את הציבור כי אין סכנה בעישון  

(ואף להיפך, עישון הומלץ לחולי ריאות כ"מרחיב סימפונות" – התיחסות ההסתדרות הרפואית לרופאים ששירתו חברות טבק, וכתבה על שימוש חברות התרופות ברופאים – מגפת האופיואידים)

כך אצלנו.. פרופ' איתן פרידמן הוא מכחישן נזקים אהוד על התעשייה המזהמת לכל גווניה, כולל הכחשת נזקי הסלולר

ניתן ללמוד רבות מסיפור המאבק בנזקי העופרת שהוספה לדלקים, צבעים, צעצועים וצנרת מים.. למרות ידיעה כי מדובר ברעלן עצבי (מימי רומי העתיקה) – עשרות שנים של מאבק בתעשייה הרסנית ופוגעת


מומלץ מאד לקרוא – תחקיר אמיץ וסיפורו של החוקר האמיץ שיצא נגד תעשיית הסלולר ששכרה אותו כדי לשקר


 

 


האינטרנט של הדברים, כידוע, דורש שדרוג של טכנולוגית דור 4 לדור 5. כך תגדל משמעותית חשיפת האוכלוסייה לקרינה הסביבתית (הגוברת בהתמדה כבר שנים). כך כתוב בעצומה שנחתמה על ידי 236 מדענים מהעולם שפרסמו למעלה מ- 2000 מחקרים משמעותיים בתחום הקרינה. זאת לפי ג'ו מושקוביץ, דירקטור המרכז לבריאות המשפחה והקהילה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ממפיצי העצומה.  ובדומה למה שהתרחש לגבי הטלפונים הסלולריים, טכנולוגיות דור 5 מוחדרת לשוק ללא בדיקות בטיחות מקדימות.

העדר הוכחה חד משמעית כי הטכנולוגיה מזיקה לא אומר שהטכנולוגיה בטוחה !

כאשר יש ספק אין ספק, אומרים המומחים – זו מהות עיקרון הזהירות המונעת. זה עיקרון פרימום נון נוקרה (ראשית, הימנעו מגרימת נזק) בשבועת הרופאים.

ולמרות זאת, תעשית הסלולר משקיעה מאמצי יח"צ רבים כדי למכור לעולם כשל לוגי בעבור נזיד עדשים.

בטיחות הטכנולוגיה האלחוטית שנויה במחלוקת מתחילתה של תעשיה זו.  משך 3 עשורים, מיליארדי אנשים ברחבי העולם מהווים שפני ועכברים בניסוי ענק על הציבור כולו. ניסוי ללא קבוצת ביקורת וללא נטרול משתנים מתערבים (כדי לבחון תוצאות כהלכה).   .. מוכרים לכולם טלפונים סלולריים ומעודדים שימוש נרחב, מגיל צעיר ביותר (כולל בייבי-סנס והתקני וויפיי וקרינת רדיו לתינוקות, וחשיפת עוברים בבטן אמהותיהם) .. הפגיעות אינן מיידיות, רק בעוד שנים יווכחו אם זה גרם לתחלואה קשה .. סרטן או נזק ל- DNA, מוטציות גנטיות, אלצהיימר ואוטיזם, הפרעות קשב, בעיות קרדיולוגיות ועוד ..

והאמת שקשה יותר ויותר להבין את הקשר בין קרינה לתסמינים, גם בקרב נפגעי קרינה, כי כולם מוקפים בקרינה גבוהה מאד, גבוהה מדיי עבור תאי הגוף – 24/7 .. אין מצבים נמוכי קרינה בה ניתן להבחין בהקלה, ורבים סובלים בלי להבין מה הסיבה. בעייתיות המתגברת בהעדר מודעות ציבורית לנזקי קרינה, לתסמינים הקשורים לחשיפה לקרינה ובהעדר הכוונה רפואית לבדיקה הקלה מכל – "דיאטת קרינה"  (לפני בדיקות קשות ויקרות ולפני משככי כאבים).

