שיקום בתי גידול (REWILD או התפראות) וריפוי בטבע

חודשים אני מתעסקת בשיקום פינת החורש הסמוכה לבית שרכשתי (ועדיין לא ניתן לעבור לגור בו עקב בעיות רבות)

אותו חורש טבעי שנתן לי חיים (כשהגעתי בקריסת מערכות כתוצאה מרגישות קיצונית לקרינה ב- 2015)

אותו חורש נמוך קרינה וסבוך, שנשרף (בסוף 2016) ומאז לא מטופל דיו, עקב קשיי תקציב ובעיות מועצה

ואני .. אני מזניחה את השיפוץ ההכרחי בבית (כדי שאוכל סופסוף לעבור ולנסות לגור בו) .. משחקת באדמה, נוטעת, שותלת, מסקלת .. מסדרת תוך למידה מהו חורש ארצישראלי, אלו זנים מתאימים לתנאי קרקע ואקלים, מה אפשרי ומה כדאי, באלו מרחקים ואיך

סוחבת באוטו הקטן צמחים מהמשתלה, בה עונים לי בסבלנות על השאלות האיטיות והמבולבלות (נזקי תפקוד קוגניטיבי בגלל חשיפה לקרינה בדרכים ומהסמרטפונים, וויפיי ואנטנות גם במשתלה, כמו בכל מקום)

חופרת בידיים, מסמנת באבנים שאני גוררת ממרחקים, בונה טרסות משברים ואשפת בנין שהושארה בחורש ברשלנות (וחוצפה)

והנה .. אני מגלה שאני חלק מתנועה שנקראת 'התפראות' ריווילדינג REWILD או REWILDING (בשונה מאד מההתפרעות האנושית הרגילה שהביאה להכחדה ההמונית)

ואם כל אחת ואחד יעשו זאת ליד הבית, גם בערים, החיים יהיו בריאים וטובים יותר, רגועים יותר

הטבע משתקם מהר במקומות בהם מחזירים תנאים הולמים לבתי גידול כמו .. בעמק בית שאן – שם דן אלון הצפר מעורב בתהליך כתבה של גיא קוטב מדקה 62:45 https://www.kan.org.il/Item/?itemId=121704

על ריווילד אירופה https://rewildingeurope.com/

 

בפיסת החורש הקטנה שלי לא נראה כמו בצילום, אבל משובב נפש.  .. שואפת לאט. ריאותי מתמלאות שמחה.  רעש הכביש נמוג בין ציוצי ציפורים ורשרושי עלים, האפור לבש ירוק זרוע כתמי צבע של פריחה, ריח דלקים ופיח הפך לניחוח עלווה, מגע האספלט ומדרכי הבטון התחלף ברוך אדמה ולחלוחית עשב תחת כפות רגלי היחפות  ..  עורי מצטמרר מהקרירות הרעננה, אוזני מזקפות, עיני נפקחות, נחירי מתרחבים. לו ידעתי לזהות צמחים יכלתי לטעום עלים, אז כל חושי היו סופגים את חווית היער שכה משרה שלווה עליזה וערנית  ..

ואני נזכרת ב"מקלחות יער" ובעץ עם החטוטרת שאהבתי ללטף בילדותי, כשעברתי ברחוב בלוך בתל-אביב.

"מחבקי עצים" היה כינוי לעג, אך בימי הקורונה קראה ממשלת איסלנד לציבור לטייל ולחבק עץ. רשות היערות האיסלנדית המליצה על חיבוק של חמש דקות לפחות פעם אחת ביום, בכל יום.

ולמעשה, הרבה לפני סגר הקורונה, הועברה המלצה זו לאזרחי העולם.

 

שי דנון מסביר למה כדאי לחבק עצים, ולפחות לנגוע בהם.  רלבנטי מאד לנפגעי קרינה – גראונדינג (קרקוע או הארקה) 

 

על גראונדינג  והנחיות קרקוע

דר' גרגר – מדוע מקלחת יער מעודדת תאי הרג טבעיים (במערכת החיסון)

.

