לוחמי כיפת ברזל חלו בסרטן - נזקי קרינה ממכ"מים צבאיים - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

לוחמי כיפת ברזל חטפו סרטן – מהקרינה האלקטרומגנטית במכ"מים הצבאיים. למכ"ם הענק, שפעלו לידו, קראו "הצ'יפסר" או "הטוסטר".

לקראת סיום שירותם הצבאי, או אחרי השחרור .. חלו בסרטן. הם טוענים לקשר בין השהייה בסוללה למצבם הרפואי. בצה"ל מתעקשים שהתחלואה לא חריגה.

תחקיר "ידיעות אחרונות" יפורסם מחר

לוחמי כיפת ברזל שחלו בסרטן: רן מזור, ליאור כהן, אנדריי סימנובסקי, שיר טהר ויהונתן חיימוביץ'

מצולמים בכתבה שירתו במערך כיפת ברזל וחלו בסרטן.

מחקר חדש מחזק את טענות החיילים וקובע כי אחוזי התחלואה מקרב חיילי המערך גבוה במיוחד. בצה"ל מתעקשים על נתונים אחרים ומחקר "משלו" – מתעקשים שהנתון לא חריג.

עשרה מהחיילים מתראיינים בכתבה. חלקם בשלבי תביעה שונים נגד משרד הביטחון. אחרים חלשים מדי להתמודדות עם המערכת. כן כן, לנו, נפגעי הקרינה הבלתי מייננת.. זה ממש מוכר בהחלט חלשים מדי מול המערכת .

רן מזור עבד ליד מכ"ם ענק של כיפת ברזל. כשנה אחרי השחרור אובחן רן עם גידול ממאיר. סרטן עצמות. מהכאבים שפקדו אותו בזמן השירות ברגל ובגב התעלם, אך כעבור שנה וחצי הכאב הפך בלתי נסבל. "ביחידה קראו לי 'הבכיין'" .. אורתופד צבאי שלח אותו לבדיקת MRI. בדיקת מיפוי עצמות לא אושרה. את הבדיקה יעבור מאוחר יותר, אז יתגלה הגידול – אחרי השחרור מהצבא, כשנאלץ לקטוע טיול בחו"ל מרוב כאבים והגיע לאורתופד אונקולוג. הוא נשלח לניתוח מורכב לכריתת הגידול.

"כמות האנשים שחולים בסרטן ושירתו בכיפת ברזל מצריכה בדיקה. כל הגנרלים רוצים לקחת קרדיט על ההצלחה של כיפת ברזל, אבל מה עם לקחת אחריות על החיילים? מי לוקח אחריות עלינו?". כך יהונתן חיימוביץ', בן 31, שהגיע לכיפה אחרי כשנתיים של שירות במערך ההגנה האווירית.

"כשאתה ליד מכ"ם אתה ממש מרגיש את הגוף רותח מבפנים", הוא אומר. "אם אתה מנסה לדמיין מה קורה לאוכל במיקרו, זה היה ממש ככה. אתה מרגיש את החום מגיע בגלים". בגיל 22 התגלה הגידול. "כדור בצוואר בגודל כדור פינג פונג שישב על העורק הראשי ובעצם גרם אצלי להפסקות בזרימת הדם. עברתי כימותרפיה והקרנות". .

שימו לב .. "אף פעם לא מיגנו אותנו בציוד נגד קרינה", אומרת שיר טהר. ואצלה .. הופיע הכאב עשרה חודשים אחרי השחרור .. "זה היה בגב התחתון וברגליים. אובחנתי עם לוקמיה. ידיד שלי, אברהם בן-זקן ז"ל, שהיה אז במערך ההגנה האווירית, בא אליי לבית החולים ואמר לי שגם הוא חלה. הוא אמר לי שהוא מכיר עוד אנשים שחלו בסרטן ושמשהו פה לא הגיוני. לא הקשבתי לו יותר מדי, לא חשבתי שזה קשור לצבא. ואז אחרי שנה חזר לו הסרטן והוא נפטר". .