 

הזמנה לכנס רפואי – השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת – 28-31 ינואר 2021

 

למרות מידע רב ומצטבר על נזקי קרינה ונפגעי קרינה, התעשייה ממשיכה לטעון שהנזקים והתחלואה יכולים לנבוע מגורמים אחרים,  אכן.. כשלא עורכים ניסוי מבוקר, במציאות המורכבת (ומרובת מזהמים שנמצאים באינטראקציה) אין דרך לנטרל משתנים.. וכך ניתן להמשיך להתחמק ממסקנות כואבות ומאחריות.

משך עשורים אלה, חסמה תעשית הסלולר- אלחוט הבנה של ממצאי המדע, בסיוע רשויות וסוכנויות ממשל שהעדיפו רווחים על בריאות הציבור.  ולצערנו, גם בסיוע של עיתונאים וגופי חדשות, שכשלו בחקר האמת עליו הם חתומים. במקום לידע את הציבור מה הקהילה המדעית חשפה' משתפת העיתונות פעולה עם ההסתרה, התעתוע ובלבול הציבור – כך מושגת "הרגעה" המשרתת תאוות בצע.

משך עשורים מתבע ניסוי ענק בבריאות הציבור כולו. ניסוי שמתנהל על כל האוכלוסייה ללא הסכמת הנבדקות והנבדקים, בניגוד לכל אמנה ותפיסה אתית.  ובנוסף, מטה התעשיה תוצאות, משמיצה חוקרים ומחקרים, מפיצה שקרים ויוצרת ספינים ומעוותת תפיסות. זה נעשה בעזרת מקבלי החלטות ופוליטיקאים חסרי הבנה או מושחתים ועיתונאים חסרי עמוד שדרה.

את המחיר נשלם כולנו. חלקנו (כמו חברי קהילה זו) כבר משלמים אותו בגדול.

 

חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שאין סיכון. אמרה דר' אנני ססקו, מנהלת אפידמיולוגיה למניעת הסרטן במכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי (לשעבר), בכנס על סרטן בילדים ב- 2012. (הרצאתה לאחר מחקר NTP בכנס NIH 2018)

ככל שגיל תחילת השימוש הסלולרי נמוך יותר, הסיכון גבוה יותר, הסבירה ססקו – גולגולת של ילדים דקה וסופגת יותר קרינה, בהשוואה למבוגרים. ולילדים יש יותר שנות חיים עם הרבה יותר חשיפה מצטברת לקרינה, שהולכת ונהיית גבוהה.

למבוגרים ולילדים, קרינה אלחוטית עלולה לגרום לסרטן בדרכים עקיפות שאינן ברורות עד הסוף. ההשפעות לא ישירות. קרינה אלחוטית הודגמה כפוגעת במחסום דם מוח (BBB), שהכרחי להגנה על המוח מפני כימיקלים רעילים – מתהליכים בגוף ומהסביבה (למשל מזיהום אוויר ומעישון פסיבי).  נמצא כי קרינה אלחוטית מתערבת בשכפול DNA, שידוע כמקדם וגורם מוכח לסרטן.

 

טשטוש והשתקת נושא הבטיחות של מכשירים פולטי קרינה בלתי מייננת מרכזי בהתנהלות התעשייה.  המחקר ממשיך ונמצאים ממצאים קשים מאד ש"מפריעים" לתעשייה.  בכירי התעשייה "מנהלים משברים" ב"משחקי מלחמה" מול מדענים וחוקרים, שלא הוכשרו ליח"צ ולמלחמות תקשורת (רק שואפים לחשוף אמת ולסייע לבריאות). ראשי התעשייה בכל העולם מתאמים הצפת כיסוי עיתונאי כדי לעוות את תפיסת הציבור לגבי כשלים בבטיחות המוצרים והמחקרים הרבים המצביעים על נזקי הקרינה לבריאות.  פוליטיקאים (כמו כבוד השר יועז הנדל) משחקים לידם וללא חקירה והבנה בנושא, קוראים דפי מסרים מטעם התעשייה.