כשנכנסים ליער, חשוב לזכור – לאט. 

פעילות פיזית מתונה מומלצת, תוך הגברת תשומת לב, פתיחת הלב וכל הערוצים.  

זו מסורת יפנית עתיקה בשם שינרין-יוקו, שכונתה "מקלחת יער" ב-1982.  

האפקט הבריאותי של מקלחת היער, על הגוף והנפש, היה ידע עממי, תרופת סבתא. אך בעשורים האחרונים זיהו חוקרים השפעות בריאותיות "מוכחות".  כולנו זקוקים לזה, כך בנתה אותנו האבולוציה. החזרה לטבע היא תגובה לחיים במקומות סגורים  (עד המאה ה- 19 כמעט כל אוכלוסיית העולם חיו בקירבה לטבע – 97%). והיום הרוב סובלים מהפרעת חסך בטבע.

מקלחת היער היא הפסקה בשגרת החיים, פעילות איטית בין העצים מתוך מודעות חושית. לא רק לצאת מהעיר, אלא גם לכבות את הסלולר.

בן פייג', מדריך תרפיית יער בלוס אנג'לס (אשכרה יש כזה מקצוע), מבחין בין המנהג היפני ל"שהייה ביער" – העדר תכלית. מטרת הליכת שינרין-יוקו היא פיתוח מודעות לכל שניתן לראות, לשמוע, להריח כשנעים באיטיות.  זהו ניתוק מלחצי היומיום.

בארה"ב הקפיטליסטית, המייצגת את מוגבלות האדם המודרני שרוכש כל דבר, נפתחו מרכזי הדרכה ותרפיית יער. אבל מומלץ לעשות את זה בחינם – פשוט לצאת לטבע, להתרווח, לההיפתח לסביבה, לחדד חושים ו.. להבריא.

ביפן מסלולי הליכה למקלחת יער מוגדרים לפי תרומתם לבריאות. קיימות 60 תחנות תרפיית יער והמסלולים מדורגים לפי בדיקות דם ומחקרים.  ביפן ובקוריאה תרפיית יער היא חלק ממערכת הרפואה וביטוחי בריאות. התועלת הבריאותית של שהות מודעת ביער הוכרה רשמית.

מחקרים הוכיחו כי שהייה בטבע מפחיתה מתחים ומביאה לרווחה.  אבל .. בשינרין-יוקו הכוונה לשהייה דווקא ביער, בנוכחות עצים. חוקרים בדקו מה ביער משפיע על הביולוגיה שלנו, בשונה משהייה בשדה או על חוף הים.  ד"ר קינג לי, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניפון בטוקיו ונשיא החברה היפנית לרפואת יער, הוא לוקח נבדקים להליכות שינרין-יוקו, ועורך להם בדיקות דם. לאחר מקלחת יער נמצאה עלייה בכמות "תאי הרג טבעי" אשר מחסלים תאים סרטניים. זו הוכחה לשיפור חיסוני. יומיים לאחר מקלחת היער אפקט מגיע לשיא, שנמשך כשבוע. למרבה הפליאה, רמה גבוהה מנקודת הפתיחה נמצאה לאורך חודש. כלומר, מקלחת יער פעם בחודש תשמר פעילות תאי ההרג הטבעי ברמה גבוהה יותר – זו רפואה מונעת, אומר החוקר, שאף זיהה:

  • עלייה בתחושת אנרגיה, שמחה ומטיבציה.
  • הפחתת לחץ דם.
  • ירידה בהורמוני מתח וברמות חרדה ודיכאון, ברגשות שליליים ככעס, ובתחושות בלבול ועייפות.
  • השפעה מיטיבה על הורמון המעורב במטבוליזם ובשריפת שומן.