לבנה לוי היא אמו של עומר הילי לוי ז"ל, חיילת בכיפת ברזל שנפטרה לפני כשנתיים. "היא חטפה את הסרטן תוך שמונה חודשים מהשחרור. לא האמנו, אין לנו שום היסטוריה של סרטן במשפחה. אני זוכרת שהלכתי לבקר אותה בבסיס ושאלתי אותה: 'תגידי, זה לא מסוכן שאתם כל כך קרובים למכ"מים?'. לי זה נראה חשוף מדי". הסרטן התפשט למערכת הלימפה והמצב שלה הוגדר אנוש. היא עברה סדרת כימותרפיה מפרכת, ולאחר 12 טיפולים היה נדמה שהביסה את הסרטן, אך כעבור חודשיים הוא שב ותקף אותה במערכת העצבים. בגיל 23 הלכה לעולמה.

בכתבה המלאה יוצגו עדויות של לוחמים נוספים, ובהם אנדרי סימנובסקי (סרטן לימפומה מסוג הודג'קין), ליאור כהן (גידול בגזע המוח ליד העין) ובן ויסמן (גידול באשך).

הרחבה נוספת, עם דברי פרופ' אליהו ריכטר, הרופא המלווה של קבוצת החיילים והחיילות שנפגעו – בכתבה ב- YNET. בראיון המצולם אמר "יש סימנים שמעידים על קשר בין השירות למצב הרפואי. התקופה בין החשיפה לסוללה להופעות המחלות הוא מאוד מאוד קצר".

ושוב .. "כשאתה ליד מכ"ם אתה ממש מרגיש את הגוף רותח מבפנים. אם אתה מנסה לדמיין מה קורה לאוכל במיקרו, זה היה ממש ככה. אתה מרגיש את החום מגיע בגלים" .

נתון לא פשוט:

ב- 2011, למשל, התגייסו שלושה מחזורי טירונות לכיפת ברזל, בכל אחד מהם כ-80 טירונים. מתוך 240 החיילים האלה לפחות שישה שידוע לנו עליהם חלו בסרטן תוך כדי או מיד לאחר השירות.

עו"ד יונתן שוב מייצג חלק מחיילי כיפת ברזל שחלו בסרטן. הוא מכיר היטב את המצב המורכב בו הם נמצאים, ואת העובדה שלא פעם הם מוותרים על זכותם לתבוע את משרד הביטחון. "באנלוגיה לפרשת צלילת לוחמי השייטת בנחל הקישון המזוהם, אי אפשר שלא להשוות שגם במקרה זה אותם לוחמי כיפת ברזל חשים מבוכה או בושה בבואם למצות את זכויותיהם. אני חושב שבימים אלה של חשבון נפש מטעם משרד הביטחון בכל הקשור לדרכי הטיפול והשיקום של מיטב בניו ובנותיו שנפגעו במהלך ובגין שירותם, יש לשנות את הגישה והיחס בטיפול בתביעה לשם ההכרה הנדרשת באותם נפגעים".

מאחורי היוזמה לאתר חיילים שחלו בסרטן ושירתו בכיפת ברזל – מורן דיטש, מנכ"לית ומייסדת עמותת "זוהר".

תגובת דובר צה"ל:

"צה"ל רואה בבריאות המשרתים חשיבות עליונה ופועל על מנת לשמור עליה ולאתר מקרי תחלואה חריגים. לאחר בדיקה מקיפה לא נמצא שיעור תחלואה חריג בקרב משרתי כיפת ברזל והגנ"א. עם פריסתה של כל סוללה בשטח ובאופן עיתי נבדקת העמידה בטווחים וברמת הקרינה בכל סוללה על ידי בודקים מוסמכים, אשר בוחנים את מאפייני האתר שבו נפרס המכ"ם בהתאם להוראת קצין הרפואה הראשי להגנה על חיילים מקרינה, אשר מחמירה על התקן הקבוע בחוק האזרחי".