חברות קטנות רוצות חלק מהבוננזה ומכניסות וויפיי וטכנולולגיה "חכמה" לכל מוצר, לרוב ללא צורך אמיתי, תוך הגדלת החשיפה של הציבור לקרינה בלתי מייננת בסביבת הביתית, שאמורה להיות המבצר המגונן מסכנות החוץ.

וכל זה מתקדם בצעדי ענק, בגלל תאוות הבצע חסרת הגבולות .. אנו בעיצומה של פריסת דור 5 – טכנולוגיה שכלל לא נבדקה השפעתה על הבריאות ובטיחותה.   ניסויים בטכנולוגיה זו לא מאושרים בועדות אתיקה כי "אינה בטוחה" (כפי שמציינת דר' יעל שטיין בקטע הוידאו הבא).  אך טכנולוגיה זו מיושמת בימים אלה על כל הציבור, ללא הסכמה ל"ניסוי" לא מבוקר זה.  זאת, למרות נזקי הקרינה הבלתי מייננת הידועים והמוכחים והתנגדויות מומחים ..

לדוגמא, דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, דר' דברה דיוויס ודר' קווין מוטוס – מתוך "המפצח" עם אושרת קוטלר 2018

 

דוגמא להתערבות בארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי החל מחקר על ההשפעות הבריאותיות של קרינת אלקטרומגנטית ב- 1996 בהתאם להכוונה של ד"ר מיקל רפוצ'לי, ביופיזיקאי אוסטרלי.   רפוצ'לי טען בטופס ויתור הסודיות כי הוא עצמאי מהשפעות התעשיה, אולם מוטורולה מימנה את המחקר. כאשר היה רפוצ'לי ראש תכנית המחקר לקרינה אלקטרומגנטית של ארגון הבריאות העולמי, העבירה מוטורולה 50000$ לשנה למעבידו הקודם של רפוצ'לי – בית החולים המלכותי של אדלייד. בית החולים העביר סכום זה לתוכנית המחקר של ארגון הבריאות העולמי.  כאשר חשפו עיתונאים את שיטת התשלום העקומה הזו – רפוצ'לי הכחיש כי היה בכך כל דופי וטען כי מוטרולה לא שילמה לו ישירות.

התשלום של מוטורולה צורף לתרומות ומימון אחר מהתעשיה, דרך פורום חברות הסלולרי והאלחוטי שהסתכמו ב- 150000$ לשנת 1999 עבור קבוצת המחקר של רפוצ'לי בארגון הבריאות העולמי.

ו .. כצפוי .. רפוצ'לי השתתף בניסוח הצהרת ארגון הבריאות העולמי כי חשיפה לשדות אלקטרומגנטים מתחת לרמות המומלצות על ידי ההנחיות הבינלאומיות לא גורמת לשום השלכה בריאותית.

 

שני איגודי מסחר של טכנולוגיה אלחוטית תרמו 4.7 מיליון דולר ל- מחקר האינטרפון שיזם ארגון בינלאומי לחקר הסרטן, (IARC – תת גוף של ארגון הבריאות העולמי) ב- 2000.  סכום שהיווה כ- 20% מסך  24 מיליון דולר תקציב המחקר.   במחקר השתתפו 21 מדענים מ- 13 מדינות שבדקו קשרים אפשריים בין שימוש בסלולר לשני סוגים נפוצים של סרטן:

  • גליומה.
  • אקוסטיק נוירומה.

הכסף הועבר במנגנון שנקרא "חומת אש", אשר נועד למנוע השפעה של תאגידים על מימון IARC.  לא ברור אם חומת האש יעילה.  "המממנים מהתעשיה יודעים איזה מדענים מקבלים מימון. המדענים יודעים מי מספק את המימון"  הסביר דריוס לסזינסקי, פרופסור לכימיה ביולוגית באוניברסיטת הלסינקי.

