ככל שנה, נאחל ..
שנת לימודים מוצלחת ונמוכת קרינה
שנה של הקשבה לתלמידות ולתלמידים שנפגעו מקרינה, או ש"סתם" לא רוצים להמשיך להיפגע מקרינה
אבל .. האמת היא ש .. שנת הלימודים תהייה מלאת קרינה, מוצפת בקרינה גבוהה מדי משלל מכשירים "חכמים" ומשדרים אלחוטיים שנושאים התלמידות והתלמידים, צוותי ההוראה והתשתיות בבית הספר ובסביבתו. וש .. הקשבה אין והכרה אין והתחשבות וסיוע אין למי שכבר נפגעו.מוסדות הלימוד השונים, ככל המרחבים הציבוריים הפכו למלכודות קרינה, בעידוד הממשלה , משרד החינוך, התעשייה, התקשורת והציבור.
ילדות וילדים, שנפגעו מקרינה ופיתחו רגישות לקרינה, זקוקים לצמצום חשיפה לקרינה.
אולם, במצב הקיים אין אפשרות כזו (בניגוד ליכולת הימנעות מגלוטן/ לקטוז/ בוטנים ואגוזים כולל בעזרת סייעות). בית הספר הוא מלכודת קרינה עבור תלמידות ותלמידים אלה, למרות תסמינים שעלולים להיות מכאיבים, קשים ומגבילים (כולל פגיעה בתפקוד קוגנטיבי ונוירופסיכיאטרי). רבים אף לא מודעים למקור הסבל ובעיות התפקוד הקוגניטיבי (קשיי למידה, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז). אלה שכבר מודעים לכך שכאבי הראש, או הדימומים מהאף, תסמינים כמו טינטון או נימול או חוסר מוטיבציה וחולשה קשורים לחשיפה הרבה לא רק למסכים, אלא לקרינה הנפלטת בחיבור אלחוטי – בבית לא נחשפים לקרינה. כאשר יש מודעות לרגישות לקרינה לומדות משפחות לחווט את הבית ונמנעות משימוש בציוד סלולרי ואלחוטי. כך, רמת קרינת הרדיו נמוכה. הבעיה היא שבמדינת ישראל הסיכוי כי בקשות, תחינות או מאבקים כדי לקבל סיוע מבית הספר ומשרד החינוך (כמו גם ממערכת הרפואה) נמוך מאד. וכך, כל שהייה בבית הספר גורמת לתלמידות ותלמידים רגישי קרינה לסבול מתסמינים, בגלל חשיפה לקרינה הרבה. הסיכוי שבית הספר יכיר ברגישות זו ויפעל לצמצום החשיפה לקרינה – אפסיים. ולצערנו, הגישה היא שהרגישות מומצאת ודימיונית. תיוג ההורים כהזויים ומשוגעים (תוך איום לבחון כשירותם) קל יותר מהכרה בבעיה תפקודית סביבתית זו ומהגשת סיוע. כשיבינו .. כמות הנפגעות והנפגעים תהיה עצומה.ציוד אלחוטי וסלולרי שיכול להיות בתוך גן ילדים או בבית ספר
- מכשירים סלולרים של הצוות
- מצלמות אבטחה אלחוטיות
- ראוטר אלחוטי – WIFI
- טאבלטים אלחוטיים
- ציוד מחשבים אלחוטי
- מכשירי חשמל אלחוטיים (למשל בר מים עם וייפיי, או מדיח עם וייפי, או מקרר עם וייפיי)
- תנור מיקרוגל
מקורות קרינה נוספים שעלולים להשפיע על מוסד לימודים
- אנטנות סלולריות
- תשתית עיר חכמה
- אנטנות שידור אחרות
- מוני חשמל סלולריים
- מוני מים אלחוטיים
- משדרים צבאיים
- שנאי חשמל(שדה מגנטי)
- תשתיות חשמל(שדה מגנטי)
מקורות קרינה נוספים שלא קשורים במוסד לימודי ועלולים להשפיע על חשיפה לקרינה של תלמידים וצוותי הוראה
- הסלולרים של ההורים
- הסלולרים של תלמידות ותלמידים (עשרות בכל כיתה)
- הציוד הסלולרי והאלחוטי בבית
- הקרינה בבית ממקורות חיצוניים
“כשעושים לי רע זה פשע, אבל כאשר אני עושה לעצמי רע זה בסדר”,
מנסח עמיר בורנשטיין הלך רוח של רבים בציבור.