עוד אמרו בצבא:

"במהלך הביקורת מנוטרת הקרינה הבלתי מייננת סביב המכ"ם ונבדקים אמצעי בטיחות, כגון שילוט או גידור. גורמי הרפואה בצה"ל, ובחיל האוויר בפרט, ערכו בדיקה מעמיקה על בסיס נתונים רחבים על מנת לבחון את הטענות שעלו בנושא ולבדוק את שכיחות התחלואה בקרב משרתי כיפת ברזל. בסיום התהליך לא נמצא הבדל בשכיחות או בסוג התחלואה בין משרתי כיפת ברזל לגדודי הביקורת בעלי מאפיינים דומים שנבדקו. סוגי התחלואה שנמצאו נפוצים בקרב מאפייני האוכלוסייה שנבדקה"

מחקרים על קרינת רדיו ממערכות מכ”מ רדאר – באתר "ללא קרינה בשבילך"

מחקרים על הקשר בין קרינה וסרטן (קרינה מהסלולר, שהיא נמוכה מקרינת מכ"מים)

פרופ' אליהו ריכטר מדבר על הפגיעה בחיילים

בערוץ 13 "זעקת לוחמי כיפת ברזל" – מתראיין רן מזור שנפגע ועבר ניתוח להסרת הגידול ומומחים

בתחילת התוכנית (1:30-14:40)

חיל האוויר "אין למכ"ם קרינה מייננת" .. אבל זו קרינה בלתי מייננת והיא מזיקה. האם הצבא (שעשה הרבה מחקרי פיתוח נשק בקרינה ופיתח אמצעי מיגון) טוען שקרינה לא מייננת לא יכולה להשפיע ולהזיק?

ועשרות שנים של מחקרים מוכיחים זאת (הארכיון של דר' זורי גלזר מכיל 6,000 מחקרים כבר מלפני חצי מאה)

אבל המומחים מבינים היטב, זה מדי דומה להכחשות ארוכות השנים והמבישות של הנזק לחיילי שייטת 13 שחטפו סרטן ומחלות קשות בגלל הצלילות בקישון המזוהם. גם אז "לא מצאו.. לא ידעו .. לא היו הוכחות.."

לקרינה בלתי מייננת יש השפעות ביולוגיות ונזקים בריאותיים (הגיע הזמן שתשתתפו בכנסים הרפואיים בנושא).

הגיע הזמן להבין שהתקן לקרינה בלתי מייננת (בייחוד קרינת רדיו) אינו מגן על הבריאות (אלא על התעשייה), מדידות הקרינה מתבצעות בצורה לא נכונה. המערכת הצבאית מתכחשת ולא מכירה בנזקים ובנפגעות ונפגעים ותמשיך לא לפעול לצמצום החשיפה ולמניעת פגיעות נוספות. רק כשיכירו בנזקים ובאפשרות לנזקים וימדדו נכון (במדי קרינה מהירים של שיאי קרינה וללא ממוצע) ניתן יהיה לצמצם את החשיפה ולהפחית פגיעות.

ו .. נחזור אחורה ..

עידו אפרתי דיווח ב- 2018 בהארץ על מחקר: מפעילי מכ"ם נמצאים בסיכון ללקות בסרטן מערכת החיסון

חוקרים ישראלים מצאו שכיחות מוגברת של לימפומה ולוקמיה בקרב חיילים חולי סרטן שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה גבוהה

חיילים מפעילי מכ"מ החשופים לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה גבוהה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן, בעיקר בסרטן מערכת החיסון לסוגיו. גם הסיכון שיחלו ביותר מסוג אחד של סרטן גבוה מהממוצע. עולה ממחקר ישראלי שפורסם בכתב העת Environmental Research.

המחקר מצא כי הסיכון ללקות בסרטן הוא גבוה יותר בקרב חיילי צה"ל ועובדי התעשייה הביטחונית החשופים לקרינת רדיו ומכ"מ. העריכו כי החשיפה הגדילה את הסיכון פי 4.5 .

החוקרים זיהו בקבוצות אלה שכיחות גבוהה במיוחד (40%) של סוגי סרטן שונים התוקפים את מערכת החיסון, ובהם לימפומה, לוקמיה ומיאלומה נפוצה.

23% בקרב חולי הסרטן בני אותו הגיל באוכלוסייה הכללית סובלים מסרטן מערכת החיסון.

המאמר פורסם ע"י:

פרופ' אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
החוקר והמהנדס מיכאל פלג מרפא"ל
החוקרת אור נתיב מהאוניברסיטה העברית.