התעשיה לא מרוצה ממחקר האינטרפון, שמצא כי המשתמשים ה"כבדים" (דיברו יותר מ- 27 דקות ביום משך 10 שנים) בטלפון סלולרי היו בסיכון יתר של 80% לפתח גליומה.  הממצא הראשוני היה 40% סיכון יתר, אבל תוקן ל- 80% בשל טעות בקבוצת הביקורת.  מסקנת המחקר היתה כי למשתמשים שברשותם טלפון סלולרי יותר מ- 10 שנים בעלי סיכון יתר של כ- 120%.   אולם, המחקר לא גילה גידול בסיכון למשתמשים בציוד סלולרי פחות זמן או שדיברו פחות מ- 27 דקות ביום,   ולא נראה קשר למנינגיומה.

מסקנות המחקר פורסמו ב- 2010,. דוברים מהתעשיה הנמיכו את משמעות התוצאות בעזרת מדענים "מטעם", מומחים לשינוי עמדות שמצאו דרכים ליצור ספינים ולומר חלקי אמת בדרכים יצירתיות, שמעוותת את משמעותם ומבלבלת את הציבור:

Interphone’s conclusion of no overall increased risk of brain cancer is consistent with conclusions reached in an already large body of scientific research on this subject

"מסקנת האינטרפון כי סך הכל אין גידול בסיכון לסרטני מוח עקבית עם מסקנות שכבר הגיעו אליהם גוף גדול של מחקר מדעי על הנושא"  אמר ג'ון וולס, סגן הנשיא ליחסי ציבור של CTIA (ארגון חברות הסלולר-אלחוט והאינטרנט בארה"ב).  "סך הכל" אומר כי חלק ממחקרי האינטרפון לא מצאו סיכון יתר, "סך הכל" משמש להתעלמות ממחקרים שהראו קשר וסיכון יתר.  ספין והטעיה אלה בעזרת ניסוח מתפתל בלבלו גופי חדשות רבים.  וכך, תיעוד מחקר האינטרפון הרגיע את משתמשי הסלולר, במקום להדאיג אותם, שהרי המחקר מצא קשר חד-משמעי לגידולים סרטניים (ומי מהם גולשים/ מדברים פחות מ- 27 דקות ביום?).

למשל,  WALL STREET JOURNAL הכריז כי "מחקר טלפונים סלולריים מעביר מסר פרוע (לא ברור) לגבי הסיכון לסרטן".   “Cell Phone Study Sends Fuzzy Signal on Cancer Risk”   ואילו כותרת  BBC הכריזה "אין הוכחה לסיכון לסרטן מהסלולרי" – “No Proof of Mobile Cancer Risk”.  ..   כן כן, כך עושים ספינים ומטשטשים ממצאים מדאיגים.

כך, 4.7 מיליון דולר מכספי התעשיה לארגון הבריאות העולמי השיגו תמורה משמעותית במאי 2011, כשארגון הבריאות העולמי כינס מדענים בליון שבצרפת כדי לדון בסיווג הסיכון לסרטן בחשיפה לקרינת רדיו מהסלולרי.  התעשייה קיבלה נציגות של 3 מחבריה כמשקיפים בדיונים, ויותר מזה – שני מומחים שמשכורתם מגיעה מהתעשיה השתתפו בקבוצת עבודה שדנה בסיווג הקרינה ומומחים נוספים מטעמה הוזמנו לייעץ לקבוצת עבודה זו.

המהנדס ניילס קוסטר הצהיר כי קבוצת המחקר שלו קיבלה מימון ממספר מכונים ותאגידים ממשלתיים ומדעיים. אבל אחרי שכתב סיכום לממצאי  WHO עבור THE LANCET ONCOLOGY  הירחון הוציא תיקון שמתאר בצורה רחבה יותר את  ניגוד העניינים של קוסטר. שם צוינה קבלת תשלום מפורום יצרני הסלולר, מוטורולה, אריקסון, נוקיה, סמסונג, סוני, GSMA וחברת הטלקום הגרמנית DFUTSCHE TELEKOM.  ולמרות כל זאת, קוסטר השתתף בכל ימי הדיונים.