רוב בני האדם מתיחסים בחומרה לרע שעושים להם, ובאדישות לרע שהם עושים לעצמם, כותב עמיר. רבים שואלים אותנו לגבי מקורות קרינה בבית הספר, או שמשפיעים על בית הספר. מקורות שברוב המקרים הם זניחים יחסית להשפעה שהם עצמם גורמים לה. עמיר נותן דוגמא של אם ששואלת על קרינה בגן הילדים, בעוד כל הבית שלה מלא בציוד אלחוטי והיא צמודה לסלולרי כל היום. הורים ששואלים לגבי הקרינה מהוייפיי בבית הספר כאשר הם ציידו את הילד שלהם בסלולרי חכם משדר ומקרין כמעט כל הזמן.
אנחנו נגד שימוש בוייפיי בבית הספר, ונגד שימוש בסלולרי בבית הספר, ונגד הפריסה של מוני חשמל חכמים ומשדרים, אבל הקרינה מכל אלא זניחה יחסית לקרינה מהסלולרים שלכם ומהציוד האלחוטי שלכם.
זה בולט בקבוצות של מוחים נגד אנטנות סלולריות. התקינו להם אנטנה בשכונה, והם צודקים, יש עכשיו יותר קרינה סביבתית. ואני נגד העליה בקרינה הסביבתית הזו. אבל הם לא מוכנים להבין שזו אותה קרינה כמו מהסלולרי שלהם, ובעצם השימוש בסלולרי שלהם , הם מקיימים את הצורך בעוד אנטנות סלולריות. אז אנטנה מול הבית זה רע? וסלולרי מקרין זו לא בעיה? רוב הציבור לא מודע לנזקים ובינתיים הרוב לא מרגישים את הכאבים ולא סובלים מתסמינים (או לא יודעים לקשר להשפעת החשיפה לקרינה הסביבתית הרבה). לכן, הרוב נוטה להאמין שהשימוש האישי הוא בסדר ולא מסכן את בריאותכם. הממשל וגופי הבריאות בארץ ובועלם, כרגע דוחים כל הכרה בנזקי הקרינה. באותו זמן הם ממשיכים לאשר ולפרוס עוד ועוד טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות. המציעות שונה. והנזקים מתקיימים גם אם לא מכירים אותם וגם אם לא מרגישים אותם. ויש השואלים “האם זה חוקי להתקין מונה חשמל חכם 3 מטר מגן ילדים?”. ובכן, זה לא רק חוקי אלא שהחוק והממשלה מחייבת התקנתו, בהנחה שהקרינה לא מזיקה.מתקינים מוני חשמל משדרים גם במקומות גרועים יותר, כמו בתוך בתים או צמוד לחדרי שינה. אין כל התיחסות להשפעות הקרינה. התקנים גבוהים ומאפשרים גם חשיפות פי 10000 גרועות יותר. כן, זה חוקי , ויש הרבה דברים חוקיים ומקובלים אחרים שהם בלתי הגיוניים כאשר מבינים שיש נזקים לחשיפה לקרינת רדיו ברמות נמוכות. למשל:- וייפיי WIFI בביתי ספר
- סלולרי בבתי ספר
- סלולרי לילדים (בכללי)
- שימוש בסלולרי בשטח ציבורי
- שימוש בסלולרי בתחבורה ציבורית
- אנטנות סלולריות מול בתי תושבים
- אנטנות סלולריות בתוך בתי חולים
- אנטנות סלולריות על בינייני ממשלה
- ועוד הרבה מקורות קרינה שמשדרים כל הזמן
יש מה לעשות – צמצום חשיפה לקרינה מתחיל בבית
מומלץ לצמצם חשיפה לקרינה – להתחיל במקום בו הכי קל לצמצם חשיפה, בבית. רכשו מד קרינה ותראו מה אתם עושים לעצמכם. הפסיקו את השידורים בבית ועברו לשימוש בטכנולוגיות חוטיות. תצרו לפחות בבית סביבה נמוכת קרינה , לילדות ולילדים שלכם וגם לכן, לכל המשפחה. מד קרינה – https://www.4ehsbyehs.co.il/product/cornet-ed98qpro5g/ מדריך צמצום חשיפה ראשוני – https://www.norad4u.co.il/guidesh/short-exposure-reduction-guide/ מדריך חזרה לקווי – https://www.norad4u.co.il/guidesh/return2wired/מערכת החינוך מתמודדת בעידן הסמרטפונים עם הרבה אתגרי למידה וריכוז, עם אלימות גוברת ותסמינים נוירופסיכיאטריים רבים הקשורים לשימוש בניידים (קרינה ולא קרינה).