במאמר סקירת מחקרים על 3 קבוצות חולי סרטן מהמגזר הצבאי והתעשייתי — בישראל, בפולין ובבלגיה. כולם נחשפו לקרינה דומה. בשלושת המחקרים בלט שיעור גבוה במיוחד של מחלות סרטן המערכת החיסונית ביחס ליתר סוגי הסרטן.

נמצא כי כ–13% מחולי הסרטן שנחשפו בעברם לקרינה אלקטרומגנטית במסגרת צבאית וביטחונית לקו ביותר מסוג אחד של סרטן, לעומת 3% בקרב כלל החולים בני אותו גיל.

השאלה אם קרינה אלקטרומגנטית מעלה סיכון לחלות בסרטן מטרידה רבים, כתב עידו אפרתי והתייחס לשימוש בטלפונים סלולריים. הוא מציין את הויכוח המדעי הסוער (שנובע מתעשייה עתירת ממון שכמו תעשיות רווחיות אחרות מקדשות את הרווח על פני בריאות הציבור – ראו טבק, אסבסט, עופרת, זיהומי מים, זיהומי אוויר ממפרץ חיפה, תעשיות הנפט ועוד)

במקרה זה מדובר בחולים שנחשפו לקרינה חזקה מזו שלה נחשפים משתמשים רגילים בטלפון נייד. אבל .. הם גם נחשפו בנוסף, לקרינה מהניידים שלהם שצמודים אליהם 24/7 (כמו כולם).

הפרסום מ-2018 המשיך מחקר מ–2011 של ד"ר יעל שטיין, רופאה וחוקרת מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים הדסה, ובהשתתפות פרופ' ריכטר ונתיב. מחקר על 47 חולי סרטן שנחשפו לקרינה — רובם בשירות צבאי ומיעוטם במסגרת עבודה בתעשייה הביטחונית. רובם אנשי מקצוע — טכנאים, הנדסאים ומהנדסים, קישור למאמר

המחלה אובחנה אצלם בגיל צעיר במיוחד — 33 בממוצע, באוכלוסייה הכללית גיל האבחון הממוצע 65.

החולים פנו ליחידה לבריאות תעסוקתית באוניברסיטה העברית כדי להעריך אם מחלתם היא תוצאה של קרינה. המחקר שפורסם ב- 2011 לא הוכיח קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה לקרינה להתפרצות הסרטן, אך דפוס מסוים שאובחן במחקר העלה אז, לטענת החוקרים, את החשד לקשר. .

המחקר מ-2018 התמקד במאפייני המחלות של קבוצת החולים שנחשפו לקרינה, בהשוואה לפרופיל דומה של חולי הסרטן מכלל האוכלוסייה בישראל, מבחינת:

גיל
מין

החוקרים הבחינו כי ב:

שכיחות גבוהה של קבוצת מחלות סרטן הקשורות במערכת החיסון, שבהן אובחנו 19 מתוך 47 החולים.
שכיחות גבוהה יחסית של תחלואה בשני סוגי סרטן — דבר שקרה לשישה מתוך 47 משתתפי המחקר.

החוקרים הסיקו כי המובהקות הסטטיסטית של הנתונים מאפשרת להעריך, שחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ברמה שבה נחשפו אליה הנחקרים מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן פי 4.5 לערך.

"המחקר מראה פירוט מדויק של סוגי הגידולים הסרטניים ואת פרק הזמן שעבר בין תקופת החשיפה ועד לאבחונם", אמר פרופ' ריכטר. "מצאנו שגידולי מערכת החיסון היו הנפוצים ביותר, באופן חריג ביחס ליתר סוגי הסרטן. תקופות החביון (זמן התפתחות המחלה) היו קצרות יחסית, סביב העשר שנים הממוצע, והמחלות הופיעו בגיל צעיר".