נערכה השוואה לטיולים באתרים עירוניים, אך אלה לא גרמו לתוצאות דומות. כלומר, לא ההליכה או ה"יציאה" תרמה להשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות שנמדדו.

המערכת האקולוגית ביער מורכבת והשפעתה ההוליסטית קשה לפירוק והבנה. נמצאו בעצים ובאוויר היער מולקולות ממשפחת ה- Phytoncides.  תרכובות כימיקלים נדיפות אלו מהוות את "ריח היער". הן נמצאות גם בחלק מהירקות, כגון: שום ובצל, ופועלות להגנה על הצמחים מפני מזיקים. משערים שהן מרכזיות בפעילות תאי NK.  קיומם מוכר למדע מ-1928.  לי סבר כי הם משמעותיים באפקט של מקלחת היער והפיק מהן שמנים אתריים.  כשבחן את השפעתן במקומות סגורים, מצא שהיא דומה לזו המתרחשת ביער, אך לא באותה עוצמה. להערכתו, חוש הריח דומיננטי בתהליך וכי לכל עץ אפקט שונה, הוא משער כי ניתן לקבל 50%  מהאפקט באמצעות שמן, אך טיול ביער יעניק 100%. בקבוקון שמן אתרי מהעצים עולה מאות דולרים, בדומה למוצר זה (וזה לא כולל את המחיר הסביבתי של ייצור, אריזה, שינוע וכדומה), ..  אז עדיף לצאת ליער.

 

אורך המסלול צריך להיות לפחות 5 ק"מ וההליכה איטית (לפחות 4 שעות).  שטח היער וצפיפות העצים חשובים – ככל שהם גדולים יותר האפקט גדל. אם אפקט ביער אמיתי מתקיים בטיול חודשי, בפארק עירוני מרובה עצים נדרשים טיולים יומיים, תוך הקפדה על נשימות עמוקות ונינוחות. אפשריות שתייה ואכילה וגם קריאה, אבל מומלץ לקרוא ספר מודפס ולא דיגיטלי, ולא לגלוש בסלולר. השהייה ממוקדת בפתיחת חושים וקשיבות (מיינדפולנס) לטבע – ספיגת חווית היער במלואה.

ההאטה מסייעת לספוג את התרכובות. אבל פעולת כימיקלים אלה לא מסבירה את כל ההשפעות הבריאותיות.

סקירת מחקרים באוניברסיטת אילינוי זיהתה השפעות האור הבהיר, יונים שליליים באוויר, נופי טבע וצלילי טבע מרחיבי לב.  פרנסס מינג קאו טענה כי אפקט מצטבר יכול להיות גדול, גם אם הגורמים האינדיבידואליים משפיעים מעט.

 

לא ניתן לשחזר את סביבת היער באופן מלאכותי, לטענת דר' קינג לי. האווירה השלמה חשובה ולא ניתן ליצור סביבה דמויית יער.  יערות גדולים שמביאים לתועלת מקסימלית לא זמינים לרובנו. וגם כשיוצאים למקלחת יער פעם בחודש, חשוב לאתר דרכים לשילוב מגע בטבע בשגרה,

מחקר מאוניברסיטת בריטיש קולומביה גילה כי תשומת לב לפיסת טבע קטנה מעניקה רווחה. זה לא יתן את כל התועלות של מקלחת יער, אבל זה מומלץ.  הולי-אן פאסמור, ד"ר לפסיכולוגיה, ביקשה מנבדקים לתעד במשך שבועיים איך חלקות טבע שנתקלו בהן השפיעו על מצב רוחם, בהשוואה לקבוצה שתיעדו השפעת חפצים מעשי ידי אדם. המשימה כללה צילום מה שתפס את תשומת ליבם לצד תיאור מילולי של הרגשות שהתעוררו. נמצא יתרון גדול ברווחה הנפשית בקבוצה שנתבקשה להתיחס לחלקות טבע, כמו עץ ליד תחנת אוטובוס ברחוב הומה. ההשפעה החיובית שעץ אחד יכול לחולל מדהימה, לפי החוקרת.