 

בתחקיר THE NATION הראו גם כיצד תוקפים מדענים שמראים סיכוני בריאות, מתעלמים וממשיכים בפריסת רשתות אלחוטיות.

התעשיה הובילה קמפיין נגד לנהרט הרדל, אונקולוג שבדי שהיה בקבוצת הבדיקה של IARC.  מחקריו של הרדל מצאו עלייה בגליומה ואקוסטיק נוירומה במשתמשי סלולרי לאורך זמן. מחקריו היוו ראיות חזקות בקבוצת הבדיקה של IARC.  הרדל הרגיז את התעשיה כבר ב- 2002, כשטען כי ילדים לא צריכים להשתמש בסלולר.  שני מדענים הקשורים לתעשיה פרסמו מיד, יחד עם הרשות השבדית לקרינה, מאמר ביקורת על המחקרים של הרדל – ג'ון ד. בויס וג'וזף ק. מקלוגלין מהמכון הבינלאומי לאפידמיולוגיה, שהעניק "תמיכה משפטית" ו"יעוץ תאגידי" לתעשיה.  לדוגמא, באותם ימים סיפק המכון הבינלאומי לאפידמיולוגיה שירות עד מומחה למוטורולה בתביעה לגבי גידול מוח.

בליון לא קיבלה התעשייה את התוצאה הרצויה לה, אבל צמצמה נזקים.  חלק מהחברים בקבוצת העבודה טענו כי יש להגדיר קרינת רדיו ברמה 2A, "כנראה מסרטן בבני אדם", אבל קבוצת העבודה הצליחה להסכים רק על הגדרה של 2B, מסרטן אפשרי.   תוצאה שהפסיקה את הטיעון כי אין ראיות מדעיות מבוססות שהסלולריים מסוכנים. ג'ק רוואלי מאיגוד התעשיה GSMA אמר כי "האינטרפטציה צריכה להיות מבוססת על משקל סך כל הראיות"  "interpretation should be based on the overall balance of the evidence”.  הביטוי "סך כל" שוב שימש להקטנת המחקר המדעי המשמעותי שלא תאם את האינטרסים של התעשיה.

מדענים שמומנו על ידי התעשיה לחצו על עמיתיהם, סיפר דריוס לסזנסקי, שהיה חבר בוועדת העבודה של IARC בליון.  לסזנסקי היה עוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד כשנתקל בלחץ כזה לראשונה.  ב- 1999 רצה לחקור השפעת קרינת רדיו ברמות גבוהות מרמות SAR מותרות על ידי הממשל, בהנחה שאולי רמות או רלבנטיות יותר לחשיפה בעולם האמיתי.  כאשר הגיש את הצעת המחקר, טורפד הרעיון על ידי מאיס שוויצקור, ג'ו אלדר וסי-קי צואו, מדענים שעבדו עבור מוטורולה. לסזנסקי ציין כי זה היה חזיון רגיל בפגישות מדעיות. בכל מקרה בו דיווח מדען על השפעות ביולוגיות ברמות SAR מעל הרמות המותרות על ידי הממשל, המדענים המוזכרים שפעלו עבור התעשיה, ביחד או לחוד, קפצו אל המיקרופון כדי לגנות ולהכפיש את התוצאות.

שנה לאחר מכן, מחקר שלסזנסקי הגדיר כ"משנה משחק" גילה כי גם כשהטלפון פולט קרינה ברמות מותרות (באירופה מותרת חשיפה של 2W/Kg), החשיפה עלולה להביא לשיאי קרינה גבוהים פי כמה מהתקן המותר, בנקודות מסוימות בעור, ובתאי דם (שם רמות הקרינה הגיעו ל40W/Kg).  כלומר, תקן הבטיחות הרשמי העלים חשיפה לרמות גבוהות עד פי 20 , בנקודות חמות. אבל מדענים במימון תעשיה חסמו כל הצעה למחקר של השפעות בריאותיות אפשריות במקרים כאלה.

