זמזום מקווי חשמל ו .. יוני קורונה

עברתי לבית חדש ומצבי מידרדר.  מאז נפגעתי מקרינה, בכל מעבר בית אני נתקלת במפגעים חדשים, שגורמים להחרפת מוגבלותי. ושוב עלי לחקור וללמוד ולפתור, זה לוקח זמן וזה קשה ומייגע. לעתים זה לוקח יותר זמן ולעתים זה לא פתיר (לצערי, כבר חולצתי במצב קשה מכמה בתים).

והפעם .. קשה.  אני שומעת נורא חזק את הצפצוף הגבוה של החשמל, זה מתעצם מאד בשעות שיא צריכה, וקשור אצלי להופעת תסמינים פיזיים ונוירופסיכיאטריים מגבילים ולחולשה.  בבית הזה איני היחידה ששומעת את הזמזום המטריד (כולל לא רגישי קרינה) – קווי המתח מול חלוני, בגובה שלי.  אבל .. לא כולם שומעים את החשמל (ניתן למצוא הדגמות באינטרנט – כדי להדגים להם).

הסבר שהציע עמיר בורנשטיין (מדובר כרגע בתיאוריה וכל הסבר דורש בדיקות ומדידות) ..

הזמזום שנשמע מקווי חשמל הוא פריצה של מתח על המבודדים.

קו המתח מחובר לעמוד דרך מבודדים מקרמיקה. כך ניתן לנגוע בעמוד עצמו ואין מתח.  המבודדים מתלכלכים מאבק, גשם ובוץ.

דוגמאות למבודדים

בין חלקיקי הזיהום שמתישבים על המבודדים נוצרות פריצות מתח – פעם כן ופעם לא. זה גורם לרעש האופייני לחשמל (צפצוף גבוה/ זמזום) – ככל שיש יותר זרם יש יותר רעש.

בשעות שיא צריכת החשמל (בעיקר בערב אחרי הדלקת אור ברחוב, חגים ושבתות) – כשנמצאים בבתים, במיוחד בקיץ ובחורף (מזגנים וחימום) –  יש יותר רעש מקווי החשמל.

פריצה זו יוצרת גם יוני קורונה. (ולא, ממש לא קשור לנגיפים, למחלות מדבקות, סגרים או מגיפת COVID שסבלנו מהם בשנים האחרונות).

 

מהי קורונה?

מילולית הכוונה להבזק אור (פוטון) בתחום האולטרה סגול העמוק. במשמעות המורחבת קורונה היא התפרצות נקודתית של אלקטרונים בהשפעת שדה חשמלי.

שדה חשמלי מאיץ אלקטרונים חופשיים, שמתנגשים במולקולות אוויר ניטרליות. במהלך היינון נפלטים פוטונים לאוויר, ככל שהשדה החשמלי גדול יותר כך מפל האלקטרונים גדל ובמקביל מתעצמת הקרינה הנפלטת.

 

יוני קורונה נוצרים באוויר על ידי קווי כוח ושנאים:

מחקרים בבריטניה ושבדיה הראו כי קווי מתח 160, ו- 400 קילו וולט משרים שדות מגנטיים חזקים בתדר רשת החשמל, שתורמים להתפתחות סרטן בקרב תושבי הסביבה.

בנוסף, הם גורמים (בעיקר בתנאי לחות) ליצירת יוני קורונה באוויר –  יונים של חמצן הדומים לרדיקלים חופשיים, שגורמים נזקים חימצוניים בתאי הגוף (דרך נשימה).

נזקים אלה בולטים בחימצון של קרומי תאים שומניים, חלבונים בתאים וב- DNA בגרעיני תאים.

יוני קורונה עפים ברוח. במחקר בבריטניה נקלטו יוני קורונה אפילו במרחק של 5  קילומטרים מקווי המתח (ובמקום אחר – במרחק 7 ק"מ).

יוני קורונה גרמו למחלות נשימה, בעיקר בקרב ילדים (אסתמה ועוד), מחלות עצבים, סרטן, ותחלואה נוספת.  שיעורי הסרטן היו גבוהים במרחק של 600 מטרים מקווי הכוח, בעוד השדה המגנטי מגיע רק עשרות מטרים.

יוני קורונה נחשבים גורמי סיכון לסרטן ולמחלות נשימה גם במבוגרים. ליד קווי מתח ושנאים גדולים ובתוך מתקני חשמל, ריכוז יוני הקורונה גבוה מאשר בשטח פתוח והעובדים במתקנים אלה חשופים ליונים אלה, עליהם אין פיקוח ואין תקן לבטיחות והגנה.

מדענים מאוניברסיטת בריסטול  העריכו כי השפעות יוני קורונה על בריאות האדם גרועה ומשמעותית וקיימות לפחות 400 מטר מקווי כוח.

נזקי חימצון מיוני קורונה עלולים לגרום בשלב הראשון מחלות נשימה, ועם זמן מתפתחות עלולות להתפתח מחלות סרטן, בפרט סרטן ריאות.

קשר סיבתי למחלות הנגרמות על ידי יוני הקורונה, הודגם על ידי פרופ' דניס Henshaw מבריטניה ופרופ' אנדרס Albohm משבדיה, בגוף הוכחות גדול, שהוכר על ידי מועצת בטיחות הקרינה של בריטניה.

יוני קורונה מהוים מצע לחלקיקי זיהום אוויר, שמצטברים ומתלכדים עימם. כך, נוצרים "אשכולות זיהום" הנישאים ברוח.  שילוב קווי מתח וזיהום אוויר הוא שילוב שכיח למדי בעולמנו ומזיק מאד.

זה נוסף לנזקים מקרינה בתוך הבתים, שהינה חמורה הרבה יותר. ילדים והורים שחשופים לקרינת סלולרים ווויי-פיי 24/7.

אני תוהה לגבי מקום מגורי החדש  ..  רוחות מביאות לכאן כימיקלים מאסדת הגז, מאתר חגית ומשאר אתרי התעשייה ועורקי התחבורה (וריסוסים ודישון איזורי חקלאות) מסביב ..  זיהום אוויר בתוספת קירבה לקווי מתח – בעייתי לבריאות. שילוב זה קיים היום באיזורים רבים ויש מקומות שיותר (ליד תחנת אורות רבין – בחדרה ובמערב פרדס-חנה יש כנראה חשיפה גבוהה.

מומלץ להימנע מבנייה חדשה, במיוחד של בתים, בתי ספר, פעוטונים וכו' בטווח של 300 מטר מתח קווי מתח גבוה ולהטמין קווי מתח שכונתיים באדמה.

מידע זה מבוסס על מאמר של דר' זמיר שליט"א.

http://www.zamirshalita.com/elf-emr-damage/elf-damage#TOC–4

לדברי דר' שליט"א, יוני קורונה ניתן לדמות למי חמצן. כשמתבוננים בקו מתח רואים בתנאי חושך (שאין כיום בערים) אור כחלחל ושומעים צפצוף גבוה (כמו תססססססס). זה קשור ליצירת יוני הקורונה. זוהר הקורונה נגרם על ידי אלקטרונים המתחברים מחדש עם יונים חיוביים ליצירת אטומים ניטרליים. כשאלקטרון נופל חזרה לרמת אנרגיה מקורית, הוא משחרר פוטון של אור.