.

עוד .קישורים לגבי מקלחות יער – בעברית:

https://www.eol.co.il/articles/1006

https://liva.co.il/nature-for-health/

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%98_%D7%99%D7%A2%D7%A8https://daliaresnitzky.com/blog/forest-bathing/

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5440008,00.html

.


צמחים מסוגלים לתקשר במגוון דרכים.

ב-1983 דווח כי שתילי עצי מייפל צעירים הפעילו מערכות הגנה כשנחשפו לעצי מייפל שנפגעו כתוצאה מאוכלי עשב.  ההשערה כי הצמחים 'הזהירו' אלה את אלה נדחתה בלעג בקהילה המדעית, עד שב- 2000 הראה ריצ'רד קרבן מאוניברסיטת קליפורניה כי צמחי טבק סמוכים לצמחי לענה שעליהם נקטפו, פיתחו חסינות לבעלי חיים הניזונים מצמחים. תרכובות אורגניות נדיפות שהשתחררו מצמחי הלענה נקלטו בצמחי הטבק ואלה החלו להתגונן.

תקשורת צמחית בעזרת תרכובות אורגניות נדיפות מתרחשת דרך האוויר, אך ניסוי בסקוטלנד ב-2009 הוכיח שצמחים מעבירים מסרים גם דרך שורשיהם.  כדי למנוע מעבר תרכובות אורגניות דרך האוויר, הוחזקו הצמחים במכלי פלסטיק והחוקרת קישרה בין השורשים עם פטרייה. אחד הצמחים נחשף לכנימות. כשהכניסה לכלי הצמחים כנימות וצרעות שטורפות כנימות, הצמח שהיה קשור דרך השורשים לצמח שנפגע מהכנימות, גילה חסינות כלפיהן וגם משך את הצרעות. זה לא קרה בצמחים שהוחזקו כקבוצת הביקורת. החוקרת הסיקה כי צמחים שנפגעים מעבירים מסרים לא רק דרך האוויר, אלא גם דרך השורשים. צמחים בסביבתם קולטים אותות אזהרה ומפעילים מנגנוני הגנה – פליטת חומרים דוחים כלפי כנימות ופיתוי בעלי חיים שטורפים את הכנימות. משמעות המציאות היא שצמחים אינם פסיביים, אלא חיים ומתקשרים. וכנראה לא רק אזהרות מטורפים, אלא מרכלים על מזג האוויר (התראת בצורת) ועל משפחה (מסרים לצמחים קרובים גנטית).

עדיין לא יודעים איך המסרים מועברים, נקלטים ומפוענחים – השפה שלהם. יארמו הולופאינן, אקולוג מאוניברסיטת מזרח פינלנד, טען כי תרכובות אורגניות אינדיבידואליות הן כמו מילים, שמתחברות למשפטים. לא יודעים מה האותות הנדיפים אומרים ואיך הם נקלטים. אך ברור כי צמחים מדברים. אחת ההשערות היא שהתקשורת היא תוצר לוואי של פעילות שלא כוונה לתקשורת, כמו דחיית מזיקים או משיכת חרקים שתוקפים מזיקים.  השערה אחרת היא שצמחים לא מתכוונים להעביר מסרים לצמחים אחרים, אלא משתמשים בתרכובות האורגניות לתקשורת פנימית. בניסוי פלטו צמחי לענה שנפגעו אותות כימיים שסייעו לחלקים בריאים בצמח להתגונן. צמחים אחרים 'צותתו' לצמחי הלענה וקלטו את האזהרה.