לדברי ריכטר, אף שהממצאים תואמים תוצאות של מחקרים דומים בעולם, הקהילה המדעית־רפואית והממסד הביטחוני נוטים להתייחס בזלזול להשלכות של חשיפה לקרינה ולהכחיש אותן. מאידך, בשטח ניתנות הנחיות לצמצום החשיפה. הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית להגברת הסיכון לסרט נידון לא רק בשדה המדעי.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2001, תועדו 134 מקרים של חיילים שטענו כי לקו בסרטן בעקבות עבודתם בקרבת מכשירי מכ"ם — בחילות האוויר, הים, המודיעין והקשר. "במפקדת קצין רפואה ראשית אין מעקב שיטתי אחר חיילים שהתלוננו כי חלו כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו, לרבות אלה שהתלוננו כי חלו בסרטן כתוצאה מהחשיפה", קבע אז המבקר. צה"ל לא בדק את הנושא ולא שינה את עמדתו בנוגע להשפעות הקרינה, שאינה מוכרת כיום כגורם תחלואה המחייב נטילת אחריות, טיפול ומימון של מערכת הביטחון. . תקן הקרינה האזרחי בישראל גבוה פי עשרה מבשווייץ ונמוך פי עשרה בהשוואה לארה"ב, אך התקן לא חל על חיילים ועובדי תעשייה המפעילים ציוד פולט קרינה.

ב–2016 פנו החוקרים לשר הבריאות יעקב ליצמן והציגו בפניו את המידע שהיה ידוע להם אז. לדבריהם, ליצמן ניסה לעזור ודן בנושא עם נציגי צה"ל, אך לא זכה לשיתוף פעולה. . העמדה השלטת כיום בקהילה המדעית־רפואית היא שאין הוכחות של ממש לכך שקרינה אלקטרומגנטית היא גורם מסרטן.

ארגון הבריאות העולמי סיווג, ב- 2011, את הקרינה האלקטרומגנטית כגורם מסרטן אפשרי.

משרד הבריאות פרסם נתונים לפיהם ב–25 השנים האחרונות, שבהן הפך השימוש בטלפונים ניידים אינטנסיבי, לא חלה עלייה בשכיחות גידולי מוח בישראל. טענות דומות עולות גם מפרסומים של הרשויות בארה"ב. מאידך, יש דיווחים ומחקרים ברורים על עלייה בכמה סוגי סרטן – אלה הקרובים לאנטנות בסלולרי .. בעיקר גליומה (סרטן מוח), סרטן בלוטת התריס וסרטן בלוטות הרוק, סרטן שד (בקרב מי שמחזיקות סלולרי בחזייה), סרטני אשך ורקטום (וגם איברי רבייה נשיים) וסרטנים באיזורים הקרובים לאנטנות בסלולרי, בזמן שימוש או בעת החזקתו בכיסים.

ב- 2016 פורסמו תוצאות של מחקר NTP העצום – הקרינה מהסלולר יודעת לסרטן. אין ספק שהקרינה המוגברת מהמכ"מים עושה את זה.

הנה פרופ' סיל סדצקי לאחר פרסום הממצאים הראשוניים

המאמר מ-2011 על סרטן בעקבות קרינה באוכלוסיה צבאית ותעסוקתית

https://www.researchgate.net/publication/260436911_A_sentinel_case_series_of_cancer_patients_with_occupational_exposures_to_electromagnetic_non-ionizing_radiation_and_other_agents

המחקר לגבי החיילים שנפגעו עורר תגובות חלוקות.

כמו תמיד במאבק הארור והארוך עד שמכירים בנפגעות ובנפגעים .. עשרות שנים ומאות אלפי גופות והרבה תביעות ועוד נדרשים עד שיש הכרה ולתעשייה יש יותר כסף לעו"ד ול"מומחים" ולמחקרים "מטעם"

גם ב- 2018 בצה"ל טענו כי לא נעשה בו שימוש בקבוצת ביקורת וכי החוקרים לא מדדו קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת ממכשירי חשמל ורדיו שבהם נעשה שימוש תדיר בחיי היומיום. ועוד נטען כי לפי הפרסום העדכני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן, קרינה אלקטרומגנטית בספקטרום של גלי רדיו אינה מוגדרת מסרטנת ודאית לאדם, וכי ממצאי המחקר עומדים בסתירה לידע שהצטבר בנושא ולפיו לא נמצא קשר משמעותי בין חשיפה לקרינת רדיו לבין סרטן.

וכמובן .. מי צוטט? .. ה"מומחה מטעם" המוביל שמכחיש כל נזק בשירותה התעשייה המזהמת פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקו־גנטית בבית החולים שיבא, "קשה להסיק מסקנות ממדגם של 47 נבדקים, שמהם חלו 19 איש בסוגי סרטן שונים זה מזה. בנוסף, צוות חוקרים זה מוכר מן העבר באג'נדה שמטרתה הוכחה בכל מחיר שקרינה בלתי־מייננת היא מזיקה". .

עורכי המחקר טענו כי המאמר מראה מובהקות סטטיסטית של 19 החולים, בדומה לממצאים שעלו גם במחקרים אחרים בישראל ובחו"ל. לדבריהם, הקרינה אכן מסרטנת ויש לספק מיגון מתאים לעובדים ולחיילים ולצמצם את חשיפתם אליה.

פרופ' סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, מצדד בחוקרים. "המחקר אכן מחזק את הטענה שקיים קשר בין חשיפה לקרינת רדיו ומכ"מ ובין סיכון מוגבר לסרטני מערכת החיסון". לדבריו, המחקר מדגיש את הצורך להפעיל ביתר אדיקות את עיקרון הזהירות המונעת בקרב חיילים ועובדים בתעשייה הביטחונית. "הצבא אימץ את המלצות ותקני הגנת הסביבה והם עושים לא מעט כדי לעמוד בהם, כולל בצוללות ובמתקנים צבאיים שונים. אם צריכה לצאת איזושהי המלצה לגופים ביטחוניים בעקבות המחקר, הרי היא שימוש במכשירים למדידת חשיפה לקרינה (דוזומטר) והקפדה על קיום הנהלים וביצוע הדרכות. לפחות חלק מהחשיפה לקרינה מקורה בעצלות או בחוסר הקפדה על אמצעי זהירות".

מדובר צה"ל:

״צה"ל רואה חשיבות רבה בהגנה על בריאות החיילים ומבצע בקרה על נושא קרינת הרדיו, בהתאם לכללי הבטיחות והתקינות בישראל, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה. מדידות קרינה תקופתיות מתבצעות ביחידות והציוד נבחן על פי תקני חשיפה מחמירים. נדגיש כי לא נמצא קשר בין תחלואה לקרינת רדיו״.

לצערנו,

הצבא מתעלם כבר שנים רבות מנזקי קרינת רדיו לחייליו. בקהילה שלנו יש מספר חיילים שנפגעו. אך, הצבא מסתתר מאחורי התקן, שמגן על התעשייה ולא על הבריאות. התקן השערוריתי של ICNIRP (תקן תעסוקתי של גוף מוטה תעשייה). כך ממשיכים להיפגע חיילות וחיילים מהקרינה ה"בלתי מייננת". לאחר פגיעה בהם, הם ננטשים ללא הכרה וללא סיוע או פיצוי.

מדידה נכונה של קרינה (שיאי קרינה ולא ממוצעים) בעזרת מדי קרינה מהירים (ולא מדי הקרינה האיטיים של מודדי קרינה "מוסמכים" שמפספסים פולסים שעלולים להיות פי 1000 יותר מהממוצע) היתה מזהה מקורות קרינה ואזורים שמסוכן לשהות בהם. הרחקת החיילים מאיזורים אלה וציוד מיגון נכון היו מצמצמים את חשיפת החיילים והחיילות לקרינה ואת כמות הפגיעות.

על הצבא מוטלת חובה לשמור על בריאות החיילים והחיילות. החובה מוסרית, אך גם תפקודית (שימור יכולת פעילות מיטבית לאורך שנים ומניעת הרתעה של מתגייסים חדשים להגיע לחיילות אלה). יש להכיר בנפגעות ובנפגעים, לסייע בטיפול (ובמניעה) ולפצות על פגיעה ונזקים בריאותיים.

וחובה על הצבא לפעול לצמצום חשיפה לקרינה !