 

בעת היווצרות הקורונה משתחררים חומרים מעכלים, כגון: חומצה חנקתית ותחמוצות שגורמות לשחיקה מואצת של החומר המבודד ולכשלים.  הימצאות קורונה על קווי מתח גבוה מעידה, לרוב, על פגמים או נזקים. זיהוי מוקדם ונקיטת צעדים לשמירת הציוד וייעול תהליכי העבודה, דורשים ציוד מיוחד.

(מתוך הסבר של אינפרא-רד, המשווקת מערכות חישה לזיהוי קורונה בתנאי עבודה)

 

מענין לציין כי קווי כוח פולטים אור אולטרה סגול, שחלק מחיות הבר רואות כזוהר מהבהב ומתרחקות. זה יוצר מחסומים בלתי נראים ופיצולים בבתי הגידול. גם זה מפגע אקולוגי.

לרגישים לקרינה יש גם גבולות שקופים כאלה של קרינה (אלחוטית מלאכותית מסוגים שונים).

.

אם מדובר ביוני קורונה (כאמור זו תיאוריה בשלב זה) – פתרון שהעלה עמיר (שמנהל את אתר "ללא קרינה בשבילך"):

• פתרון זמני – לא בטוח אם יועיל – לבקש מחברת חשמל לנקות את המבודדים.
• לקבור כבלים לגמרי כולל שנאים באדמה.
• לפצל אספקת חשמל לשכונה כך שעל הקו המרעיש יהיה פחות זרם.

האם זה ריאלי?

האם יש לי כוח שוב להתמודד עם חברת החשמל? – בפעם הקודמת, בבית הקודם ששכרתי, הצלתי רחוב מתחלואה קשה (ולא בפעם הראשונה)

ובינתיים ..  נודע לי שחברת חשמל יורה מים על עמודי החשמל.  מים וחשמל?

ניקוי עמודי החשמל כדי למנוע את הזמזום הטורדני – חברת החשמל

אסור לנקות לבד!

רק חברת חשמל מנקה, מדובר בסכנת מוות.

אלה לא מים רגילים. ".. המים שנמצאים בתוך המיכלים הם מים מזוקקים, כלומר מים שאינם מוליכים חשמל. לכן המגע שלהם עם הכבלים לא יוצר את הריאקציה שעלולה להוביל להתחשמלות. המד מראה 0.0 מיקרו אוהם (יחידת מידה שבוחנת התנגדות חשמלית). כל תוצאה של מעל 5 מיקרו אוהם הייתה פוסלת את המים במשאית מטעמי בטיחות."

עם חשמל יש להיזהר – מידע בקישור

בתהליך הניקוי, נורים המים מתותח בעל מנוף טלסקופי, שיכול להגיע לאורך של עד 45 מטר. מכוונים קצהו אל המבודדים ויורים לעברה זרם מים ממוקד בלחץ גבוה. חלק מהמים הופכים לספריי דקיק וחלק קולח למטה בצבע של מי-בוץ. כאשר המים חוזרים לצבע צלול – עוברים לשרשרת המבודדים הבאה.

https://magazine.iec.co.il/2020/07/20/%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%97-%D7%9E%D7%99%D7%9D/?fbclid=IwAR1Wx8GNx4xU7l52zrdlVsYnDzp8W4M8jB-IArm7j-oLC9axgjZw4PGSAFQ

 

.

סיפור מהחיים ..

כעת אזכיר מה קרה לי בבית הקודם ..

רגישותי הקיצונית לקרינה, רגישות שקיומה מוכחש, הצילה כמה פעמים את שכני לרחוב. ללא ידיעתם.

מאז הפכתי פליטת קרינה, הומלסית שבבעלותה ארמון (שבניתי בידיים) אליו איני יכולה להתקרב (בגלל קרינה מהשכנים, ללא אפשרות מיגון). מאז אני עוברת מבית רע לבית גרוע ומתקנת לאחרים בכספי ובכאבי גופי בתים ורחובות מחורבנים (לא רק מחשמל .. גם מתשתיות מים גרועות, עובש נסתר ועוד)   (סיפור אישי – ממנהלת בתעשייה לנפגעת קרינה)

בכל בית אליו עברתי מאז נפגעתי מקרינה נמצאו, בגלל הסבל שלי (או בזכותו), מפגעים קשים בתשתיות החשמל (כשתוקנו מצבי השתפר). בבית הקודם התחשמלתי ממגע במקלדת, השדה המגנטי היה נמוך, אבל החשמלי היה גבוה מאד – מוזר, לא נתקלתי בכזו תופעה עד אז, עמיר בורנשטיין הבין שאין הארקה. ואכן.. לא היתה הארקה בבית הישן. גם הזיהום החשמלי היה גבוה מאד ונזקקתי לפילטרים שהותקנו לפני לוח החשמל. התיקון היה יקר אך כל התסמינים נעלמו אחריו.

 

בבית הקודם ששכרתי (לא כעת, אלא לפני כמה שנים) ..  התגלתה, בזכות גופי הסובל, בעיה קשה בתשתית החשמל ברחוב הקטן במושב הנידח.

משך תקופה (שהתארכה מדי) החלו לחזור לי תסמיני רגישות לקרינה גם בבית נמוך הקרינה (שהיה מאד קשה למצוא). ייחסתי את זה לעובש ולרטיבות הרבה בבית כי לא נראה שמשהו אחר השתנה.  במדידות RF (קרינת רדיו) אמנם זיהיתי מדי פעם  פריצות גבוהות מכיוון הים (כנראה מכ"מים), אבל זה לא הסביר את ההידרדרות העקבית במצבי, את הסבל המתמשך, את החולשה, העצבנות והקושי לתפקד (בפריצות RF יש לי כאבים זמניים שחולפים בתום פריצות קרינה אלו כשחוזרת רמת הקרינה הנמדדת בביתי באופן שוטף לרמה אפסית).

אבל .. לא עלה על דעתי למדוד את החשמל, כיון שכנכנסתי לבית זה היו המדידות טובות (אחרי ביטול איפוס הארקה וסידור מערכת החשמל ופילטרים להפחתת זיהום חשמלי). .. לא מדדתי ELF  כי, לצערי, לא הבנתי שגם זה עלול להשתבש. טמטום (ועייפות מצטברת מהמצב הזה של כליאה בבידוד והעדר "חיים" כבר 7 שנים ועייפות ממדידות והתעסקות בחולי סביבתי מתיש זה).

בבוקר בו אמור היה להתקיים כנס על רגישות לקרינה באוניברסיטת תל אביב שבוטל ברגע האחרון, הגיע לבקר אותי צלם הכנס המתוכנן, שאף הוא רגיש לקרינה.   נתתי לו מד קרינה. ותוך כדי הדגמת הפעלתו, ציינתי שמזמן לא מדדתי שדה מגנטי וחשמלי ו..  פתאום קלטתי שהתסמינים שחזרו בעצם מעידים על בעיה בחשמל (לקח לי שנים להבחין כי יש הבדלים קלים בין תגובת גופי לחשיפה לשדה מגנטי/ חשמלי, לקרינת רדיו ולכימיקלים – כי רוב התסמינים זהים).   העברנו MODE במד הקרינה ל- LF .. ומיד התגלתה קטסטרופה .. שדה מגנטי גבוה ותנודות מהירות וגדולות.

חזרתי ומדדתי ושוב ושוב, ונדהמתי.   מיהרתי לחוף הים כדי לבדוק את מד הקרינה (שם נמדד אפס שדה מגנטי כי אין חשמל, יש רק קרינה סלולרית/ אלחוטית ממכ"מים – כלומר, מד הקרינה תקין).