השערה מעניינת היא שצמחים פיתחו תקשורת מדאגה למשפחתם. כשבדקו תקשורת בין צמחי לענה מקורבים גנטית ובין צמחים שלא מקורבים, גילו יעילות גבוהה יותר בהעברת אותות בקרב צמחים עם קירבה גנטית. דר' קרבן טען כי לא סביר שצמחים מסגירים מידע למתחרים אפשריים, אלא זה יתרון לקרובי משפחה.

בתחילת המאה ה-21 עדיין המדענים מטילים ספק בטענת מוניקה גליאנו, מאוניברסיטת פרת' באוסטרליה, כי צמחים מתקשרים באמצעות סאונד. שורשי תירס שגודלו במים יצרו קולות הקלקה. כצלילים באותו תדר הושמעו לשורשים, הם הגיבו בהתעקלות לעבר הסאונד. התוצאות שימשו כהסבר ההגיוני ביותר לניסוי של גליאנו, בו חסמה את אמצעי התקשורת הידועים של צמחים – אוויר ושורשים – ועדיין שתילי פלפל צ'ילי קלטו מסרים משתילי שומר סמוכים.

צמחים מייצרים צלילים שאדם לא יכול לשמוע, לטענת קארל טן קאטה מאוניברסיטת ליידן בהולנד, אך לא זוהה מנגנון הקליטה ואם צמחים קולטים סאונד. אך פתיחות לרעיונות "מוזרים" מתחילה בקהילה המדעית ויש שמנסים לפצח את הקוד הכימי ומנגנון הקליטה שלו בצמח, זה יכול לשנות יחסי אדם- צמחים ופענוח שפת הצמחים. המסה הביולוגית של כדור הארץ נשלטת בעיקר על ידי בקטריות ואחריהן צמחים. פענוח שפתם תפתח בפנינו רשת תקשורת גלובלית שאיננו מסוגלים לדמיין.

 

ואם כבר עצים .. בשממה של האי מג'ולי, על גדות נהר בצפון הודו, נטע ג'אדב פיינג עץ ב- 1979.  ומאז נטע ונטע, התמיד ונטע. היער שנטע בידיו, מכסה היום 5,500 דונם,והפך למערכת אקולוגית עצמאית בלב שממה. בעלי חיים רבים (כולל פילים וטיגריסים) נמשכים ליער החדש.  הצלם ג'יטו קאליטה חשף את סיפורו ושאל "מה יוכלו לעשות  10 פיינגים או 100, או 1,000 פיינגים?"

מג'ולי הוא אי הנהר הגדול בעולם. עונת המונסונים גורמת לשיטפונות שסוחפים ושוחקים את הקרקע, וכתוצאה מכך האזור איבד 50% ממסת האדמה שלו במהלך המאה שעברה. מדענים צופים שבעוד 20 שנה האי, בית ל-150,000 בני אדם, עלול להיעלם כליל.

קאליטה מבלה הרבה בצילום הטבע באי.וב-2009 חקר איזור שומם ונדהם לגלות במרכזו יער עבות. פיינג חשב שהצלם הפולש הוא צייד בלתי חוקי ותקף אותו, אך כשנרגע, סיפר על מעשיו, שנועדו לפתור את בעיית היעלמות האי. העצים ששתל עוזרים להחזיק את הקרקע ומונעים ממנה להיסחף בשיטפונות. שורשים אוחזים בגושי האדמה.

בהתחלה כל נטיעה היתה מורכבת ודרשה זמן רב. התנאים בסביבה לא היו אופטימליים. אבל עם נחישות והתמדה, היער "תפס" והחל לספק את הזרעים ולקיים מערכת אקולוגית שלמה. מלאכתו של איש היערות הפכה קלה יותר והוא נהנה למראה הקרנפים והצבאים, בחלקת הטבע הפראית שיצר בעצמו.  בתפיסתו האדם הוא עוד גורם במערכת החיים ועליו לשמור עליה.

 

גראונדינג  – ריפוי הגוף בעזרת מגע באדמה חשוב במיוחד לנפגעי קרינה

 

הטבע הוא מקור מרפא גדול. חיבור לטבע הכרחי לבריאותנו.