אבל הצבא (כמו גם התעשייה וממשלת ישראל) עושה בדיוק את ההיפך.. כבר עשרות שנים. והצבא יודע על פגיעות מקרינה בלתי מייננת. הם חקרו את הנושא כבר לפני עשרות שנים, כולל פגיעות ושימוש בקרינה ככלי נשק "לא קטלני". בדי המיגון שלנו יוצרו ע"י הצבא במקור, לא בשביל נפגעי הקרינה, אלא כדי להגן על ציוד.

הצבא הולך אחרי התעשיה, שפועלת לפי הנחת יסוד שגויה שלקרינת רדיו אין השפעות בריאותיות חוץ מחימום. לכן, ממשיכים לבנות מכשירים ומערכות שיגרמו לחשיפה גבוהה מאוד לקרינה, שתביא להשפעות ביולוגיות ובריאותיות ניכרות. נזקים שהתעשייה וגופי התקינה לא מכירים בהם. התקן, כאמור, מגן על התעשיה ולא על הציבור. על התעשיה להכיר בנזקים ובהשפעות הביולוגיות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת וקרינת רדיו בפרט. ניתן לפתח מוצרים ומערכות שיזיקו פחות.

תביעה נגד FCC (גוף התקינה האמריקאי) לגבי דור 5 בסלולר וקרינה מלאכותית והעדר עדכוני תקנים למרות אלפי מחקרים והוכחות על נזקים בריאותיים של קרינה, משך עשרות שנים – קישור

נפרט שוב ..

ב- 2018 מצאו פרופ’ אליהו ריכטר והמהנדס מיכאל פל ג והחוקרת אור נתיב תחלואה חריגה בעובדים עם מערכות קרינת רדיו צבאיות, בין השאר בכיפת ברזל. החוקרים הראו מספרים חריגים של נפגעים.

חולי סרטן שעבדו או שירתו בעבר בסביבת ציוד מכ”מ וציוד צבאי פולט קרינת רדיו:

חלו יותר בסרטני מערכת החיסון
חלו יותר בריבוי סרטנים
הסרטן התגלה בגיל צעיר בהרבה

בהשוואה לאוכלוסיות חולי הסרטן הכללית.

במחקר נכללו 47 חולי סרטנים, שעבדו או שירתו ביחידות או תעשיה בפיתוח, תחזוקה והפעלה של ציוד צבאי פולט קרינת רדיו רבה. לדוגמא, מכ”מים צבאיים. מתוכם:

19 חלו בסרטני מערכת החיסון (בלוטות) – כ40%, בהשוואה ל23% בציבור הכללי
6 חלו ביותר מגידול ראשי אחד – כ12.8% בהשוואה ל2.8% מהציבור הכללי
גיל הגילוי הממוצע היה צעיר מאוד – 33 לעומת 65 בציבור הכללי

בוצעה השוואה של תוצאות המחקר עם מחקרים דומים מהעבר, בכולם אחוז החולים במערכת החיסון הייה גבוהה יחסית לאוכלוסיה. בתרשים – אחוז החולים בסרטנים של מערכת החיסון במחקר ובמחקרים דומים

המחקר הישראלי פורסם ב- 2018 בכתב העת Environmental Research – קישור למחקר על נפגעי חשיפה תעסוקתית וצבאית לקרינת רדיו כגורם לסרטן. :

חברתנו עדית אהרון, נפגעת קרינה שעברה כבר 4 ניתוחי מוח להסרת גידולים ממאירים (גליומה) כתוצאה מקרינה סלולרית .. בתוכנית “המפצח” של אושרת קוטלר ב- 2018 (תחקיר לקראת פריסת דור 5)

פרופ’ סיגל סדצקי והצוות שלה חקרו את עדית לאורך זמן, תשאלו על הרגלי השימוש שלה בסלולר והחתימו אותה על סודיות. ולא רק אותה, אלא את כל שאר הצעירים עם סרטני מוח שטופלו באותן שנים בתל השומר. רובם כבר נפטרו. אלה שחטפו גליובלסטומה נפטרו מהר יותר.