התחלתי בתיעוד – עשרות צילומי סטילס וסרטוני וידאו של המדידות, כולל ציון איזורי מדידה וזמנים לאורך היממה.

לדוגמא, חלק קטן מהתיעוד שעשיתי מיד כשהתגלתה הבעיה

זה היה לא סביר ולא הבנתי מה קרה,

כשנכנסתי לבית זה היו המדידות פחות מ- 1 MG וכעת היו 6-8 MG רוב שעות היממה, בכל רחבי הבית.

וכעת ערכי MG גרועים אלה נמדדו גם כשניתקתי את המפסק הראשי – היה ברור כי זה מגיע מבחוץ.

ואכן, ביציאה מהחצר, ברחוב היו המדידות גבוהות הרבה יותר.

התקשרתי לחברת חשמל, שכצפוי התנערו ממדידת הקרינה שנעשתה על ידי.

התעקשתי, תוך מחשבה כי ה"נורמלים" היו ממשיכים לחיות במצב מזיק זה וכמה אנשים חסרי מודעות חיים בתנאים מזיקים לבריאות (ואולי אף מסכני חיים).

מי שאינן ואינם רגישי קרינה לעולם לא היו מגלים לאלו ערכי שדה מגנטי הם נחשפים 24/7.

הסבל הביא למדידה ובזכות ניסיון העבר ידעתי להזמין מיד את מני סגל – מודד קרינה, בודק מערכות חשמל וחשמלאי מוכשר – שמלווה אותי שנים ומכיר את רגישותי לקרינה.    מני איתר בעיה שחברת חשמל לא הצליחה לזהות ולא פתרה למרות ניתוקי חשמל, הפסקות וקפיצות זרם שהיו חלק קבוע וידוע מהחיים במושב (חברת חשמל הגיעה פעמים רבות ל"תיקונים")

הערכים שמדד מני סגל במד קרינה מקצועי רשמי (שמשקלל את 3 הצירים יחד) היו גבוהים עוד יותר (10-16 MG) עם תנודתיות גבוהה ובעייתית. מני סגל כתב דוח חריף וציין את מצבי הבריאותי שדורש טיפול מיידי.

דפים לדוגמא מהדו"ח המפורט ששלח מני סגל לחברת החשמל ואלי

בחברת החשמל לא מקבלים חוות דעת של מודדים פרטיים. למרות שאת מני סגל הם מעריכים, הם שולחים מודדי קרינה משלהם. אבל .. הם לא ממהרים. הענין נדחה ונדחה.

לאחר פניות חוזרות, הגיע צוות מדידה בשעת צהרים בה יש צריכת חשמל אפסית במושב, למרות שחזרתי והדגשתי זאת (כולל צילומים להוכחה). אבל "בשעה אחרת זה ידחה הרבה יותר" איימו עלי "כי זה שעות נוספות ועולה לחברת חשמל יותר כסף".  נכנעתי ובלבד שיגיעו, אם כי חשדתי שזה מכוון (למרות ששלחתי צילומי מדידות בשעות שונות שהבהירו כי אין טעם להגיע בצהרים).

בנוסף, מודדי חברת החשמל ערכו ממוצעים של השטח כולו, מה שהפחית במידה ניכרת את הבעיה, באופן יחסי לתקנים (אם כי לא ביחס להמלצות משרד הגנת הסביבה).

ולמרות כל זאת ..

הם נאלצו להודות כי קיימת תנודתיות חריגה ובעייתית ! "זרמים תועים" !  מממצא זה הם לא יכלו להתחמק וזה היה מזל.    דו"ח חברת חשמל ביטל את חומרת הרמה הגבוהה של השדה המגנטי בבית (בעזרת ממוצעי מדידות ברחבי השטח כולו בשעת צהרים, בהן צריכת החשמל אפסית במושב הריק). דו"ח זה מציג מראית עין של עיקרון ההיזהרות ודאגה לבריאות, תוך ציון התקנים, אולם אינו עושה זאת.  המזל היה שהם לא יכלו להתנער מהתנודתיות הקיצונית, שתוארה כ"זרמים תועים" (בסעיפים 12-13 בצילום מתוך הדו"ח שלהם).

 

( במאמר מוסגר..

האחראים בחברת החשמל, כמו גם מודדי הקרינה, לא שמעו מעולם על רגישות לקרינה. הסברתי להם בסבלנות ושלחתי אסמכתאות, מחקרים עדכניים והסברים. המודדים התענינו, ולמרות שהשאירו את מכשיר הסלולר במכונית לבקשתי, הביעו לגלוג כשראו את סידור החשמל בביתי ואי השימוש בציוד אלחוטי כי "אין השפעות חוץ מחימום".  ..  ללעג אני רגילה. אבל הם סירבו למדוד בצמידות לכביש, למרות שציינתי כי חשתי שיש בעיה מלמטה וכשמדדתי גיליתי פער עצום בין המדידה בגובה 1מ' כפי שהם מדדו לגובה אפס על הכביש.  בצמוד לכביש היתה המדידה גבוהה הרבה הרבה יותר. זה לא אמור לקרות, במיוחד כיון שזה בצד של ביתי שאינו מתחת לקו המתח.  תופעה מוזרה זו גרמה לי קושי ביציאה מהחצר. אבל המודדים התעקשו שלא מודדים בגובה זה כי זה חסר היגיון.  "אבל יש תופעה לא ברורה שמצאתי וזה באמת לא כל כך קשה לנסות רגע, אני רוצה להבין מה זה" התחננתי.  ללא הועיל.  רק כשהמודד הראשי התרחק ניאות העוזר שלו למדוד בגובה הרצפה ונדהם. "תשמע, היא באמת מרגישה" אמר למודד הראשי כשחזר מהשירותים והראה לו את המדידה החריגה. המודד הראשי ביטל את הענין.   כתבתי לחברת החשמל על תקרית זו ועל ההשערה של מני סגל כי זרמים תועים "רוכבים איכשהו" על צנרת המים שעוברת מתחת לכביש בצד זה. מצב שאינו תקין, כמובן).

 

כאמור,

בדו"ח של מודדי חברת חשמל היו 2 סעיפים שציינו "זרמים תועים" – בעיה הדורשת תיקון.

אבל להם היה זמן  .. נאמר לי שיש תור ארוך לתיקוני מעבדה ו"יש דברים דחופים וחמורים הרבה יותר". עלי להמתין זמן ארוך ולא ידוע לתיקון "מעבדה" בשטח.

ובינתים, התסמינים שלי התגברו (השפעת חשיפה מצטברת ללא אפשרות התאוששות).

בהמלצת חברים רגישי קרינה, שהתמודדו בעבר עם מפגעי חשמל, המשכתי לנדנד לבעלי תפקידים שונים, להפיץ מכתבים והתעקשתי מול חברת חשמל, נציגי המועצה והמשרד להגנת הסביבה.  שוב ושוב שלחתי מכתבים עם תיעוד מדידות, תיאור הסבל שלי ופירוט אוכלוסיית החולים בבתים מסביב, מחקרים על נזקי בריאות, איומי תביעה וכדומה.

לבסוף, בימי הקורונה הגיע צוות תיקון של חברת החשמל. הם עבדו עם מסיכות, לא התקרבו לשטח ביתי ולי הורו לא להתקרב (שכבתי בבית מעולפת כי חליתי בקורונה ומצבי היה קשה).  לאחר כמה שעות עבודה הודיעו לי כי הבעיה תוקנה.