בימי המגיפה שבעיצומה אנחנו כיום, חזר ועלה ויטמין D –  ויטמין “השמש”.

מצטברות עדויות כי מעט וויטמין D בדם נקשר לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה.  מחקר הראה שכמויות אדירות של הוויטמין מיד עם הכניסה לבית החולים למשך שבוע, הפחיתו שיעורי אשפוז בטיפול נמרץ ותמותה. ברחבי העולם מומלץ ויטמין די כחלק מהטיפול בקורונה.

(ויטמין די חשוב מאד לספיגת סידן בגוף ולחיזוק מערכת חיסונית. הוא הכרחי לרגישים לקרינה ולכימיקלים).

 

דר' הרלינג שואל:

  • נכון להמליץ על בדיקת רמת וויטמין די בדם לכלל האוכלוסייה? תוספת לכל מי שרמתו בדם נמוכה מסף מסוים?
  • מה הסף האופטימלי של רמת ויטמין D בדם? ולאיזה רמה מומלץ להגיע?
  • האם לקחת “ליתר ביטחון” תוספת וויטמין די, גם בלי לעשות בדיקה? ובאיזה מינון?

הדעות מנומקות לכל הכיוונים, דר' הרלינג עונה "אני לא יודע".

הרפואה השמרנית נוטה לסייג כל המלצה לגבי וויטמין די בטענה שהמחקר עוד לא ברור דיו. מאידך, נטילת וויטמין D כתוסף פשוטה, זולה ולמעט ממקרים נדירים ביותר נטולת סיכון כשהמינון היומי פחות מ – 5000 יחידות ביום. (ד”ר פאוצ’י, ה”רוני גמזו” האמריקאי נוטל וויטמין זה על בסיס יומי).

הרפואה הפונקציונלית, הפחות שמרנית, ממליצה לכולם להיבדק ולפי התוצאה להחליט אם וכמה לקחת..אבל לא יודעים מה הרמה האופטימלית בדם אליה יש לשאוף. לא יודעים מה קורה לרמת הוויטמין בחורף בו החשיפה לשמש יורדת, לא יודעים עד כמה וויטמין די נספג (יש שונות גנטית אדירה בין אנשים ויש עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים על הספיגה והמטבוליזם של ויטמין די כמו משקל הגוף, גוון העור, היכולת לספוג שומנים ועוד) לא ניתן לעקוב בזמן אמת אחר רמות הוויטמין בדם (במחקר הספרדי כלל לא בדקו את רמת הוויטמין די בדם לאורך הניסוי).

את תשומת הלב מפנה דר' הרלינג לגיבורה האמיתית, שבזכותה הגוף מפיק ויטמין D – השמש!

קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי והראשוני של אנרגיית החיים. אנרגיה זאת נקלטת על ידי צמחים ובעלי חיים ומניעה כל תהליך ביולוגי.

השמש, שבעבר היתה אלה, התקבעה במנטליות הקולקטיבית כגורמת לסרטני עור ולפגיעה אסתטית בעור (כתמים, קמטים, עור יבש ומקולף…).   רוב האוכלוסייה משתדלת להימנע מחשיפה לשמש ומורחת על העור מסנני קרינה..

מחקרי השנים האחרונות מגלים שרימו אותנו – חצאי אמיתות הם שקרים.

למדנו שחשיפה לשמש גורמת לסרטן עור, למלנומה. לא !   (סיכום דבריו של דר' הרלינג)

המחקר מראה חד משמעית כי חשיפה נאותה לשמש מפחיתה במידה ניכרת שכיחות של מחלות רבות, כולל סרטנים שכיחים יותר מסרטן העור (סרטן השד, סרטן המעי הגס ועוד) ..  ו.. למעשה, כל מחלה כרונית שכיחה מקושרת לחשיפה לשמש.   המחלות הידועות ביותר בהקשר זה הן אוסטיאופורוזיס ודיכאון.