(מקור נוסף לגבי תסמינים רגשיים הקשורים לשימוש הגובר בניידים) אבל .. בבתי ספר רבים מדי המערכת אלחוטית (וויפיי) ובכל כיתה עשרות סמרטפונים ומכשירים משדרים פועלים – הקרינה גבוהה ולא אפשרית לתלמידות ותלמידים שנפגעו מקרינה, או עם נטייה גנטית/ הצטברות חשיפות סביבתיות שעלולים להיפגע דיווח של חבר רגיש לקרינה .. "שלחתי הבוקר את בנותי ( 8 ו- 10) ליום הראשון בבית הספר. הן היחידות בכיתות שלהן בלי סלולרי (הן מזכירה לי את זה כל הזמן ואני מזכיר שלהן יש מחשב אישי). בית הספר עוטר בשלל קשתות בלונים בכניסה, לכבוד ילדי כיתה א'. וגם עשרות טלפונים סלולריים ושעונים חכמים בכל כיתה, כולל את של הצוות, עם משדרי WIFI בחלק מהכיתות, ועם פנלים סלולריים על הכבלים הממירים והמונים המשדרים שלהם (לפחות על מבנה אחד) – מלכודת קרינה. רציתי לשלוח את בתי המוכשרת לבית ספר טוב בהרבה, כי משעמם לה בבית הספר הרגיל. אבל בית הספר המדעי למחוננים וסקרנים ממוקם מול אנטנות חזקות, באיזור ממוקרן מאד. אני בדילמה. בתי הספר הפכו למלאי קרינת רדיו. חוק קרינה חינם (חובה) . בית ספר בריטי חויב להנגיש את המוסד החינוכי לתלמידה רגישה לקרינה – הלוואי אצלנו המציאות – תלמידות ותלמידים רגישי קרינה בסבל של תחילת שנת לימודים קודמת במוסדות חינוך עתירי קרינה ילד רגיש לקרינה ותלאותיו במערכת בה כל כך רצה ללמוד ולא יכל מרוב כאבים ובעיות זיכרון וריכוז בגלל הקרינה והנה מכתבו של פרופ' אליהו ריכטר בענין ילדים רגישי קרינה לצערנו, בכל שנה, מיד בהתחלת הלימודים יש דיווחים של כאבים לתלמידות ותלמידים נפגעי קרינה, בגלל המערכות האלחוטיות שהותקנו בבתי הספר (רגישות לוויפיי).כאבי ראש שמופיעים רק בבית הספר – דיווח על אמא לילדות רגישות לקרינה צילום מסך מתוך כתבה של "רשת", בהנחית אברי גלעד, 2016 – "המיוחדים: איך אנחנו הורגים את עצמנו – קרינה" https://13tv.co.il/item/documentary/season-01/episodes/zbuid-468588/
מהי רגישות לקרינה בלתי מייננת EHS .. או אלרגיה לוויפיי, או אלרגיה לחשמל .. כפי שלעתים קוראים לזה ובהזדמנות זו ..
נודה לרופאי הילדים העירניים, שהבחינו בנזקי קרינה ובתסמיני רגישות לקרינה, כשחקרו וגילו כי המטופלים עם התסמינים החריגים מגיעים מ:
- איזורי מגורים ו/או בתי ספר מול אנטנות.
- לאחר התקנת רשת אלחוטית וויפיי בכיתותיהם.