בזכות הסבל שלי ניצלו תושבי הרחוב !  בזכות רגישותי לקרינה המוכחשת, ה"לא קיימת" !

ולאחר בקשות חוזרות הוסברה לי התקלה בזו הלשון:

ומאז .. השדה המגנטי שוב פחות מ- 1 MG רוב שעות היממה.

ו .. אין קפיצות זרם וניתוקים, אין הפסקות חשמל, אין הרס מיכשור חשמלי. מצב שהיה הנורמה הקבועה בנושב.

ו .. גם אין חולשה, כאבים, חוסר ריכוז ועצבנות.

 

ו ..  לקח לי זמן להבחין בהיעלמות תופעה נוספת ומפתיעה.  הילד (על הספקטרום) שגר ממול.. הפסיק לצעוק ולהשתולל.

לקח לי זמן להבחין בשינוי זה (כמו גם בזה שאין יותר ניתוקים וקפיצות זרם) .. עד ש ..בוקר אחד סיפרה לי אם לילד רגיש לקרינה ולכימיקלים, שהאוטיזם שלו נעלם כמעט לגמרי כשהוא בסביבה נמוכת קרינה.  "האוטיסטים הבנים שבאים אליוו מתנהגים אצלנו נהדר, מפסיקים לצעוק וההתנהגויות המוזרות פוחתות מאד. זה רק כי הם בבית נמוך קרינה אבל ההורים שלהם לא רוצים להבין".  כך אמרה.

ורק אז קלטתי שאיני שומעת צעקות, שהיו יומיומיות, מהבית ממול – הבית שמתחת לקווי המתח.

הילד רגוע ומתנהג למופת.  וואו ..  עכשיו.. לכו תספרו את זה  .. הרי יגידו שאנחנו הזויות. תמיד אומרים.

הורים לאוטיסטים שיודעים (כי זיהו את הכאבים וההתנהגות השונה בעת התקרבות למקורות קרינה) מדווחים שבעיות התקשורת והתנהגויות "אוטיסטיות" מופחתות בהעדר חשיפה לקרינה (ולכימיקלים), וגם תסמינים גופניים (כאבי ראש, התנפחות קרקפת, פצעים ופריחות, דימומים מהאף, הפרעות עיכול, נתקים והפרעות ריכוז/ זיכרון/ תודעה/ הכרה).

אבל ..  הרוב לא יאמינו. ולא ינסו. והילדים יסבלו.

רק מה .. עובדה !

זו כמובן רק אנקדוטה. לא מחקר. סתם סיפור מהחיים. והמלצה גדולה.

אבל .. מצאתי מחקרים ומאמרים על הקשר בין אוטיזם וחשיפה לקרינה בלתי מייננת, לדוגמא (וחלק 2)

ועוד סקירה מחקרית – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28504324/

וכתבה על מחקר אוסטרלי שמצא קשר בין חשיפה לוויפיי ואוטיזם 

עלו עוד מקורות רבים בחיפוש ראשוני קצר, כמו התיחסויות לעבודתו של דר' גורג' קארלו שלאחר שמצא קשר בין אוטיזם לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, פיתח תיאוריה להסבר המנגנון הביולוגי של הפגיעה, הכולל שינויים לטוח ארוך במבנה הגנטי המועבר לדורות הבאים.

ופרסום המחקר עצמו בממשל האמריקאי

 

 

ואדגיש שוב

התסמינים הגופניים שלי גם נעלמו, העצבנות פחתה והמוח התבהר לאחר שהבעיה תוקנה !   כמו תמיד שמופסקת החשיפה לקרינה.

 

לצערי,  כשאמרתי לזוג הנחמד מולי שיש אוטיסטים שרגישים לקרינה וכי העובדה שיש אצלם 16-20 מיליגאוס (הם בצד היותר גרוע) עלולה להצביע על גורם שאולי מציק לילד (הבאתי להם מחקר על פגיעה נוירולוגית ועל קשר לסרטן וכו') – הם דחו, התעלמו.. לא יכלו להכיל.  לא יכלו להבין.

כעת ..  ממש מענין אותי איך הם מסבירים לעצמם את השינוי בהתנהגותו. את "החלמתו" הפתאומית (שיפור, נגיד, לא החלמה).

אני מקווה שאינו מקבל תרופות מיותרות. מכל מקום, אם הוא יחשף שוב הוא עלול שוב לחוות אי שקט. אני מכירה את זה מעצמי. לי יש דמנציה ונטייה לאלימות כתוצאה מחשיפה למפגעי קרינה וכימיקלים – וזה נעלם באיזור נמוך קרינה ונקי יותר !    דמנציה כזו דומה לאוטיזם כזה.. זה רק בקרב חלק מהסובלים מדמנציה/ אוטיזם/ אולי פרקינסון/ אולי טרשת נפוצה ושאר בעיות נוירולוגיות, נוירופסיכיאטריות ונוירודגנרטיביות .. אלה שרגישים למפגעי סביבה, כנראה מסיבות וליקויים גנטיים. אצלי זוהו גנים מסוימים (אין לי פירוק רעלים למשל – חסרים לי 3 גנים), דר' ברדסן זיהה גנים מסוימים. גם פרופ' שינפלד.  ואני למדתי, בתחילת מסע השיקום, הכי הרבה מהורים לאוטיסטים שזיהו על ילדיהם רגישות לכימיקלים ולקרינה.

 

ועוד דבר מענין בו הבחנתי  ..   בבית הסמוך לי, בו האמא והילד נהגו לצעוק בטירוף זה על זו, עד שכבר חשבתי לדווח (כשהשאירה אותו שעות בחוץ צורח ומכה על הדלת) .. הפסיקו לצרוח !

אולי הם הולכים לטיפול. אולי (אני מקווה).

אבל ..

ליד ביתם היו ערכי התדר הנמוך הגבוהים ביותר (יתכן שהתקלה קרתה כשהם חיברו את ביתם החדש לרשת לפני כשנה, די הגיוני) – מד הקרינה שלי הגיע שם ל- 12 MG ואז הודיע OVERLOAD – בצפצוף נוראי – לא ניתן למדוד,  המדידה הרשמית היתה מוטרפת שם.

אז .. אולי הם נרגעו עם רגיעת השדה המגנטי המטורף והתנודות האיומות, המזיקות.

(גם אני כעת פחות צורחת ומשתוללת על כל שטות, ללא ספק רגועה יותר. באותם חודשים רבתי עם כולם)

נחמד לראותם כעת מטיילים ומשוחחים בנעימות ברחוב, מחייכים אלי, שלא כמו בעבר.  משמח.

מענין מה היו אומרים לו שמעו מה קרה בסביבתם.

לא סיפרתי להם. גם לא ביקשתי השתתפות בעלויות, כרגיל.  אין לי יותר כוח למאבקים ולניסיונות להעלאת מודעות בקרב ציבור שלא רוצה לדעת.

כך .. לתושבי הרחוב אין מושג שניצלו מסרטן ומתחלואה קשה אחרת ודאית, למה ואיך.

לתושבי המושב כולו אין מושג מדוע ואיך פסקו קפיצות הזרם והפסקות החשמל האינסופיות.

אבל .. לי ולרגישי קרינה כמוני לא מאמינים. רגישות לקרינה "לא קיימת" ונזקי קרינה מוכחשים על ידי הרשויות שמקדמות עוד ועוד קרינה סביבתית מזיקה, שפולשת למרחב הפרטי 24/7, תוך הפרת עיקרון ההיזהרות וללא הסכמת הציבור.