פוסט על הקשר לסרטן מוח (ותביעה משפטית)

משפחה תובעת את ענקיות התקשורת על הסתרת סיכוני הסלולרי שגרם לסרטן מוח

וקשר לסרטן שד

שוב נמצא קשר בין הסלולרי לסרטן – עו"ד דפנה טחובר תובעת תשובה מ- FCC מדוע לא משנים תקנים

ועוד על הקשר לסרטן שד

הסלולרי וסרטן – והפעם סרטן שד

סיכום מחקר ה-NTP: קרינה בלתי מייננת גורמת לסרטן גם ללא אפקט חימום

מחקר NTP – קרינה בלתי מייננת גורמת לסרטן גם ללא אפקט חימום

ויש עוד הרבה מחקרים על נזקי קרינה בלתי מייננת – חלק קטן בעברית באתר "ללא קרינה בשבילך"

מחקרים על תחלואה מקרינת רדיו – קישור

מחקרים על הקשר בין קרינה סלולרית לסרטן – סיכומים בעברית אתר "ללא קרענה בשבילך"

על מחקר NTP

חולדות שנחשפו לקרינה סלולרית ברמה נמוכה, מספר שעות בכל יום נטו לגידולים מסוג שוואנומה בלב.

הממצאים מוכיחים שקרינה בלתי מייננת יכולה לגרום לנזק בריאותי גם ברמות שאינן מחממות רקמות.

מחקר NTP היה מחקר עצום וארוך (14 שנים, 25 מיליון דולר), שנערך בשירותי הבריאות האמריקאיים NIH, בגוף ממשלתי – The National Institute of Environmental Health Sciences – NIEHS. התוצאות פורסמו לפני גמר ניתוח הממצאים. הסיבה לפרסום המוקדם – תדהמת החוקרים, שלא ציפו למצוא השפעות מזיקות לקרינה הסלולרית הבלתי מיננת.

התוצאות החד-משמעיות כבר בניתוח הראשוני, גרמו לחוקרים לצאת לציבור ולהזהיר במסיבת עיתונאים, עקב הזעזוע והחשש לבריאות הציבור.

פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מ- 2019, היא מומחית לחקר קרינה, אפידמיולוגיה וסרטן

פרופ' סיגל סדצקי התראיינה על מחקר ה- NTP הגדול לאחר הפרסום הראשוני ב- 2016.

ציטוטים מדברי פרופ' סדצקי בראיון לכאן 11 על מחקר ה- NTP :

".. מחקר מאד מאד גדול, מחקר שעבדו הרבה מאד שנים כדי לוודא שהוא יהיה מחקר נכון, שלא יהיה בו אפקט חימום, .. שיבדוק באמת את הקרינה ולכן, זה מחקר שהתוצאות שלו מאד חשובות"

".. עד היום היה מחקר מאד גדול בבני אדם, מחקר האינטרפון שאמנם בוצע לפני לא מעט שנים, הוא הסתיים בשנת 2005. התוצאות שלו הראו חשד להשפעה מסרטנת, השפעה על גידולי סרטן וגידולים בעצב השמע,.. והמחקר הגדול והטוב שנעשה כעת אישר את ממצאיו והראה השפעות לאותם גידולים בעכברי מעבדה. .. כעת ברור שהטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן"

"אם באמת התלבטנו, אנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן.. כעת צריך לחשוב מה עושים מבחינת רגולציה, מבחינת תקינה, מה עושים בבתי ספר"

"בינתיים אני יכולה להגיד לאנשים תרחיקו את הסלולרי.. הטלפון מסרטן""הקרינה מזיקה"

"תרחיקו את הילדים, שהם אוכלוסייה רגישה להתפתחות סרטן".

הראיון של פרופ' סיגל סדצקי לכאן 11 מ- 2016 (לאחר ניתוח מלא וביקורת עמיתים – הממצאים חוזקו ופורסמו סופית ב- 2018)

דר' רון מלניק על המחקר

תקציר מחקר NTP

סיכום וקישורים שעדכן עמיר בורנשטין לאחר פרסום ממצאים סופי 2018

סקירה קצרה וחלקית על סוגי הסרטן שנקשרו לסלולרי – עמיר בורנשטין

ב"הארץ" 2009 – דיווח על עלייה בשיעורי סרטן בלוטת התריס בישראל – החוקרים חושדים בקשר לסלולר