"ידוע כי אם תוצאות המחקר מראות שיש השפעות לקרינה, זרם המימון נפסק" כתב ד"ר דריוס לסזנסקי במאמר מ- 2011.  רשות הבטיחות לקרינה הגרעינית בפינלנד, בה עבד לסזנסקי שנים ארוכות, הפסיקה את המחקר על השפעות ביולוגיות של טלפונים סלולריים ושחררה אותו מתפקידו לאחר שנה.

 

לפי מדענים מעורבים, יתכן שארגון הבריאות העולמי ישקול מחדש את הגדרת הסיכון לסרטן הנגרם מקרינה סלולרית.  ארגון הבריאות העולמי אמר לכתבי  THE NATION כי לפני החלטה יסקור את הדוח הסופי של מחקר NTP – הסוכנות לחומרים מסוכנים (של ממשלת ארה"ב) . תוצאות הביניים שדווחו על ידי NTP ב- 2016 תמכו בהגדרת הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים "כנראה מסרטן" ואפילו "מסרטן ודאי". 

מחקר האינטרפון השווה בין הרגלי השימוש של אנשים שחלו בסרטן, לאלה שלא חלו.  מחקר ה NTP חשף עכברים וחולדות לקרינת טלפונים סלולריים ועקב אחריהם כדי לראות אם הם יחלו או לא.

"יש אפקט מסרטן" הכריז רון מלניק, שתכנן את מחקר NTP.  חולדות זכרים, שנחשפו לקרינה מטלפונים סלולריים, פיתחו הרבה יותר סרטניים. אותו אפקט לא נראה בנקבות.  לחולדות שנחשפו לקרינה היה שיעור ילודה נמוך יותר, שיעור מוות בלידה גבוהה יותר, ויותר בעיות לב מאשר אלו שבקבוצת הביקורת.  האפקט המסרטן התקיים רק בחלק קטן יחסית של החולדות, אבל אחוז "קטן" זה מתורגם למספרים גדולים בבני אדם  "בגלל המספר הגבוה במיוחד של אנשים שמשתמשים בציוד תקשורת אלחוטי, אפילו עלייה קטנה מאוד בשיעור התחלואה…עלולה להיות בעלת השלכות רחבות על בריאות הציבור" סוכם במחקר ה- NTP.

אבל .. בסיקור התקשורתי של המחקר, כתבים המגבים את התעשיה השתמשו בספין המוכר של "צריך עוד מחקר".

"ברצינות, הפסיקו עם הדיווח הלא אחראי על טלפונים סלולריים וסרטן" דרשו כותרות VOX.

"אל תאמינו להייפ" טען וושינגטון פוסט. Newsweek סיכם בפסקה אחת את ממצאי המחקר והקדיש את שאר המאמר לטיעונים מדוע יש להתעלם מהתוצאות.

לקראת ביקורת עמיתים ניכר היה שראש התוכנית מנסה להנמיך את משמעות הממצאים.  NTP שחררה אזהרה לציבור כשפורסמו התוצאות הראשוניות ב- 2016. אבל בשחרור סופי של אותן תוצאות, ג'ון בוצר, החוקר הבכיר הכריז "אני לא חושב שזה מצב סיכון גבוה", כיון שבמחקר חשפו חולדות ועכברים לרמות קרינה גבוהות יותר מהרמות האופייניות למשתמשי הסלולר.

סלסיין (עורך אתר Microwave News) טען כי הנסיגה של ה NTP נובעת ממנהיגות חדשה בארגון – מנהל לשעבר בחברות תרופות, בריאן ברידג', מושפע מלחץ רפובליקנים הידידותיים לבעלי העסקים והתעשיה, לחץ מהצבא האמריקאי שמערכות הנשק שלו מבוססות על קרינה אלחוטית ואידיאולוגיה אנטי מדעית של ממשל טראמפ.  כותבי המאמר שאלו אם המדענים בביקורת העמיתים של המחקר יאמצו את המסקנות האמביוולנטיות שלו או ישנו אותן (המאמר נכתב לפני סיום ביקורת העמיתים שהמליצה להחמיר במסקנות המחקר).