(אגב, גם אני לא ידעתי כלום על נזקי קרינה והשפעותיה – הכל למדתי על בשרי, היה לי קשה להאמין לתופעות ולתסמינים של הגוף שלי, בדקתי את עצמי שוב ושוב ושוב)

 

מעט מהמסע האישי שלי – צילום חובבני מכנס "מוח בריא" 2018

 

בעודי כותבת פוסט זה התפרסמה כתבה במאקו על בעיות קרינה מכבל חשמל מתחת לרצפת דירה

 

מה הבעיה עם חשמל? ..  הרי יש "תקנים"

ב- 2010 דרש השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תקינת סף למרחקי מינימום ממתקני חברת החשמל, כדי שלא להשאיר את זה להחלטת חברת חשמל.  דרישתו הגיעה עקב התמהמהות ועדת מומחים ציבורית, בראשות ד"ר אלי שטרן, שמונתה 3 שנים קודם לכן כדי להמליץ על:

• צעדים להפחתת שדות מגנטים במתקנים קיימים.
• מדיניות תכנון למתקנים חדשים, למניעת חריגה מרמות הקרינה המומלצת.

למעשה, הוועדה התבקשה לקבוע:

• מה המרחק הבטוח ממתקן הפולט קרינה אלקטרומגנטית ("מסרטן אפשרי" לפי ארגון הבריאות העולמי).
• מה רמת החשיפה המותרת או "הסף המסוכן".

אך בוועדה לא הצליחו להגיע להסכמה:

• משרד הבריאות קבע כמינימום 10 מיליגאוס.
• המשרד להגנת הסביבה הדגיש שאין לעבור יותר מ-2 מיליגאוס, בעקבות מחקרים בינלאומיים, הממליצים להימנע מחשיפה ליותר מ-2 מיליגאוס בממוצע.

קרינה הנפלטת ממתקני חשמל הוכרזה ב- 2001 על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מסרטן אפשרי בבני אדם".  

מתוך אתר תנודע

הכרת ארגון הבריאות העולמי בהשפעה בריאותית של חשיפה לשדות מגנטיים בתדרי רשת החשמל, הגיעה בעקבות מחקרים שמצאו כי בוגרים, ובעיקר ילדים, ששהו במוסדות חינוך/ מקומות עבודה/ שכונות מגורים בקירבת קווי מתח גבוה נמצאו בסיכון גבוה יותר לפיתוח סרטן דם-לוקמיה.  הרמה הגבולית מבחינת עלייה בסיכון ללוקמיה היתה 2 מיליגאוס ( בקרב ילדים החשופים לקרינה מעל 3-4 מילגאוס נמצאו פי 1.5 עד 2 יותר מקרי סרטן מסוג לוקמיה לעומת ילדים החשופים לפחות מ-2 מיליגאוס).

(להזכירכם, אצלי בבית נמדדו 6-8 מיליגאוס רוב שעות היממה, בפתח בית השכנים מולי 16-20 מיליגאוס וחברת חשמל קבעה בדוח כי הרמות שנמדדו תקינות עקב חישובי ממוצעים של השטח כולו, כולל החצר הגדולה ומדידה מכוונת בשעת צריכת חשמל אפסית ללא התחשבות בדיווחי מדידות בשעות אחרות, שבוצעו על ידי מודד קרינה מוסמך).

 

באתר תנודע מצוין כי בהתבסס על מחקרי אוכלוסייה שהתפרסמו עד שנת 1999, החליטה ב- 2001  הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לסווג שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל כמסרטן אפשרי בבני אדם (סיווג 2B) 

(סיווג דומה לאדי דלק ולחומרי הדברה קשים כמו DDT.  ולמלעיגים שגם קפה וקימצ' בקטגוריה זוי – נראה אתכם שותים כל בוקר כוס DDT – נזקי החשיפה לקרינה דומים ומצטברים ללא מודעות כיון שקרינה לא נקלטת בחושים למי שאינם רגישי קרינה).

החלטת ארגון הבריאות העולמי התבססה בעיקר על ניתוחי-על (pooled analyses) של מחקרי אוכלוסייה, שבחנו השפעות חשיפה ממושכת לרמות נמוכות של שדות מגנטיים על הבריאות.  רוב המחקרים התמקדו בבחינת קשר בין מגורים בקרבת קווי מתח גבוה להתפתחות סרטן דם (לוקמיה) בגיל הילדות.  בחלק מהמחקרים לא נמצא סיכון כי נמדדה חשיפה עד 200 מטר מהקו המתח, בעוד החשיפה הבעייתית משפיעה רק עד כ- 50 מטר מקו המתח.  אולם, גם במחקרים אלה, בניתוח נתונים בהגבלת חשיפה עד 50 מטר נמצא סיכון דומה.

מחקרים אחרים שנבחנו עסקו בתחלואה בסוגי סרטן אחרים בקרב ילדים, סרטן בקרב מבוגרים, השפעה על תוצאי לידה (הפלות, משקל לידה), השפעה על התנהגות, השפעה על תפקוד קוגניטיבי, השפעה על הורמונים, בעיות בתפקוד מיני, בעיות התפתחותיות, שינויים במערכת החיסונית, השפעות על מערכת העצבים, השפעות על  מחלות ניוון עצבים (למשל, מחלת אלצהיימר), ומחלות לב.

שיטות מחקריות להערכת החשיפה לשדה המגנטי בתדר רשת החשמל – אתר תנודע

 

מחקרים על השפעת קרינה מרשת החשמל על הבריאות – אתר ללא קרינה בשבילך

 

ככלל, תקנים הם מספרים שרירותיים שנקבעים כסף, מסיבות שונות (עניניות יותר ופחות).

גם במשרד להגנת הסביבה היו בעבר ההמלצות 10 מיליגאוס. המלצה שרירותית זו אינה תקן והיא הופחתה לאחר מספר שנים ל- 2 מיליגאוס בממוצע ל- 24 שעות, כרמת החשיפה המותרת.  אך ב- 2012 שונתה שוב, עקב לחצי התעשייה ונחיתות תשתיות חברת החשמל בשכונות מגורים, לרמה של 4 מיליגאוס בממוצע ל- 24 שעות. קביעה זו גם היא שרירותית ולא מגנה על הבריאות.

תקן לחשיפה רגעית נקבע על ידי ועדה בינלאומית בשם ICNIRP, שבין חבריה מומחי תעשיה והיא ידועה כנגועה בניגוד אינטרסים. תקן זה עמד על רמה של 1000 מיליגאוס וב- 2004 הועלה ל- 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית בלבד (!).  תקן זה לא מתייחס להשפעות ביולוגיות מעבר לתגובה לא רצונית של שרירים.

תקן זה אינו מגן על הבריאות, אלא על התעשייה. עם זאת, תקן גבוה זה אומץ כתקן לחשיפה ממושכת על ידי גופים רבים בעולם. גופים שיש להם אינטרס לפעול לפי תקן גבוה כל כך. וביניהם – חברת החשמל בישראל.

יחסית לקרינת רדיו (סלולרית אלחוטית) השפעות ונזקי קרינה מרשת החשמל פחות מוכחשים, קיימים מחקרים רבים בנושא וידועים תקדימים משפטיים של הכרה בנזקים.

 

פוסט בקבוצת "רגישות לקרינה ישראל" בפייסבוק – לגבי תקנים

על תקנים חדשים לקרינת רדיו  (בעצם לא) – ICNIRP – מרץ 2020  – עמיר בורנשטין

 

 

אז אסיים בהתיחסות ל..