חשיפה לשמש חיונית ליצירת עצמות חזקות וחיונית ביותר לתפקוד ולמצב הרוח שלנו.

בארצות עם חורף ארוך וחשוך כמו בסקנדינביה שכיחה ביותר מחלת הדיכאון העונתי (SAD-SEOSANAL AFFECTIVE DISORDER) שהטיפול בה הוא על ידי חשיפה לאור, שכיחות מקרי התאבדות עולה בחורף. מחקר באוסטרליה הראה שחשיפה נאותה לשמש גורמת לעלייה של עד פי – 7 ברמות הסרוטונין במוח הנבדקים ולעלייה תואמת במצב רוחם.

הרפלקס המיידי לקשר חשיפה לשמש לרמות ויטמין די (ולכן לקחת תוסף ויטמין די), כותב הרלינג וזועק – לא !

(רפלקס שנגרם עקב שנות חשיבה רפואית פרמקולוגית צרה ולא תפיסה בריאותית הוליסטית)

כך מאבדים את ההקשר הרחב יותר – קרני השמש מפעילות מנגנונים פיזיולוגיים רבים וחשובים אחרים.

חשיפה לשמש קריטית לוויסות השעון הביולוגי שלנו.

קרני השמש גורמות לשחרור מוגבר של מולקולה מאד חשובה מהעור לזרם הדם –  מולקולת NO – NITRIC OXIDE. ..  שקריטית לבריאות כלי הדם לוויסות לחץ הדם ולתפקוד מיני גברי. מולקולת NO אנטי ויראלית.  עלייה ברמת מולקולה זו בגוף המתרחשת בחשיפה נאותה לשמש, תורמת (גם) להגנה בפני ווירוסים, אבל להרבה הרבה יותר.

בתחילת החורף גם עור רגיש ולבנבן ניתן לחשוף בבטחה לשמש בכל שעות היום. בקיץ הישראלי הלוהט יש להיחשף בהדרגה ובאיטיות וכתלות בגוון העור – גוון עור לבן ממוצא צפון אירופאי נוטים להישרף בשמש ומומלץ להיחשף בהדרגה לפרקים קצרצרים תוך הגנה בבגדים וכובע.

ההשפעה המיטיבה של השמש על בריאותינו מפורטת בספר “חבקו את השמש” בהוצאת פוקוס.

דר' הרלינג – המלצות בסיסיות לנטילת וויטמין די:

  • כדאי לבדוק רמת וויטמין די בדם (וגם תפקודי כליה, רמת סידן ורמת PTH) בהשוואה לבדיקות קודמות.
  • לכוון לרמה של 40  (ננוגרם לסיסי, יש שונות ביחידות המידה בין קופות החולים) לערך.
  • במחלות אוטואימוניות, בפיברומיאלגיה, והרגישות לקרינה ולכימיקלים (!) מומלץ להגיע לרמות גבוהות יותר שיכולות להיטיב, אך דרוש פיקוח רפואי הדוק.

כדי להגיע לרמה בדם של 30 מספיקה רק חשיפה לשמש, ללא תוספים.  קרני השמש צריכות לפגוש לפחות 30 אחוז משטח העור בשעות הצהריים, למשך כ-10-30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע.

אם החשיפה לשמש היא בשעות מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מהצהריים, או באנשים עם גוון עור כהה יותר עד שחור – יש להיות חשופים יותר זמן לשמש כדי להגיע לרמת ויטמין D הרצויה. אנשים בגיל השלישי סובלים מירידה בייצור וויטמין די ולכן כדאי להם לתסף ליתר ביטחון.

חשוב להימנע מ-“כוויות שמש” שכן אלו מקושרות להעלאת סיכון למלנומה.

כשאין חשיפה לשמש – דר' הרלינג ממליץ על נטילת תוסף וויטמין D בטיפות או בכדורים במינון של מספר אלפי יחידות ביום (3000-5000). חשוב לבדוק לאחר מספר חודשים את רמת הוויטמין די בדם כדי לראות אם המינון הוא מספק.

 

דר' מרקולה, דר' אבני, דר' גרגר, דר' קרת ואחרים ממליצים (בעקבות מחקרים) על תיסוף כמויות גדולות של ויטמין D, גם כשיש חשיפה לשמש, אך בעיקר כאשר נמצאים במבנים, מכוסים בגדים ולא נחשפים מספיק לשמש.

 

בשמש יש גם סכנות – כמו סערות שמש ורוח שמש .. בצילום סערת שמש חזקה שפגעה בכדור הארץ ב-22 ביוני 2015. (מקור: נאס"א)

 

אך עבורנו השמש היא מקור לבריאות ולשיפור.

השמש ידועה כמסייעת להפחתת תסמיני רגישות לקרינה, אצלי בטוח (הכי טוב בשילוב עם רגלים יחפות על האדמה).

השמש היא מנוע ייצור מלטונין, שמופרש בלילה וידוע כ"מתקן" נזקי קרינה (נוגד חימצון חזק).

 

כמו בויטמין D, גם במלטונין ובכלל ..

לפני נטילת תוספים, מומלץ תמיד להפעיל את הדרך הטבעית:

מלטונין נקבע על ידי שעון הטבע – השמש.

אור UV בעיניים קובע מקצבים ביולוגיים ורמת ייצור מלטונין.

מלטונין נוצר מטריפטופן. אנרגיה בטריפטופאן תזרז ייצור מלטונין.  אור UV נותן לטריפטופן יותר אנרגיה ומווסת קצב ייצור מלטונין באמצעות נוירונופסין (OPN5).  בטווח הקצר זה מוביל ליותר סרוטונין זמין (טריפטופן הולך לסרוטונין לפני מלטונין).   חשיפה לאור טבעי בעיניים, מעלה רמת סרוטונין. זה מווסת מצב מלטונין בלילה,

אור UV עוזר לייצור סרוטונין ומווסת שעון ביולוגי. וכתוצאה – בלילה האנזימים שמייצרים מלטונין בבלוטת האיצטרובל פועלים וזה מאפשר המרת הכמות הגבוהה של הסרוטונין למלטונין.

מלטונין "נוצר" בעיניים בבוקר ע"י אור UV  – חובה לקבל אור UV בעיניים כל יום, כדי לקבל מקסימום כמות מלטונין בלילה.

איך?

פשוט.  לצאת החוצה בין 9 בבוקר לצהריים, לחשוף עיניים לשמש, ללא משקפיים, חלון, עדשות וחוצצים אחרים וכל זה – לפחות – 5 דקות.

לא להסתכל על השמש, רק להיות בחוץ, באור טבעי.  עדיף בתנועה, ותנועת עיניים.

ובשביל ויטמין D החשוב מאד – בצהרים לחשוף מקסימום עור ל- 15 דקות, רצוי איזורים עם תאי שומן כמו בטן וגב. אבל גם זרועות ופנים עם שומן וזה טוב.

 

 

 

מעט על מלטונין.

לפי המחקר .. יש גם הגנה מנזקי קרינה על המוח – אומגה 3 + מלטונין

אין זו המלצה לקחת תוספים ולא התוויה. כל נטילת תוספי תזונה דורשת ייעוץ מקצועי והתאמה אישית. בהצלחה

פוסט על מלטונין

 

והמלצה מעשית

הכנת הבית ללמידה מרחוק ולעבודה מרחוק בבית רק ברשת קווית (שהיא יציבה ומהירה וללא קרינה) ולא בתקשוורת אלחוטית שמזיקה לבריאות     (תודה לעמיר בורנשטין על המדריך)

 

 

קריאה מומלצת:

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך 

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top