הראיות המדעיות שטלפונים סלולרים בפרט וטכנולוגיה אלחוטית בכלל, עלולים לגרום לסרטן ולנזק גנטי אינן מוחלטות, אבל הן רבות, מתרבות ומתגברות עם הזמן.

בניגוד לרושם העולה מסיקור התקשורת – 90% מכ- 200 מחקרים במאגר הנתונים הרפואי של המכון הלאומי לבריאות על השפעות חמצוניות של קרינה סלולרית (שגורמות לתאי הגוף להשיל אלקטרונים. עקה חמצונית שעלולה להוביל לסרטן ולמחלות רבות) מצאו השפעה משמעותית.  זאת, לפי סקר ספרות מדעית של פרופ' הנרי לאי.  72% מהמחקרים הנוירולוגיים ו- 64% ממחקרים על DNA מצאו השפעה.

נחישות התעשיה הסלולרית-אלחוטית לגבי "האינטרנט של הדברים" , למרות הגידול האדיר בחשיפה לקרינה, מעלה את הסיכונים לבריאות הציבור. שידור בתקנים של 5G ינוע רק למרחקים קצרים (תדרים גבוהים לא יכולים לעבור מכשולים כמו קירות ועצים) ולכן, אנטנות מוקטנות יותקנו בצפיפות (כל 100-150 מ') כדי להבטיח כיסוי וחיבוריות. מאות אלפי אנטנות, אולי מיליונים, בארצות הברית לבדה, הבהיר מוסקוביץ, חוקר מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. "אנשים יהיו בתוך אמבטיה של קרינה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע".

 

חלק מהמדענים ואנשי האתיקה מתיחסים ל"גישת הזהירות המונעת" – לא נדרשת הוכחה חד משמעית של סיכון כדי להגביל טכנולוגיה.  אם הראיות מוצקות מספיק והסיכון גדול, עקרון הזהירות המונעת קורא לעיכוב פריסת אותה טכנולוגיה, עד שמחקרים נוספים ישפכו אור על ההשלכות הבריאותיות.   עצומה של מדענים מנסה לגרום לרגולטורים ממשלתיים לאמץ את עקרון הזהירות המונעת לגבי הטכנולוגיה של דור 5 בסלולר  התקנים הקיימים "מגנים על התעשיה…לא על הבריאות"  מציינת העצומה, שממליצה על עיכוב וביטול הפריסה (של 5G) עד שסיכונים אפשריים לבריאות האדם והסביבה יחקרו באופן מלא על ידי חוקרים עצמאיים שאינם מהתעשייה.

 

אין אפשרות להעריך כמה משתמשים בטכנולוגיה אלחוטית יחלו במחלות כרוניות (ואולי סופניות), יהפכו מוגבלים ויסבלו או יפתחו בעיות נוירולוגיות, פשוט לא יודעים.  אבל זה יותר מנפגעי המגיפה שמשגעת כיום את העולם.

ובכל זאת, מקבלי ההחלטות והתעשייה ממשיכים כאילו ידוע שהסיכון נמוך. בינתיים עוד ועוד אנשים, כולל ילדים ומתבגרים רבים, מתמכרים לטלפונים סלולריים. טכנולוגית דור 5 היא כבר עובדה, בלי בדיקה וזהירות, בדיוק כמו שהתאגידים האלחוטיים אוהבים.

 

 

 

 

מחקר של פרופ’ רוני זגר, מכון ויצמן, 2017 – השפעת שדות מגנטים החל מ- 1.5 מיליגאוס על תאים חיים

סיווג ארגון הבריאות העולמי של שדות מגנטיים בתדר נמוך כמסרטן אפשרי בבני אדם מ- 2001

מחקר לגבי סרטן בילדים – (1979) Wertheimer & Leeper 

Feychting & Ahlbom 1993 – מחקר לגבי סרטן בילדים בשבדיה

מחקרים נוספים בדף סיכום מאתר www.powerwatch.org.uk  – לדוגמא, http://www.powerwatch.org.uk/science/studies.asp#elfemf

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך 

 

ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת

(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)

 

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top