פער בין התקן ובין מדידות קרינה "מוסמכות" לבין מדידת הקרינה לה זקוקים נפגעי ונפגעות קרינה, רגישים ורגישות לקרינה.

כהמחשה נשתמש בדוגמא של עמיר בורנשטיין ..  נניח שהתקן לזיהום אוויר או מים, המוגדר כ"בטיחותי", קובע שרמת הזיהום הקיימת מצוינת ו"בריאה", רק כי לא נפגעים מיידית ולא מתים תוך דקות מחנק או מהרעלה, אבל בכל יום נושמים או שותים חומרים מזיקים בכמות נמוכה, שמצטברים ברקמות הגוף ובהדרגה גורמים לתחלואה.  

זה המצב בתחום הקרינה הבלתי מייננת (בקרינה סלולרית ואלחוטית RF  ובתדר נמוך מרשת החשמל LF ) – התקנים מבוססים על נזקים מיידים (פיזיקליים) ולא על:

• נזקים בריאותיים ארוכי טווח.

• השפעות ביולוגיות.

אבל.. מערכות הגוף (הביולוגי) נפגעות בהדרגה – תא אחרי תא.

בהתחלה הגוף מצליח לתקן נזקים, לעקוף בעיות, ולהמשיך "לסחוב" .. אך עם הזמן הוא נחלש, תסמינים מצטברים ומתגברים. תחלואה מתפתחת לאט. סוג התחלואה תלוי בגנטיקה אישית ובאירועים חיים קודמים וגורמים סביבתיים נוספים.  לא תמיד ברור הקשר לקרינה (וקל להכחיש אותו כי ללא ניסוי מבוקר ו"נטרול" גורמים סביבתיים אחרים, איך קובעים שזה קשור דווקא לקרינה?).   במידה ומתפתחת רגישות לקרינה – התסמינים מופיעים בסמוך לתחילת החשיפה לקרינה, גם ברמות נמוכות מאד, וגורמים לסבל מיידי ולהפרעה לתפקוד תקין.

 

התקנים הקיימים מבוססים על הנחת יסוד שגויה, כאילו לקרינה בלתי מייננת אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות זמן.

הנחת היסוד השגויה לגבי קרינת רדיו (סלולר, וויפיי, ציוד אלחוטי..) טוענת כי ההשפעה היחידה האפשרית היא פיזיקלית – חימום רקמות ברמות קרינה גבוהות (כמו מיקרוגל). רמות שהן גבוהות בסדרי גודל מרמות הקרינה שגורמות להשפעות ביולוגית ובריאותיות. הנחת יסוד זו הופרכה כבר במחקרים רציניים בשנים האחרונות, כגון מחקר האינטרפון ומחקר ה- NTP ועוד. ולמרות זאת, התקנים בארץ (וברוב העולם) לא שונו.

על בסיס תקן שגוי זה מבוססות כל בדיקות הקרינה הרשמיות, שמבצעים גופים ומודדי קרינה מוסמכים. על בסיס תקן שגוי זה ניתנים אישורים להקמת מוקדי שידור והפעלתם. תקן שגוי זה מאפשר מצג שווא של "הכל בסדר".

 

כאמור,

תקן הוא מספר שרירותי, שנקבע על ידי "מומחים" שהעריכו מהי רמת קרינה טובה וכמה זה "יותר מדי". בקביעת תקנים מעורבים לעתים שיקולים זרים – כלכליים וטכניים.

כאשר לא ניתן לעמוד בתקן מבחינה טכנית, או שזה יגרור עלויות כספיות, לעתים "מזיזים" את התקן.

 

התקנים נקבעים על ידי גופים בלתי תלויים, לכאורה, שבפועל מושפעים מהתעשיה בתחומי:

• הסלולר והציוד האלחוטי
• ייצור והולכת חשמל

בפועל, התקנים בארץ (וברוב העולם) לחשיפה לקרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו), משרתים אינטרסים של תעשיה ומזהמים, ולא מגנים על הציבור.  תקנים אלה מושפעים מההמלצות של ICNIRP.

 

התקן של ICNIRP הוא:

• לתדר נמוך (חשמל/ שדה מגנטי) – 2000 מיליגאוס – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי
• לתדר גבוה (קרינת רדיו/ סלולרי/ אלחוטי) – 400 -1000 מיקרו וואט לסמ"ר – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו

מדובר בערכים גבוהים מאד, אשר מתיחסים רק למניעת נזק חד ומיידי לגוף חי בחשיפה קצרת זמן (שניות) בלבד. ולא להשפעות ארוכות טווח – ביולוגיות ובריאותיות.  אין בתקן זה התיחסות להשפעה ביולוגית ארוכת זמן של קרינה בלתי מייננת.  תקן לא מגן על הציבור וחושף את כולנו לנזקים ולתחלואה בטווח הארוך.

 

ההמלצות בארץ:

• בתדר נמוך – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי – 2-4 מיליגאוס ממוצע ל- 24 שעות. המלצה שלוקחת בחשבון את הסכנות ארוכות הזמן של הקרינה.
• בתדר גבוה – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו – 40-100 מיקרווואט לסמ"ר מבוססות על תקן ICNIRP ולא מתחשבות באפקט ביולוגי. המלצות אלו אינן מגינות על הציבור וחושפות את כולנו לנזקים ולתחלואה בטווח הארוך.

ואיך הגיעו לזה..?

תחילה המשרד להגנת הסביבה קבע המלצה שרירותית לא לעבור רמה של 10 מיליגאוס בתדר נמוך (חשמל). לאחר מספר שנים שונתה ההמלצה ל- 4 מיליגאוס בממוצע ל- 24 שעות הגרועות ביותר ו- 2 מיליגאוס בממוצע לשנה,

החלטה שרירותית זו לגבי תדר נמוך לא מאד רחוקה לרמה בה מתחיל נזק ארוך טווח, וזה טוב יחסית.

אבל .. זה ממש לא המצב לגבי התקן הישראלי לגבי תדר גבוה.

 

בתדר גבוה קבע המשרד תקן ישראלי, המכונה "הסף הסביבתי", שהוא 10% מהתקן של ICNIRP המכונה באופן אירוני "הסף הבריאותי".

התקן של ICNIRP והתקן של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על אפקט חום של הקרינה (חימום רקמות) ולא מתיחסים לאף אחת מההשפעות הביולוגיות של הקרינה, אשר מתרחשות ברמות נמוכות בכמה סדרי גודל מתקנים אלה.

תקנים אלה לא מגנים על הציבור ויוצרים מצג שווא של פיקוח וטיפול – כאילו רמות הקרינה להן חשוף הציבור לא מזיקות.

בפועל התקן הישראלי והתקן של ICNIRP גבוהים ולא מגנים על הבריאות.

 

נותר לנו להחליט בעצמנו לאילו רמות קרינה אנחנו מוכנים להיחשף.

 

ניסיון אישי..

מול ביתי האהוב הותקנה אנטנה במרחק 40 מ'. הזמנתי כמה וכמה מדידות קרינה, מחברות מדידה שונות, בשעות שונות. קבלתי דוחות רשמיים מאד מרגיעים. כל המודדים אמרו לי שהקרינה מאד נמוכה, הרבה יותר נמוכה מהתקן. נרגעתי והמשכתי לחיות שם בשמחה.

ואז נפגעתי מקרינה ולא יכלתי יותר להתקרב לביתי ולשכונה בה התגוררתי 30 שנה. כל ניסיון שלי לבקר באיזור גורר כאבי תופת, דימום ושלל תסמינים (שנעלמים כשאני חוזרת למקום נמוך קרינה).

רק לאחר שהבנתי את הקשר לקרינה, למדתי את הנושא, רכשתי מד קרינה מהיר ורגיש ולמדתי למדוד – ראיתי עד כמה היתה הבעיה חמורה. הקרינה בביתי הינה ברמה בלתי אפשרית במצבי. קרינה זו מגיעה מהשכנים מצד אחד ומהאנטנה מצד שני. קרינת רדיו (סלולר) גבוהה מאד, גבוהה מדי, אבל נמוכה בהרבה מהתקן.

 

ההמלצות של עמותת "רגישות לקרינה ישראל":

• תדר נמוך:
  • להשתדל לא לעבור 2 מיליגאוס, בלי ממוצע. למצוא מקורות קרינה, להרחיקם, להתרחק מהם או למגנם.
  • רגישים לקרינה, לרוב, לא יכולים לשהות ברמה גבוהה מ- 1 מיליגאוס ועליהם לדאוג להארקה תקינה ולהתרחק מכבלים ונקודות חשמל 2 מ' ויותר. גם זיהום חשמלי יכול לפגוע בתפקודם.
• תדר גבוה:
  • לרגישים לקרינה להשתדל לשהות ברמות נמוכות מ- 0.00005 מיקרו וואט לסמ"ר (0.0005 מיליוואט למטר רבוע).
  • למי שלא מרגישים בכאבים ותסמינים – לא לעבור 0.004 מיקרו וואט לסמ"ר (0.04 מיליוואט למטר רבוע).

חשוב למצוא מקורות קרינה בבית, להחליפם בתחליפים נמוכי קרינה או להפסיק שימוש בהם. במקרה של חדירות קרינה לבית מהחוץ (אנטנות או שכנים) למגן עד לקבלת ערך נמוך מספיק.

השפעות ביולוגיות נגרמות גם מתחת לרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ"ר. רמה מומלצת זו היא פשרה, כיוון שהעולם היום מאד מוקרן וקשה להגיע לתוצאות ולמצבים נמוכים כל כך.

 

נדגיש כי אין רמת קרינה ברורה, שניתן להמליץ לא לעבור אותה.

אנחנו מציינים:

• תקנים בארץ ובעולם
• את רמת הקרינה, שגורמת לנו, כרגישים לקרינה, לכאב מיידי. כאבים הנגרמים מהשפעות פיזיולוגיות וביולוגיות של הקרינה. עבורינו הכרחי לשמור על רמות נמוכות מהרמות הגורמות כאב.

רוב הרגישים לקרינה ירגישו טוב רוב הזמן ברמות קרובות ל- 0.0005 מיליוואט למטר רבוע.

להמלצות אלו אין תוקף חוקי, הן לא מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם.

הן מעוררות גיחוך, לעג והכחשות מצד מדענים "מטעם", עמותות וגופים שמטרתם הכחשת נזקי קרינה ורגישות לקרינה, מודדי קרינה (לא כולם).. אבל הן הרמות היחידות בהן, אנחנו – נפגעי הקרינה ברמה הקשה – מסוגלים לחיות ולתפקד ללא סבל.

וכיון שאין הסכמה, מוטל על כל אדם וכל הורה להבין לבד מה הרמה שתשאפו להיחשף אליה באופן קבוע. מומלץ לעשות זאת לאחר לימוד נושא הקרינה, רכישת מד קרינה ביתי (מהיר ומדויק) ולימוד איך למדוד.

אותי ואת חברי הרגישים לקרינה, מד הקרינה מציל.

(בקרב נפגעי הקרינה יש מגוון, רצף מדרגת רגישות קלה ועד קשה – רמות הקרינה המתאימות נקבעות בהתאם למהירות הופעת התסמינים ועוצמתן ברמות חשיפה שונות.)

 

כדאי לזכור..

התקנים הרשמיים לא יועילו למי שנחשפים לקרינה בערך נמוך מהתקן (אך עדיין גבוה) מספר שעות ביום, בכל יום במשך שנים.  חלקם עלולים לחלות בסרטן, כפי שעולה ממחקרים רבים וממקרים שהוכרו ברחבי העולם, או לפתח בעיות נוירולוגיות (כפי שקרה לי).

ה"תקנים" משמשים להשתקת טענות לגבי קרינה ומאפשר לגופים המקרינים "להוכיח" כי "הכול בסדר" וכי "אין סיבה לדאגה" כי האנטנה, טלפון סלולרי, טלפון אלחוטי, קו מתח גבוה, שנאים של חברת חשמל ועוד) מקרינים פחות מהתקן.

 

אז .. מודדי קרינה מוסמכים ומדידות קרינה רשמיות (במדי הקרינה המוכתבים על ידי המשרד) אינם מתאימים לרגישים לקרינה. הרמות הנמדדות לא קשורות למצבנו, או לבריאות בכלל.

תלמדו למדוד קרינה בעצמכם ולראות מה הרמה במקומות בהם אתם מרגישים טוב יותר ומה הרמה במקומות בהם מרגישים פחות נוח.  ותשתדלו להישאר ברמת חשיפה נמוכה ככל הניתן.

 

 

מחקר של פרופ’ רוני זגר, מכון ויצמן, 2017 – השפעת שדות מגנטים החל מ- 1.5 מיליגאוס על תאים חיים

סיווג ארגון הבריאות העולמי של שדות מגנטיים בתדר נמוך כמסרטן אפשרי בבני אדם מ- 2001

מחקר לגבי סרטן בילדים – (1979) Wertheimer & Leeper 

Feychting & Ahlbom 1993 – מחקר לגבי סרטן בילדים בשבדיה

מחקרים נוספים בדף סיכום מאתר www.powerwatch.org.uk  – לדוגמא, http://www.powerwatch.org.uk/science/studies.asp#elfemf

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך 

 

 

כן, זה כבר ארוך אבל .. אני מניחה שהרוב כבר פרשו

אז .. למתמידים המתענינים ..

דר' מגדה חבס חקרה השפעת קרינה על הבריאות ובמצגת זו מקרים, המראים קשר בין תחלואה כרונית ותסמינים לבין חשיפה לתדרי ביניים (זיהום חשמלי).

בהרצאה בכנס המכונים הלאומיים האמריקאיים לבריאות NIH שנערך במאי 2016, הציגה דר' מגדה חבס 4 מחקרי מקרים, המראים קשר בין תחלואה כרונית ותסמינים לבין חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

דר' מגדה חבס היא חוקרת קנדית המתמחה בחקר מזהמים כימיים ואלקטרומגנטיים והשפעות קרינה.

הכנס עסק בתחלואה כרונית ורפואה סביבתית

לתקציר הרצאתה באונטריו באפריל 2020 

 

זיהום אלקטרומגנטי גורם לבעיות בריאות רבות, ציינה דר' חבס.

החשיפה של הציבור לקרינה בלתי מייננת גדלה באופן קיצוני בעשורים האחרונים.

(ב- 2014 היו יותר מכשירי סלולר מבני אדם בארה"ב, מצב שונה מאד ממה שהיה עשור לפני כן)

חשיפה הסביבתית הגוברת היא ל- 4 סוגי תדרים:

– תדר נמוך, שדה מגנטי וחשמלי

– תדרי רדיו/ סלולר/ מיקרוגל

– תדרי ביניים  (דר' חבס מתיחסת רבות גם לזיהום חשמלי)

– גלי קרקע

 

דר' חבס ציינה כי השפעות קרינה מתגלות כליקויים ותסמינים בכל הרקמות, האיברים והמערכות בגוף.

תסמינים וליקויים מערכת קרדיו-וסקולרית, נוירולוגית, עור, עיניים, נשימה, שמיעה, רמות סוכר בדם, עיכול, בנוסף לסרטן ובעיות פיריון קשות ועוד. (סיפורה של עדית חברתנו שמחלימה מניתוח מוח רביעי – גליומה כתוצאה מקרינה סלולרית)

מתוך מגוון התסמינים והנזקים, התמקדה דר' חבס ב- 4 היבטים בלבד:

– השפעות נוירולוגיות

– קצב לב

– מטבוליזם של סוכר

– התנהגות דם

במחקרים שהציגה נבדקה השפעת גורם X – תדרי ביניים (הסבר):

 

דר' חבס סקרה 4 מחקרים שפרסמה – חקר מקרים, שפורסמו בכתבי עת לאחר ביקורת עמיתים:

1- שיפור ניכר בתסמיני טרשת נפוצה (MS) לאחר הפחתת תדרי ביניים בסביבת המגורים, כמו מסכי פלזמה (פילטר) – השינוי לא פסיכולוגי אלא נמצא גם תיקון הנזק המוחי בסריקות המוחיות MRI.

(מומלץ לצפות בהרצאה – וידאו מדגים שינוי דרמתי בתסמיני רעד ויציבות ידיים)

 

2- בחולי סוכרת פעילות גופנית (הליכה) של 20 מורידה רמות סוכר בדם. זה לא קורה כשההליכה ליד תדרי ביניים כמו על מכשיר ריצה.

דר' חבס מזהה סוכרת מסוג חדש – המסומנת באות E  – סוכרת סביבתית 

(למעשה, סוכרת מסוג 2 עם טריגר סביבתי, כגון זיהום אלקטרומגנטי/ קרינה. דר' חבס מעלה שאלה לגבי הערכת השכיחות – 30%)

 

3- בדיקת דם עצמית במיקרוסקופ אחרי חשיפה לתדרי ביניים מראה התקבצויות של תאי דם והעדר תנועתיות של הכדוריות ופחות תגובתיות – חשיפה למחשב רגיל, מחובר לחשמל, ללא וויפיי. 

התקבצות הכדוריות נקשרה לתחלואה כגון סוגרת, מחלות לב, שבצי מוח ולב, אלצהיימר ועוד.

ניתן לראות התקבצות כדוריות לאחר חשיפה לטלפון סלולרי (תדר גבוה – RF), למחשב, לתדר נמוך ולתדרי ביניים

דר' חבס מונה תסמינים רבים שנמצאו כקשורים להתקבצות זו של כדוריות בזרם הדם ולמגוון תסמונות ומחלות כרוניות קשות, כגון סוגרת, מחלות לב, שבצי מוח ולב, אלצהיימר ועוד.

דר' חבס מציעה להשתמש בבדיקת דם פשוטה זו כדרך לאבחון רגישות לקרינה, זה כנראה יתאים בחלק מהמקרים.

הדגמה של בדיקה זו בוידאו

 

4- חלק מנפגעי הקרינה חשים הפרעות בקצב הלב בחשיפה לקרינה, כולל תופעות של התקפת לב, כאב ותעוקת חזה, שינויים בלחץ הדם (גבוה או נמוך) וכדומה.

דר' חבס הציגה ממצאי חשיפה למטען טלפון אלחוטי – נמצא הבדל מובהק:

• נבדק אחד – אין כל שינוי בדופק.
• נבדק שני – עלייה משמעותית בקצב הלב, טכיקרדיה.

(אצל רבים ממוקם בסיס הטלפון האלחוטי, שהוא מטען, ליד המיטה ומקרין 24/7 בתדר 2.4 גיגה הרץ – פקטור X המשפיע על הלב).

 

תדר 2.4 גיגה הרץ הוא אחד מתדרי הוויפי המקובלים.

תדרי וויפיי משפיעים מאד על רבים באוכלוסייה, כולל ילדים ונוער.

מפת הוויפיי בארה"ב – הפריסה הפכה מדלילה לצפופה מאד ב- 10 שנים (2002-2012)

ילדים ללא וויפיי בביתם החלו לפתח תסמינים של רגישות לקרינה והפרעות לב לאחר התקנת וויפיי בבתי הספר. חלקם קיבלו טיפול בבעיות לב המאפיינות גילאים מבוגרים.

ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת

(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)

 

דר' חבס מזהירה מפני נזק לפעוטות, שככל האוכלוסייה נחשפים לזיהום אלקטרומגנטי משמעותי. אולם, לגופם ולמוחם הרך מזיקה הקרינה במיוחד.

היא מזהירה מפני החשיפה הנרחבת והגוברת של תינוקות ושל עוברים לסלולר של אמהות ואבות, לראוטרים אלחוטיים (וויפי) בבתים, לטלפונים אלחוטיים, לקרינת רדיו/ מיקרוגל ממכשירי בייביסנס (מוניטור של תינוקות), מוצצים שהם מודדי חום אלחוטיים שמשדרים לסלולר של ההורים, חיתולים עם משדרים ועוד

(פירוט בצילום הרצאתה)

דר' חבס מדגישה – אין להתעלם מהזיהום האלקטרומגנטי הגובר ופוגע בבריאות.

ואני נזכרת לעדכן פלייר זה, שבמרכזו אחייניתי האהובה, עם רכיבים שנוספו עם התקדמות חזון הערים ה"חכמות".. כגון מונים חכמים, פנסי לד ומצלמות עם משדרים, P2P, ראוטרים מחוזקים וויפיי חופשי, גלים מילימטריים (וכל זה עוד לפני פריסת אנטנות דור 5)

דר' חבס הזהירה עוד לפני כל אלה – במיוחד יש להגן על ילדים שמוחם סופג יותר קרינה

דר' חבס ציינה בקצרה כי קיימות השפעות שליליות נוספות (מוכחות) – סרטן, נזקים לזרע (ירידה בתנועתיות) ובעיות פיריון, בעיות נוירולוגיות, פגיעה ב- DNA,

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

 

צילום הרצאתה של דר' מגדה חבס בכנס

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס

 

דר' חבס מקשרת מקרים אלה לרגישות לקרינה (EHS) ושואלת האם יש בכלל אנשים שאינם מושפעים מזיהום אלקטרומגנטי (א-סימפטומטיים), גם כאשר רובם אינם "מרגישים" את הקרינה.

מספרי הנפגעים שמביאה דר' חבס מבהילים (35% עם תסמינים, 3% עם תסמינים קשים ומוגבלות תפקודית חמורה).

דר' חבס מציינת כי אין באתרים ממשלתיים ורשמיים נתונים לגבי רגישות לקרינה (EHS) ומתעלמים מבעיה בריאותית זו.

ולמרות שקיימת הכרה של ארגון הבריאות העולמי בתסמונת משנת 2004 וקיימת התיחסות לסבל ולמוגבלות הקשה, (כמוצג בשקף), .מצוין באתר הארגון כי זה נגרם ברמות נמוכות בהרבה מהתקנים והסטנדרטים המקובלים ברחבי העולם.

זאת, כיון שהתקינה מבוססת על השפעות חימום בלבד וזה דורש עדכון והתאמה להתפתחות ולהתקדמות הידע בתחום.

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF